שלמה שפירא: השאלה

שלמה שפירא

השאלה

השאלה

לא איך אתה נראה

אלא איך אתה מרגיש.

נולדת ליבת עץ המציאות

נולדתי משורר.

אני לא יודע מה לשיר לך

את תמיד סרבנית לחיזור.

ואת יפה כמעט נולדה בי מולדת.

31.07.2021

שלמה שפירא: שמשונים ישראל

שלמה שפירא

שמשונים ישראל

אלפיים שנה

בתוך הקיר עמד ילד קטן

הילד קטן הקיר ענק

הילד לא יכול היה לצאת לארץ ישראל

באה הגאולה

הילד השיל מעליו עול גלות-שנות-אלפיים

"נבנה ארצנו ארץ מולדת, כי לנו לנו ארץ זאת".

הישן לא יהפוך לחדש האויב לא יהיה חבר 

מי שירצה שנוותר על ענבינו, ירצה את סלנו ויחמוס את אדמותינו.

סבלנות סבלנות עם ישראל - בארץ זבת חלב ודבש גם הבוסר מבשיל ויש יין.

31.07.2021

שלמה שפירא: צרידות

שלמה שפירא

צרידות 

כל כך מניף אני את לבי כוחי מרצי ורצוני

מכין ומכין

מכיל ומכיל

מוביל ומוביל

כל דבר

למען קרובי חברי ידידי אהובי משפחתי חברתי עמי ואלוהי

ומפספס את שיירתי

שיירה עברה עוד שיירה עברה עוד שיירה עוברת

ושירתי צורדת באצבעות קולה.

30.07.2021

שלמה שפירא: אסתר קל - "החצי השני של הדמוקרטיה" / תרבות מהי / מסורת מהי

שלמה שפירא

"החצי השני של הדמוקרטיה": ...לכל אחד מאתנו כוונות טובות. כל אחד רוצה להסתדר עם הסובבים אותו, ובכל זאת אין העניינים מסתדרים. לא מסתדרים עם האישה, לא מסתדרים עם העובדים, לא מסתדרים עם התלמידים, לא מסתדרים עם הילדים...

 

"מצבים ביחסי אנוש" / אסתר קל (בשיתוף מלך עמרי) , הוצאת מודן, 1985 

תרבות מהי? מסורת מהי?

בספר הקדשה:

מוקדש לזכר אמי מרים שוורץ

שהפיחה בי האמונה באדם ואשר נספתה בשואה,

ולזכר פרופ' רודולף דקייקוס

שחיזק בי אמונה זו.

  

רודולף דרייקורס:

ההיגיון בחיים משותפים

מחייב את ההכרה בשוויון ערך האדם

  

תרבות מהי?

אנו חיים בתרבות חדשה, התרבות הדמוקרטית, אבל טרם יצרנו ובנינו לנו מסורת שתתאים לתרבות החדשה, שלנו. כל עוד לא נבנה מסורת חדשה הרי אנו ממשיכים לנהוג על פי המסורת האוטוקרטית הבנויה על כפייה, סטטוס ועליונות, ואנו ממשיכים, כמובן, לשלם את המחיר הקשה...

האם תרבות היא מורשת עבר? מצבור של ידע טכני שצברנו? או אולי ספרות, מנהגים או דת? האם יש בכלל אפשרות להגדיר מהי תרבות? אילו היה עלי להגדיר תרבות במשפט אחד, הייתי אומר כך" "תרבות פירושה - ערכים משותפים ומוסכמים בחברה מסוימת"...

  

ערכי תרבות - מהם?

מהם הערכים הבסיסיים של תרבות אוטוקרטית ותרבות דמוקרטית?

...ניתן למקד, שני ערכים בסיסיים בתרבות האוטוקרטית: האמונה שישנם בני אדם עליונים ונחותים, ושבני אדם אינם אחראים לעצמם ולכן הכפייה היא ערך.

