שלמה שפירא
פרופ' שמואל מורה מחווה דעתו על ספרה של סיגל שפירא "הבוסתן" ירושלים, שבט תשס"ז
סיפורים אלו נכתבו בשלב קריטי בחיי הסופרת סיגל שפירא ז''ל )1940 – 2003(. סופרת ילידת בגדאד שעלתה לארץ בגיל צעיר, אולם זיכרונות ילדותה בעיראק בחיק משפחה אוהבת ואמידה וחבלי הקליטה במעברה (מעברת ג'סי כהן) לא משו מזיכרונה. למרות תלישתה משורשיה בבואה לארץ חדשה בעלת מנטאליות ותרבות שונים , היא ניסתה והצליחה ,למרות גילה הרך להכות שרשים ישראליים והעזה לנסוע מהמעברה עד צפון תל-אביב כדי ללמוד בתיכון חדש ,שהיה בזמנו תיכון ’שמנת’ צפון תל-אביבי וממחזורה צמחו אנשים שבלטו ובולטים היום בתרבות במשפט ובציבוריות הישראלית.
היא אהבה את השפה העברית וקראה בשקיקה הרבה ספרים מתחומים שונים. אולם לא שכחה את שפת הולדתה,הערבית,ובביתה המשיכו גם לדבר ערבית ולהאזין לתקשורת בשפה הערבית, ולמרות גילה הצעיר ידעה לקרוא ולכתוב ולהבין לא רק ערבית ספרותית,אלא גם ערבית בלהג פלסטיני ומצרי וזאת מתוך האזנה לתוכניות רדיו וטלוויזיה.
לאחר התיכון, היא סיימה תעודת הוראה בסמינר לוינסקי ובשנות השמונים סיימה לימודיה בחוגים ללשון עברית ובמנהל החינוך באוניברסיטת ירושלים. כל השנים עסקה בהוראה ושקדה לגדל משפחה בת ארבעה ילדים לתפארת.
עם יציאתה לגמלאות מוקדמת, החלה לממש את רצונה העז לכתיבה ושבה והזכירה שרק אם תרגיש שכתיבתה איכותית היא תחליט לפרסם יצירותיה. רק מעט מהנושאים הרבים שרצתה להעלות על הכתב זכו למימוש : זיכרונות ילדות, תופעות של כוחניות ובריונות בבגדאד המשתלהבות מאירועי התקופה, תלאות המעברה וחבלי הקליטה ,ההתמודדות בחברה ובעבודה ובמשפחה הקרובה והמורחבת ששינתה פנים ללא היכר, וקורות האישה בכלל והמזרחית בפרט תוך התייחסות מיוחדת לשוביניזם הגברי ועוד, ועוד. היא מתייחסת לכל אלה עם השקפת עולם פילוסופית אופטימית רגישה, בשוויון נפש ללא טרוניה,למרות שהדברים לא היו ורודים,כל כך.
הדמויות הפועלות בסיפוריה, הן בעיקר נשים בעלות אופי חזק המתמודדות עם החיים בצורות שונות והן מוגשות תוך השתקפות דינאמיקת החיים ההיסטורית על בעיותיה המיוחדות אשר הסופרת עצמה עברה אותה וללא מרירות וללא התחשבנות עם העבר, אלא הביטה על עברה בשלוות נפש ומתוך נקודה אנושית, פילוסופית ותרבותי, דבר המשקף את האדם החזק המסוגל להתמודד עם ההווה תוך לקיחת עתידו בידו ועצבו בכוח רצונו למרות המכשולים הרבים העומדים בדרכו. רק גיבורים כאלו מצליחים לעמוד היטב במשברים התרבותיים החברתיים והפוליטיים שנשאבים אליהם בתוספת לזעזוע שעבר על התא המשפחתי בחברה של מהגרים.
סגנונה קולע ונוגע ללב, עם עומק נפשי וראיה חדה לחיים שבך שהפשטות בה, בעצם פשטות ללא חיקוי. סיפוריה המעטים והנפלאים מצאו את מקומם בבמות ספרותיות מעולות שעורכיהן בקשו יצירות מפרי עטה. חבל שהסופרת לא הספיקה לכתוב את מה שחשבה לעשות, היא חלתה והזמן האכזר קטע באיבו כשרון ספרותי נדיר ומיוחד במינו.
הקובץ הזה שהוא קטן במספרו הוא נדיר בעוצמתו הספרותית ובמסר המיוחד שבו, שאומר שעל האדם לראות את חצי הכוס המלא שיש בו ואף פעם לא להתייאש. עם הסתלקותה ללא עת אבדה לספרות העברית סופרת מוכשרת שאין לה תחליף בספרותם של יוצאי ארצות ערב.
המתרגם, סמיר נקאש ז"ל שקרא את סיפוריה, התפעל מעוצמתן הספרותית ותרגמן דבר המעיד על הסופר הדגול שפעימת ליבו הייתה בדבר.
סיפורים אלו מוגשים בעברית ובערבית, שפה מול שפה והם מצביעים על שני צידי "מטבע" תרבותה ועל ספרותם של יהודי עיראק שנכתבו בעברית ובערבית, שתהייה נחלה מדור "המדבר והמקים" לדורות הבאים.
אנו מקווים שקוראי שתי השפות יצאו נשכרים מכך.
ירושלים, שבט תשס"ז שמואל מורה
יו"ר אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!