יום שישי, 24 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: מכתב תשובה למשוררת / שיר

שלמה שפירא

מכתב תשובה למשוררת

אני ואת נולדנו ב- "אולד פיישן" ועברנו ל- "ניו פיישן" וצפינו ששינוי דרכי חיינו ושירתנו בטובה ובברכה.
זאת זכות גדולה, אבל גם שֶׂרֶג שׂוֹרֵר גדול.
גם את הטבע גם את הטבע שלנו אנחנו מזניחים ומשנים.
קשה לאמוד מה הסכנות העומדות בעולמנו, קשה לדעת מה יילד יום.
הכל מתחיל להיות לא בגשם השמיים, אלא בגשם ה- "פיישן" של האדם.
אני מאד מתגעגע למיקסם הביתי-החברתי-ההתנהגותי-הדתי-הגינתי- הרהיטי-השירי הישן.

24.11.2017

יום שני, 20 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: הגשם שייך לצמחים / שיר

שלמה שפירא

הגשם שייך לצמחים

הלילה יֵרֵד גשם.
רק צייר-נפש מסוגל להבין בעננים.
מה צמח חווה בכמישתו?
תדמיינו אותו בהרהורי לבו.
צמח לכוד במקומו, אין שומעים זעקתו ולא מבינים את שתיקתו.
צמח כומש לא רק בגלל הרוח, בעיקר בגלל האדם המזהם את סביבתו.
כשצמח זועק בעת צרה, הוא פונה לעזרה לָאֵל המופשט.
האל מביט בעננים ומוריד גשם, הרבה גשם
הורדת הגשם לא בגלל האדם.


20.11.2017

יום שבת, 18 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: תתגרענו תתגרענו כי אנחנו הבל / שיר

שלמה שפירא

תתגרענו תתגרענו כי אנחנו הבל

איך להמשיך לנוע בכיוון חכמת-החיים שלנו?
אנחנו, עדיין מאמינים בשילוב הרוח עם החומר
בשילוב העבר עם העתיד
בשילוב הרגש עם השׂכל
בשילוב הכאב עם השׂמחה
בשילוב האישה עם הגבר...
נסינו ומנסים להפחית, כמה שיותר, מן הסבל.
היה בדינוזאור את חכמת האֵיגְלֶנָה
יש בצב את חכמת הדינוזאור
יש באדם את חכמת הצב
למה לזרוק הכל - קצת כבוד לאלוהים ולאבולוציה.
אפילו חפצים נזרקים וזרוקים מנסים היום לקום מאשפתם, כדי
להמשיך ולהצביע איך הם עדיין יכולים להעמיד צאצאים בדמותם.
תמונה אחת של רוח עם חומר שווה היום אלף מלים ומעשׂים ואולי יותר
ושלא נתבלבל כעת מן הזהב הנפיץ הסלולרי.

18.11.2017

יום שישי, 17 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: עיסוי פופ-קורני / שיר

שלמה שפירא

עיסוי פופ-קורָנִי

מה רגיש מה רדום בתוך הגוף?
לוחצים על עצבים רגישים ומלטפים ורידים רדומים 
זאת דרך במכון-בדק שאינו שער פתוח לכל יד פותחת-דלת.
אז מי המעסה הטוב, אם לא אהוב-לב רגיש לעונג ומבין בתבונת הידידות.

16.11.2017

שלמה שפירא: על רגשות / שיר

שלמה שפירא


על רגשות

בפנטזיה שלי
אני מבין אותך 
אני מרגיש אותך
אני רואה אותך
אני מחבק אותך
אני מנשק אותך
אני מתלחש אתך
אני מתלבב אתך
אני נושם אותך
אני שר אותך
את יודעת כמשוררת נפש ורגש:
ששירה שמנה אינה יודעת שׂובע
ששירה ביקורתית אינה יודעת רוגע
ששירה רגשית אובדת לי בין המלים 
אני כמעט צולע.

17.11.2017

יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: בפונדק ה- "כלום" - חשבון פשוט אצל ראשי ממשלות / שיר

שלמה שפירא

בפונדק ה- "כלום" - חשבון פשוט אצל ראשי ממשלות

יש הבדל בין "אין כלום" ל- "אין כלום כי לא היה כלום".
אם "אין" זה מינוס ו- "לא" זה מינוס
אז בא ה- "לא" אחרי ה- "אין"
ובסיכום מתמטי מינוס-מינוס זה פלוס.
ה- "פלוס" כהודיה.
הנה לפניכם הודיה מתמטית פשוטה מחשבון מסובך של עם ושומרי חוקיו  לחשבון פשוט ציניקני מתוקי-חמוצי אצל ראשי ממשלות.