...בתרבות הדמוקרטית הערכים הם: חופש מתוך אחריות, ושיויון-ערך-האדם...החופש הוא ערך פוליטי, בעוד שהשיויון הוא ערך סוציאלי...

  

מסורת מהי?

...להכיר שאת המסורת קובעת התרבות שאימצנו לעצמנו. המסורת היא טכנולוגיה אנושית (במילים אחרות -מנהגים), התואמת את הערכים התרבותיים שאימצנו לעצמנו...

2.2.2013

 

 

 

שלמה שפירא: "קביעת מדיניות" / מגבלות הנובעות מהתמחות-ידע צרה ומארגונן המסורתי של האוניברסיטאות ל- יחזקאל דרור

שלמה שפירא

"קביעת מדיניות" / מגבלות הנובעות מהתמחות-ידע צרה ומארגונן המסורתי של האוניברסיטאות

ל- יחזקאל דרור 

המחבר מבית הספר לכלכלה ולמדעי החברה , האוניברסיטה העברית, הוצאת המדרשה למנהל מיסודה של הסתדרות הפקידים הועד המרכזי, תשכ"ו 1966.

 

בספר הקדשה:

לבנַי

עשהאל

עתניאל

איתיאל

 

מ- פתח דבר:

נושאו המרכזי של הספר הזה הריהו קביעת-מדיניות הציבור(public policymaking) מטרותיו הן:

1. לקדם את מחקר קביעת-מדיניות הציבור בתורת נושא עיקרי של מדעי-החברה ושל המחשבה האנושית בכלל.

2. להרים תרומה לשיפור המציאות של קביעת-מדיניות-הציבור.

התזה המרכזית שלי היא, כי קיים פער ניכר בין (א) הדרכים, בהן קובעים בני-אדם ומוסדות את מדיניותם בפועל, לבין (ב) הידע בדבר התבניות (designs) והשיטות האופטימליות של קביעת-המדיניות, המצויות כיום...

 

מ- עמוד 254-255

מגבלות הנובעות מהתמחות-ידע צרה ומארגונן המסורתי של האוניברסיטאות:

החומר, שמננו נרקם ידע-המדיניות, עיקרו אינו תחום בגבולות המסורתיים שבין המקצועות השונים, כפי שנקבעו בארגון האוניברסיטאי המקובל. הידע, הכלול במקצוע אחד ויחיד, אינו מסוגל לפי עצם מהותו, לענות על צרכיה של קביעת-המדיניות. יתר-על-כן:: ריבויים של המקצועות המסורתיים, המאורגנים במחלקות אטומות זו כלפי זו מוליד שפע של חללים במחקר ובהוראה, ונושאים רבים אינם זוכים בו לטיפול בידי מקצוע כלשהו, לפי שנציגי המקצועות משייכים את הנושאים האלה אל תחום, החורג ממקצועם-הם. (בהתנגשויות-סמכות חיובית כלומר במקרים, שבהם מתחרים כמה מקצועות  בחקירת נושא-דיון אחד ויחיד צפונה לעתים ברכה רבה, שכן מביא הדבר לידי כך, שנקודות-השקפה שונות, אם כי בלתי-משולבות, תפעלנה על אותן בעיות).

לאחרונה נעשו ניסיונות אחדים להתגבר על מגבלותיהם של המקצועות הנבדלים. שני ההתקנים העיקריים לתכלית זו הם צוותים בין-מקצועיים וחוקרים בין-מקצועיים. צוותים בין-מקצועיים הם התקן, החביב מאוד על המדענים להלכה, אך למעשה לקויות פעולותיהם בחסר רב, ובמיוחד מפאת בעיות ההנעה של מחקר בין-מקצועי אמתי ומפאת קשיי התקשורת, הנוצרים בין חברי צוות, שמוצאם ממקצועות נבדלים. העבודה הבין-מקצועית, הנעשית בידי חוקרים אינדיבידואליים, משמשת מקור לתוספת ידע שחשיבותו גדלה והולכת, ורבים מבין החידושים האחרונים במדעי הניהול, למשל, יצאו מאנשים החוצים בתורת פרטים את הגבולות שבין מקצועות הנבדלים; אולם הדפוסים הנוכחיים, המציגים דרישות לימוד מסוימות לצורך השגת תארים אקדמאיים, אינם נוטים לעודד יחידים, שיתפתחו לאנשי מדע בין-מקצועיים.

