שלמה שפירא
נורית חליף בספרה "רעננה, לחיות את החלום" -זיכרונותיה של שושנה אוסטרובסקי-גולדברג בהוצאה פרטית: גולדברג-צייחנר-שוהמי ולמחברת הספר, 2009
* חמור וגמלים ברעננה
*סחיטה היתה ברעננה וזאת היתה סחיטה לקבלת שמן אתרי
*ב-1940 החליטה מועצת רעננה לערוך מסיבה לכבוד נכבדי הכפר הערבי חירבת עזון ולהזמינם אחר כך לקולנוע, מסיבה זו היא מסיבת גומלין למסיבה שנערכה לכבודנו בחג שלהם.
מעברת רעננה הוקמה לא בגבולות אזור שיפוטה של רעננה, אלא בגבולות המושבה רעננה ורעננה נתבקשה לקחת תחת חסותה את המעברה ולראותה כמעברת המועצה המקומית רעננה
ב-8.6.1955 כותב ראש המועצה המקומית רעננה, ב. אוסטרובסקי למשרד ראש הממשלה מנהל ההסברה - "המושבה רעננה נוסדה בשנת 1922, ע"י החברה ניו-יורק אחוזה אלף,...ו- 5 המתיישבים הראשונים היו אלה שעלו הנה מניו-יורק, הם ומשפחותיהם, וככה זה היה בשנים הראשונות, עד 1927, בזמן שהתחילו לנטוע פרדסים ולהכין מקום עבודה ופרנסה לחברים, שעדיין לא עלו ואז התחילו לבוא פועלים, שהתעסקו בהכנה זאת, לרוב ע"י חברת "יכין" - עד היום השתרשו ברעננה כמאה וחמישים משפחה, אנשי אמריקה כנ"ל. האוכלוסיה של רעננה היא היום 9 אלפים נפש, ויחד עם המעברה 11000 נפש, המתפרנסים בעיקר מחקלאות..."
ספר חשוב לשוב ולחזור ולחיות את חחלום - של רעננה המשגשגת גם היום - סיפורים שהם בעצם זיכרונות של שושנה אוסטרובסקי-גולדברג עם תחקייר מקיף בנושא של נורית חליף ביחד עם פרוטוקולים והערות ואיורים ותמונות מימים ההם.
"...משהגיעה משפחת אוסטרובסקי למושבה, מיד מיד התחילו בני הבית לדבר רק עברית - כך החליט האב ברוך. הוא כמובן שלט בשפה העברית אותה למד בהיותו תלמיד ישיבה באוקראינה, אחר כך לימד עברית בבתי ספר יהודים בניו יורק, בכוונה להפכה לשפת יום יום. שושנה (שושנה אוסטרובסקי-גולדברג!) ילדתו, שעד עלותם לארץ דיברה רק יידיש ואנגלית, התחברה במהירות מפליאה לפשת המקום ורק עם אמה, שהתקשתה בלימוד השפה החדשה, הוסיפה לדבר יידיש ואנגלית..."
2012, מאי 8, 09:22
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!