שלמה שפירא
ראייה תריסית
אני באשפוז בחדר בבית חולים, בזמן שעה גורלית שבה מתמודד ונלחם הרחמן עם השטן / השיטאן, לו יכולתי אחיותיי ואחי הלוחמים לחבק אתכם בכל שנייה ושנייה מתכלת שמי התודה, אין גבול לכם להערצה!
חדר במחלקה - התקרה כמו הרצפה ריבועים-ריבועים, שש-בש, שח-מט, או ריבועי- קסם.
אני מסתכל דרך התריס בחדר בבית-חולים:
לא רק אנשים סובלים בדידות, גם יונים. יון בודד על אדן חלון-רווקותו מבקש יונה שתצטרף אליו לעת ערב. היא מתמהמהת ולרגע באה לבדוק הצעתו, ראתה שיש מקום טוב יותר ללון ולנום בו, עזבה אותו והוא נשאר לבדו ישן על צואתו. יש למסכן עוד תקווה - אומרים שיש אהבה, כי חרבונה של יונה, סימן לברכה ולרוגע לאדם. (מאז בשורת יונתו של נוח וענף זית בפיה).
בשעת צהרים אני מסתכל מן החלון החוצה - אישה מבוגרת, כנראה, מבקרת יושבת על ספסל בשביל בין בניינים, צופה על להקת יונים על הדשא הירוק שמולה, גם חולים ומבקרים שעוברים בשביל, מפזרים ליונים פירורי חסד, גם פירורי אהבה.
רוגע הוא דבר יחסי - האם הרגוע הוא זה היושב על כיסא הנכים או זה הדוחף את כיסא הנכים.
היו חולים שרטנו על האוכל שמוגש בבית החולים - למה ככה הרוטנים השובבים!? - האוכל בבית החולים כמה וכמה טוב מכופל מהאוכל שאכלתי/שאכלנו במעברה ובצבא. אם תוסיפו את הטיפולים בחולים עם נכונות הצוות המטפל בחיוך בולדוזרי /תיק תק והכל מתוקתק בכל המחלקה / זה - סימן שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה...
שירת אדם קדמה לשירת האלוהים, אחרי עשר דיברותיו, אלוהים למד לשיר שירתו מן האדם. כי אדם ככוכבי דיברות-שירה לרוב.
אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר אהבה נְתָנה לְעַם זה כְּבָבַת עַיִן תָּמִיד יִנְצְרֶנְהוּ! וישמור וינצור אלוהים את מגיני העם הזה!
19.10,2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!