שלמה שפירא
אין אמנות ללא תענוג
הנס מגנוס אנצנסברגר- "מלאך רגיל לגמרי" -מבחר שירים / הקיבוץ המאוחד 2002
מגרמנית- שמעון לוי
לאחד מספריו האחרונים קרא אנצנסברגר 'קיוסק'...והוא בלי אירוניה עובר מפרטי יום-יום קטנים לסך הכל הקוסמי ובחזרה: בתבונה, בחום, ברגשיות...
הדף הריק (עמ'7)
מה שאתה מחזיק עכשו ביד הוא לבן כמעט.
אך לא לגמרי; כי אין דבר לבן לגמרי:
הוא חלק, קשה, עמיד, דק, ובדרך כלל
הוא מרשרש, זורם, מאושש, נקרע, כמעט חסר ריח;
וכמו שהוא הוא לא נשאר; הוא מתמלא
שקרים, סופג את כל הבהלות, כל הסתירות,
את כל החלומות, פחדים, אמניות, דמעות ותאוות;
עד שמתיבשים, מצהיבים, מאפירים ונעשים עסה;
עד שמתמוסס, בגשם, מתפורר, בזבל,
מתמעט לו והולך; רק הטוב מכל,
שבו, אולי, מה שלא כתב איש,
הוא הטוב ביותר: דג, חבית מלח, כוכב,
חדקרן, פיל או ראש של שור,
סימניו של לוקס הקדוש; מה שמופיע
כשאתה מחזיק אותו אל מול האור-מחזיק,
אולי אלף שנה, או רק עוד דקה אחת.
הביקור (עמ' 21)
כשנשאתי מבט מן הדף הריק שלי,
עמד מלאך בחדר
...
...
אני לא נעתי, חכיתי
עד שנעלם, דומם.
2012, מרץ 12, 16:32
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!