 

הערה שלי: נזכרתי כרגע בדוגמא קונקרטית מ"הרגע הזה" של שיתוף-פעולה בין-מקצועית-אוניברסיטאית: וזאת - על הברכה הרבה שהביא ומביא החוקר פרופ' נתן נלסון מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית שעם עוד חוקרים מפקולטות אחרות, לכימיה ולהנדסה, מנסים לקדם פרויקט משותף, והשיתוף הבין מקצועי - הדוגמא הזו ברוכה מאד לכל חוקר ולמחקר בין-מקצועי!!! לא אחת שמעתי שחוקר זה או אחר מרים טלפון לפרופ' נלסון, לשאול על ידע לא ברור לו, וכמובן מענה ניתן אם ידוע, - לכל חוקר בהפריה הדדית בין-מקצועית! 

 

שלמה שפירא: אנדרה מורואה - חכמה אינסטינקטיבית שבמסורת יש לה השפעה על הרוח האנגלית הרבה יותר מאשר חריפות-השכל וכישרון

שלמה שפירא

החוסן והחיסון של העם האנגלי

חכמה אינסטינקטיבית שבמסורת יש לה השפעה על הרוח האנגלית הרבה יותר מאשר חריפות-השכל וכישרון

"דברי ימי אנגליה" ל- אנדרה מוֹרוּאָה, הוצאת מסדה, מצרפתית: לאה וייץ-כהן, 1961

 

אנגליה הצליחה בהשגת פשרות עם העמים שנתונים ושהיו נתונים לשלטונה. היא ידעה עד מתי להחזיק בשלטון, כל עוד וזה היה בהסכמת העמים הנתונים לשלטונה...היכול אורח-ממשל המיוסד על מלחמת מפלגות אדיבה להחזיק מעמד נוכח מדינות טוטוליטריות, שבהן מקנה אחדות הפיקוד מהירות-החלטה גדולה יותר? ...היסטוריון יכול לרשום שהתנגשות מעמדות ומפלגות באנגליה אין בה אותה סכנה כבארצות אחרות, גם מפני שהאנגלים רגילים להישמע להחלטותיו של הרוב מאז ימי בתי-דין המושבעים של המלכים הנורמאניים, וגם מפני שמתחת למלחמת-דעות שטחיות ניכרת בעליל אחדותה העמוקה והאיתנה של הארץ. המעמדות באנגליה נפרדים על ידי אינטרסים, שאפשר לפשר ביניהם, ולא על-ידי איבה ולהט-רגשות. על הרוח האנגלית משפיעה חכמה אינסטינקטיבית, מסורתית. חכמה אינסטינקטיבית שבמסורת יש לה השפעה על הרוח האנגלית הרבה יותר מאשר חריפות-השׂכל וכשרון הדיבור, שהם כה פעילים בהבאת פירוד בתוך עמים אחרים. הכבוד למאורעות העבר ולערכיו היא תכונה כללית, ודבר זה מתבטא בדרכי-החיים ובמנהגים הרבה, כך שהעם אינו שוכח את מסורתו. כוחו של העם האנגלי הוא לא רק בצי, בצבא ובחיל-האוויר, כי גם באופיו חדור-המשמעת, האדיב, הבוטח והמתמיד, שאלף שנים של גורל טוב עיצבו את דמותו.

