שלמה שפירא
"קלעת אל-טינה בסיני - ניתוח היסטורי-ארכיטקטוני", מאת: שמואל תמרי, ניתוח העיצוב הארכיטקטוני מאת דורון חן, רשות המחקר באוניברסיטת בר-אילן, 1975
על שליחות אימפריאלית בימי השלטון והכוח הממלוכי
...ראשית, הקלעה שימשה, בחינת מומנט צבאי, כסמלה המובהק של המדינה הצבאית הממלוכית; בנייתה, יתר על-כן, במסד של אבנים ובמבנה עלי של אבנים, הראתה לאו דווקא על המשכיותה של המסורת הביצורית האומיית, אלא על אותן משמעויות אשר נודעו בארכיטקטורה הממלוכית המונומנטלית לשימוש באבן: עוצמה ורוממות, סולידריות ותמידות, עושר ומומחיות.
שנית, באותה מידה שהקלעה ייצגה את השלטון והכוח הממלוכי, כך היתה היא מובנת - על רקע הקונפליקט הצבאי - למתנגדיו.
שלישית, על-ידי עיצובה האוקטאגונאלי הסגולי, היא היתה עשויה לסמל לא רק את מושג הסלטאנה אלא גם, אם לא בעיקר, את נצחיותה.באופן זה אפשר, אפוא, להסביר את הקלעה כמבנה, אשר שרת צרכים קונטמפורריים מוגדרים: מעבר לתפקידה הצבאי המיידי, נועדה היא להוכיח לאוייביה של המדינה - נוצריים או/ומוסלמיים - שימיה שלה עדיין לא תמו, ושזה אשר עתיד להיות סלטאנהּ האחרון, אינו אלא מתקנה, ממשיכה ומאדירה. אכן, שליחות אימפריאלית כזאת עמדה, קרוב לוודאי, לפני קטנצוה אל ע'ורי, שעה שהגה, ואולי גם תכנן את קלעת אל-טינה...
...להבין את חד-פעמיותה של קלעת אל-טינה; חד-פעמיות המתגלית אל-נכון לא רק במסגרת מפעלי הבנייה הענפים והטנטנסיביים של הסלטאן, אלא בתולדותיה של הארכיטקטורה הצבאית המוסלמית...יש לפיכך משהו מן האירוני, שבמשך כל תולדותיה הופקעה למעשה הקלעה מגורלה ההרסני של זירת הקרב, בהישארה כמין 'מבנה זיכרון' אילם בבידודו, אך מוחשי ואפילו דראמטי בנופו הכמעט-סוריאליסטי של מיקומו. מבנה זיכרון, שהאסוציאציות הראשוניות שלו התפוגגו ושוב לא הובנו, לא רק על-ידי רואיו וממשיכיו המאוחרים, אלא אפילו על-ידי רושמי קורותיה של תקופתו...
...אכן, אפילו מבחינה אסוציאטיבית כזאת, הציגה קלעת אל-טינה את דמיונה הסגולי עם כיפת הסלע...
הערה:
קביעת מיקומה של טינה היתה קשורה במחקר רב ומקובל היום, שסיכומו של עלי מבארכ הוא המקובל: מיקומה המובחן על הגבול הצפוני של חוף מצרים בסיני.(במערכת הפרובינציאלית הממלוכית של מצרים תחתית, נמצאה אל-טינה בסמוך לגבולו הצפוני של אל-עמל את-ת'לאת': אל-שרקיה = הדלתה המזרחית
2012, ספט׳ 27, 01:55
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!