יום רביעי, 25 באוקטובר 2023

שלמה שפירא: שלמה שבא "דרך במדבר (סיפורו של סולל בונה), עם עובד, 1976... גלגלים לחלום, לבנות ארץ, פלדה לכוח, סבא לא בנה נמלים וכורים אטומיים ל

שלמה שפירא


שלמה שבא "דרך במדבר (סיפורו של סולל בונה), עם עובד, 1976

גלגלים לחלום, לבנות ארץ, פלדה לכוח, סבא לא בנה נמלים וכורים אטומיים

לפנות לאנשי ההסתדרות ולפרוט על נימי -גאווה

בבניית הארץ- תערובת של מעשיות, חשבונות ברורים של רווח וסיכויים להתפתחות, יחד עם חזונות תנ"כיים וסוציאליסטים, אינטואיציה וגאווה, החשבון והחזון, העקשנות והאמביציה

 

 

..."סולל בונה" היתה חברת בניה העושה מלאכתה בארץ ובמזרח הקרוב במיליוני לירות. לצורך עבודתה היו לה גם בתי מלאכה, כמה מפעלים קטנים וחברה גדולה למחצבות וסיד-"אבן וסיד". ב-1941 נצטרפה אליה סופית "חירות", שעובדיה עסקו בהתקנת אינסטלציה לבתים ובתי ציבור;כל המפעלים האלה היו קשורים קשר הדוק למלאכת הבניה.

בתקנון שחיבר דוד רמז ב-1924 נכללה אמנם במסגרת סולל-בונה גם תעשיה על כל ענפיה. אך להוציא נסיונות קטנים ומועטים היתה סולל בונה חברה של בנין בלבד. בראשית שנות הארבעים סברו אנשי סולל בונה, כי הגיעה שעתה של התעשיה הגדולה. לאחר בדיקות ודיונים רכשו שני מפעלים- "פניציה" ו"וולקן"...שחרדו מעבר לתעשיית-עזר לסולל בונה בלבד וסיפקו מוצרים לכל הארץ, למאמץ המלחמה ולארצות המזרח-התיכון, שדרכי הים אליהן נחסמו...אלכסנדר קרמנר שיך ל,דור המייסים" של התעשיה בארץ, אם כי תכניותיו לא עלו כתקוותיו...משה רוכל, מנהל 'חירות' לשעבר, מספר על מפגש ראשון עם קרמנר: היה זה בראשית שנות השלושים. התקנו אינסטלציה בבתים בקרית-חיים. פתאום מופיעה מכונית ישנה ומתוכנ יוצא אדם ...והוא צועק. אני ניגש אליו ואומר: 'שלום,למה תצעק?' והוא אינו נרגע: 'פה אני על ידכם-הוא טוען במרץ- יש בית-חרושת לאמבטיות ואתם מביאים אמבטיות מחוץ לארץ?...

 

...מאורעות 1936 צמצמו את הבניה שלה היו מיועדים מוצרי 'וולקן'. היתה גם תחרות של מוצרי חוץ-לארץ ולמפעל לא היה הון חוזר- כל אלה גרמו קשיים רבים ועם פרוץ מלחמת העולם השניה, כשפסקה כמעט הבניה, נשתעבד המפעל למלווים והגיע עד כונס נכסים. בנק אפ"ק שנשה בבית-החרושת, חיפש לו קונים. משנודע הדבר ל-הלל דן- החליט לרכוש את המפעל. בהנהלת סולל-בונה היו שערערו על הקניה, אך דן שכנע והוחלט בחיוב. הוא פנה גם לאנשי ההסתדרות וּפָרַט על נימֵי-גאוה: כמה אלפי-שנים ששלמה המלך יצק ברזל בערבה, שוב יעסקו יהודים ביציקת ברזל...

היתה ברכישה זו, כמו במפעלים אחרים  שנקנו על ידי סולל-בונה, תערובת של מעשיות, חשבונות ברורים של רווח וסיכויים להתפתחות, יחד עם חזונות תנ"כיים וסוציאליסטים, אינטואיציה וגאווה: "הנה אנחנו עוסקים גם בתעשיה כבדה!.." תכונות אלו- החשבון והחזון, העקשנות והאמביציה- פעלו במעורב...


19/2/2012 06:20

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!