7.03.2013

שלמה שפירא: הסולם והמקאם במסורת המוסיקלית הערבית" ל- דוד מועלם, מוסיקה בין מזרח ומערב

שלמה שפירא

הסולם והמקאם במסורת המוסיקלית הערבית" ל- דוד מועלם, מוסיקה בין מזרח ומערב, עורך ותיווי ממוחשב: יוסף צוקר, הוצאת אור-תו, 2006.

 

בספר הקדשה:

לנכדיי בר, תום וגיא, שבלעדיהם לא היה טעם

לכתוב ספר זה;

לכלתי אפרת ולבניי דרור וינון, שבלעדיהם לא

הייתה מוטיווציה לכותבו;

ולאשתי היקרה ג'נט, שבלעדיה, ובלעדי

תמיכתה, עידודה, עצתה ואהבתה, אי-אפשר

היה, לא להתחיל בו ולא לסיימו.

                                       תשס"ו

 

שלמי תודה:

תודה לארץ הנהריים בה נולדתי...תודה לצ'אלגי בע'דאד, האנסמבל העיראקי האגדי שסימל את ייחודה של התרבות המוסיקלית שם במשך דורות...אקוד קידהת הדר לסבי המנוח שמעון, אבי אבי, מורה וחזן, עליו נכתב כי שלט במקאמאת שליטת ענק...אישתחווה לאמי המנוחה סביחה אשר בעודנו רעבים ללחם, שלחה אותי לבקשתי ללמוד נגינה מערבית על כינור...ותיבדל לחיים ארוכים אחותי הבכירה תקוה אגסי, בלשנית והיסטוריון בתרבות ערב...אוריד כובע לפני כל המוסיקאים הנפלאים, אשר היו עמוד השדרה של המוסיקה העיראקית, העתיקה והמודרנית...

 

תוכן העניינים:

תוכן התקליטור המצורף

תעתיק האותיות הערביות בעברית

הקדמת אורח, פרופ' דליה כהן, על הסולם ומשמעותו

מבוא היסטורי

שער ראשון: יסודותיה של סיסטמת הסולמות המערבית:

               פרק א' - קול ומוסיקה, פרק ב' - הסולם המוסיקלי,

               פרק ג' - התקת תווים, הזזות והשאות, פרק ד' -מהמערב המוכר להיקרות עם ערב.

שער שני: הסולמות והמקאם במוסיקה הערבית:

            פרק ה' - מקאם, פרק ו' - הסולם והמקאם, פרק ז' - מערכות הסולמות, 

            פרק ח' - ניתוח הסולם ופירוקו     (הג'נס ובריבוי אג'נאס), פרק ט' - הזזות והשאות,

            פרק י' - מאפיינים של התרבות המוסיקלית הערבית שמחוץ למערכת הסולמות.

שער שלישי: המקאמאת וסולמותיהם:

               פרק יא' - המקאמאת וסולמותיהם, פרק יב' - משפחת עג'ם, פרק יג' - משפחת נהונד,

               פרק יד' - משפחת כורד, פרק טו' - משפחת נווה-את'ר, פרק טז' - משפחת חג'אז,

               פרק יז' - משפחת רסט, פרק יח' - משפחת ביאת, פרק יט' - משפחת סיקה,

               פרק כ' - סולמות ללא משפחות

ביבליוגרפיה

מפתח מקאמאת

 

מתוך - הקדמת אורח - פרופ' דליה כהן:

...ניסינו בהקדמה זו לשרטט בקצרה את הרקע למושג הסולם, ולמגוון הופעותיו בתרבויות המוסיקליות השונות. זאת,

כדי ללמוד את סולמות המקאם מתוך פרספקטיבה רחבה של בעיות, הן מתחום הרוגניציה המוסיקלית והן מתחום הפעילות התרבותית (אך מבלי לפרט את משמעות הסולם מבחינת סוגי חוויות).