15.11.2017

שלמה שפירא: אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק / שיר

שלמה שפירא

אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק

אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק
ולמרות שאנחנו עובדים קשה ולמרות הטכנולוגיה המֵקֵלָה בחיינו
אנחנו עסוקים מאד מאד
אין לנו דקה אחת של מנוחה
אין לנו דקה אחת של רגיעה
אין לנו דקה אחת לנשימה טובה ועמוקה
רצים רצים רצים על יד אחת כיד-הפייסבוק השגוייה
אין כבר שינה
מישיבה לעמידה מעמידה לריצה מריצה לדהירה מדהירה לשיגורייה
גופנו חם מאד בחיכוכו, אינו מסוגל עוד להרקיד נכון עולם ולבו
למשמע הצ'לו אשר היה צפוי להמשיך ולחייך ולנגן בצומת הדר-יופיינו.
ריצות-תופים שואגות בנו מהרבה יין שמוצע לנו
אך דווקא עכשיו, אנחנו צריכים את אוויר-ההרים הצלול כיין
ואין.
האם אנחנו עוד מסוגלים להרקיד נכון עולם ולבו?
האם עדיין צפוי לנגן בנו אותו צ'לו מרגיע בצומת יופיינו?
יופיינו תם, למרות שכל אחד ואחד מאיתנו רוצה להפוך מלך/מלכת יופי.
האם יישארו עוד מים חיים ומתוקים לחיינו?
המתיקות הולכת ועוברת לדמנו, רמת-הסוכר אשר בגופנו מפריזה ומפריזה מעלה מעלה
האם יישאר עוד בן-אדם חי שחי מן המים המתוקים ועוד יזרום אל אור השמש 
ובלבו תקווה לזריחה ולרגיעה מתוקה לעוד יום טוב?

15.11.2017

יום שני, 13 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: חיוך מכור / שיר

שלמה שפירא

חיוך מכור

היא חייכה, אני חייכתי.
התחלנו לדבר.
רעידה בלב, הגיל בעננים
עולמות שונים אנחנו, האם נדע אם שׂפתנו המשותפת, שׂפת הים?
איך ממשיכים את חיוך הפנים?
האם הכרות מובילה ידידות מובילה אהבה?
אך המציאות קופאת על שמריה ומסרבת להתממש.
לו לפחות יכולנו לעשׂות עסקת פינוי-בינוי, אבל זה סיפור אחר שלא לאיש זקן.

13.11.2017

שלמה שפירא: חיוך מכור / שיר

שלמה שפירא

חיוך מכור

היא חייכה, אני חייכתי.
התחלנו לדבר.
רעידה בלב, הגיל בעננים
עולמות שונים אנחנו, האם נדע אם שׂפתנו המשותפת, שׂפת הים?
איך ממשיכים את חיוך הפנים?
האם הכרות מובילה ידידות מובילה אהבה?
אך המציאות קופאת על שמריה ומסרבת להתממש.
לו לפחות יכולנו לעשׂות עסקת פינוי-בינוי, אבל זה סיפור אחר שלא לאיש זקן.

13.11.2017

יום ראשון, 5 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: ואנחנו עוד שואלים: מי כבר רוצה את השבת?!!! / שיר

שלמה שפירא

ואנחנו עוד שואלים: מי כבר רוצה את השבת?!!!

היום שבת.
אין כמו שקט הבוקר של יום שבת.
תנשמו עמוק ותיהנו:
כולם שקטים
כולם רגועים כולם נינוחים כולם שׂמחים
לא עובדים לא רצים 
מנוחה לאדם ומנוחה למלאכים
ואנחנו עוד שואלים: מי כבר רוצה את השבת?!!!

יום שבת, 4.11.2017

שלמה שפירא: אין יושר בכסף שחור / שיר

שלמה שפירא

אין יושר בכסף שחור

אין יושר בכסף שחור.
בזיכרון תמידי האדם: כסף כסף כסף כובש את העולם.
הכסף הלבן נלחם בכסף השחור והכסף השחור חזק יותר
ואנחנו רק הגלגל.

5.11.2017