שלמה שפירא
"עם חלופי משמרות", קובץ מאמרים, ל- מ. גליקסון - כרך שני, הוצאת ההנהגה העליונה להסתדרות "הנוער הציוני" העולמית תל-אביב, תרצ"ט
"אני מאשים" את הישוב בארץ לגבי שלשה מיליונים היהודים אשר בגולה הפולנית!
הנושאים שדנו בהם בימים ההם ודנים בזמן הזה: הווכוח הפנימי, מזוועות הימים, בחזית, במצור, במבוכת הימים, בשעת פורענות, בין זרמים חנוכיים ופוליטיים, קודש וחול בחיינו, על השבת, שבת וסוציאליזם, התסביך היהודי של (במקרה שכאן: קארל מארכס), יום זכרון לציונות, לאחר עשרים שנה...
תוכן הכרך השני
ו. בימי מבחן:
בערפלה של לונדון, הוכוח הפנימי שלנו ולקוייו, דוגמא מאלפת, מזוועות הימים, בשעת פורענות, בחזית, במצור, במבוכת הימים.
ז. עניני חנוך ותרבות
על בית-הספר הכללי, בין זרמים חנוכיים לזרמים פוליטייפ בחנוך, מלואים למאמר הקודם, יהדותו של מרטין בובר, על שיחה אחת, תנועת הנוער בציונות, על זועה אחת, על מוסד ביאליק.
ח. קודש וחול בחיינו, על השבת, פסח, חג חרותנו, מועדים ל"שמחה", חג השבועות, ימים נוראים,
יום הכפורים, בימים ההם ובזמן הזה, ביום המר והנמהר, מכשלה, על חודש השבת, שבת וסוציאליזם.
ט. בלי דוגמא, "מסלה", התסביך היהודי של קארל מארכס, מוסקובה 1937, לאחר עשרים שנה,
"שולחן ערוך", בחודש מאי הזה.
י. מאמרים שונים
יובלה של ראשון-לציון, חמש-עשרה שנה, אביב שגז, יום זכרון לציונות, אל-דמי,
נסיון חדש, עם אסון אוסטריה, איוויאן.
...המחבר ב"הארץ", כ"ח סיון, תרצ"ז
ציוני גרמניה נתנו לתנועה הציונית, ביחוד, בתקופת הזהב שלה, את המפקדים והקצינים, - ואף לא רק להיותה משמשת דוגמא ומופת להסתדרות, היודעת פרק בהלכות סדר, חובה ומשמעת - היא כמדומה ההסתדרות הארצית היחידה בציונות, שידעה להכניס ולהחזיק במשך עשרות שנים תחת צל קורה אחת, בכחו של רעיון עליון מאחד, את הסיעות והזרמים בציונות: - לא זו בלבד אלא חשיבות היסטורית יתירה וקסם אנושי מיוחד נתיחדו להם לציוני גרמניה הראשונים מבחינת מקומם המיוחד במינו בחזית הציונות...
...במקצה לגולה אשר בפולין - לגבי העליה החדשה! ("הארץ", י"ט שבט תרפ"ה)
...שגם ביהודי פולין אין לנו עסק אלא עד כמה משמשים נושאים לתנועת-העליה החדשה. אנו דנים אותם ואת עליתם, כל אחד מאתנו מתוך נקודת ההשקפה שלו. עד כמה הם כשרים ורצויים לנו, עד כמה יש בהם תועלת לבנין הארץ.
לכל היותר יש לנו עוד נגיעה ויחס ישר אליהם, עד כמה שהם נתבעים על העזרה לקרנות הלאומיות שלנו. אנו שולחים "משלחות" לפולין, אנו עושים שם תעמולה לקרן-היסוד, לקרן-הקיימת - ובזה מסתיימים יחסיה של ארץ-ישראל החדשה לשלשה מיליונים היהודים אשר בגולה הפולנית. ואלו חייוהפנימיים של צבור גדול זה בשעה גדולה זו הם לנו - למה נכחד? - כספר החתום, שאים אנו יודעים ואין אנו מנסים לקראו. אין אנו מרגישים בפרוצס הגדול של שנוי ערכים חברתיים, תרבותיים ומוסריים, אין אנו מרגישים בזעזועים הגדולים, שעוברים על היהדות הפולנית במשך השנים האחרונות ומשנים את דמותה ואת תכניה. אין אנו רואים את מצוקתה הגדולה, אין אנו רואים אפילו את הגלוי והבולט והמנקר את העיניים ביותר. אנו שומעים ומשמיעים יום-יום על מקרים מזעזעים, המעידים על מצוקה וחולשה, המגיעה עד כדי ייאוש - ועוברים לסדר היום...הדברים נעשו לנו "טבעיים", כמקרה של דליקה או של שטפונות בידי שמים...
2013, יולי 25, 20:31
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!