בספר שלפנינו, פיתח מר דוד מועלם את המידע האישי הרב שספג בילדותו במשפחתו המוסיקלית בבגדד ועדכן אותו באמצעות הספרות התיאורטיות המגוונות, במיוחד הערבית, שבידו. והתוצאה - תרומה חשובה להיכרות ממשדית עם עולם המקאמאת, הן בשביל הסטודנטים למוסיקה ערבית והן למורים שלהם. הוא פורש מצע נרחב לתיאוריית המקאמאת ומספק באופן מרוכז מאגר של דוגמאות בתווים: 48 מקאמאת מ- 8 משפחות, תוך ייצוג גם של מרכיבי הסולמות וכן תוספת של הסברים קצרים. מאגר זה המייצג למעשה את רוב רובן של המקאמאת בפרקטיקה הינו גם מעין מילון נוח להתמצאות בסבך סולמות המקאמאת...

 

מ-עמוד 61:

מַּקָאם - משמעותו בערבית היא: מקום, מעמד. אפשר לייחס לה גם משמעות "דרגה", וכבר הערנו שהמילה מקאם קיבלה בתרבויות המזרח המוסיקליות משמעויות שונות שיש להבחין ביניהן:

א. כל מערכת הסולמות של תרבות מסוימת...

ב. צורה מוסיקלית קלאסית...

ג. הסולם המוסיקלי (scale) של המודוס בו מדובר...

27.12.2013

 

 

שלמה שפירא: פרופ' יוסף בן-שלמה בנושא: פילוסופים מתווכחים לתוך היהדות (שנת 2006) / יהדות חילונית זו עגלה ריקה? / אז מה דמוקרטיה היא ערך עליון?

יהדות חילונית זו עגלה ריקה

מאת עפרה לקס

"כשבתקשורת מביאים דעות לכאן ולכאן, הם טורחים שלא יהיה איזון מבחינת יכולת הביטוי או הניסוח. תמיד האנשים שלנו יוצאים לא טוב. הם מכירים אותי מזמן, ויש כאן ממש התעלמות גמורה."

לפני 9 שנים הגיע ארז אשל לסמינר השבועי בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. הנושא היה עמנואל קאנט. המרצה: ראש החוג, פרופ' יוסף בן-שלמה. בסוף השיעור קרא הפרופסור לאשל ואמר לו כי הוא לא יוכל לעבור את הקורס בשל היעדרויותיו הרבות. אשל הסביר שכשהוא נעדר מהשיעור, הוא לומד עם חבר'ה בני 18 את קאנט ואת שייקספיר ואת הרב קוק.   "אסא כשר נותן ביטוי בהרצאות להשקפותיו, וטניה ריינהרט מגייסת בשיעור אנשים להפגנות בביר זית. הם מביעים את הדעות שלהם בשיעור. גם לי יש הזדמנות, אני מלמד פילוסופיה ופילוסופיה מדינית ויש לי מה להגיד בעניין הזה, אבל מעולם לא נתתי ביטוי לדעותיי בחדר הכיתה" הפרופסור סירב להאמין. אחר כך התרצה ואמר: "בטח מדובר בבני נוער דתיים". התשובה של אשל הייתה שלילית. במדרשת 'נחשון', אם המכינות הקדם- צבאיות החילוניות שהייתה אז בתחילת דרכה, למדו מעט מאוד דתיים. בן-שלמה נדהם מן התשובה, ונענה מיד להצעתו של אשל לעלות על רכבו ולחזות בפלא. "הוא נשאר אתנו כמה שעות, שוחח עם החבר'ה ולמחרת הודיע שהוא מתחיל ללמד בהתנדבות", מספר אשל. וכך הפך בן-שלמה לפרופסור של המדרשה. כעבור שנה היה אמור בן-שלמה לצאת לשנת שבתון באוקספורד, אנגליה. במקום זאת הוא העדיף להפוך למנהל הפדגוגי של המדרשה שהוקמה במיצר, רמת הגולן. "הוא פשוט עבר לגור שם, לימד יום ולילה פילוסופיה כללית ויהודית, ציונות, ופעם בשבוע מוסיקה קלאסית". גם במדרשות הבאות שהוקמו היו לו יותר מיד ורגל. עד היום, למרות מחלתו, הוא ממשיך ללמד במדרשה בעין פרת ואף מתגורר במקום במחצית מימות השבוע. "אחרי הסכמי אוסלו הוא כתב שקץ הציונות בא, מאמר שכל מילה בו התממשה. פעם הוא אמר לי שהסכמי אוסלו גרמו לו לאבד את המוטיבציה לחקור ולכתוב. המדרשות החזירו לו את זה". אשל מספר על קשר חם ונפלא בין התלמידים לפרופסור בן ה-76. הידע, הנכונות לקבל טיעונים מקטן ומגדול ובעיקר המסירות, עושים את שלהם.  ללא רגשות קיפוח האשקובית הסגפנית של יוסף בן-שלמה לא יכולה לרמוז על כך שהדייר שלה הוא פרופסור באוניברסיטה מרכזית בארץ. במחשבה שנייה, המטבחון הקטן, הריהוט הצנוע והמדפים עמוסי הקלסרים והקלטות מתפקדים יפה כתפאורה לחוקר פילוסופיה, כזה שמחויב יותר מכל ליושר אינטלקטואלי ולא לקרמיקה מבהיקה. בן-שלמה הוא דמות ידועה בתחום חקר הפילוסופיה הכללית והיהודית. בקורות החיים שלו ניתן למצוא קירבה רבה לחוקר הקבלה גרשום שלום אותו הוא מכנה 'מורי ורבי', כהונה כיו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ושנים רבות של הוראה באוניברסיטת תל אביב, כולל, כאמור, עמידה בראש החוג לפילוסופיה. את מפעל ההתיישבות ביש"ע הוא מלווה שנים ארוכות, היה בעליות האגדיות לסבסטיה, וקבע כבר לפני שנים רבות את משכנו ביישוב קדומים. למרות בדידותו האידיאולוגית בין עמיתים שמאלנים, בן-שלמה לא מתלונן על יחסי עבודה עכורים או על קיפוח. "יש עמיתים שבאו לבקר כאן והיו גם כאלה שהיה להם פרינציפ שלא עוברים את הקו הירוק", הוא אומר, "אבל לא קיפחו אותי בעבודה". אבל יש מי שדווקא כן אומרים שהוא לא קיבל את המגיע לו. הדרגה שלו היא פרופסור חבר ולא פרופסור מן המניין, מה שמתבטא במשכורת, גמלה ומעמד. "אמרו לי שלא פרסמתי מספיק. אולמות ההרצאות שלי היו מלאים, אבל ההוראה לא מכרעת מספיק בנושא הזה. אני לא מעז להגיד שהייתה הטיה פוליטית. אחרים אמרו שזה עוול משווע מה שעשו לי, אבל שנתי לא נדדה באף לילה". יש להניח שרבים היו רואים בהוראה באוניברסיטה שמאלנית מעין שליחות, והיו מנסים למנף אותה כבמה להשפעה אידיאולוגית על התלמידים. לא בן-שלמה. "אסא כשר נותן ביטוי להשקפותיו בהרצאות וריינהרט מגייסת אנשים להפגין בביר זית. הם מביעים את הדעות שלהם בשיעור. גם לי יש הזדמנות. אני מלמד פילוסופיה ופילוסופיה מדינית ויש לי מה להגיד בעניין הזה, אבל מעולם לא נתתי ביטוי לדעותיי בחדר הכיתה". בן-שלמה משתדל להציג את שיטתו של כל הוגה בצורה המשכנעת ביותר. תלמידיו, הוא מספר, משוכנעים שהוא דתי כשהוא מלמד על הרמב"ם או על המקובלים, בטוחים שהוא שפינוציסט כשהוא מלמד שפינוזה, וכשמגיעים לתורתו של קאנט הם מוכנים להתערב שהוא קאנטיאני. הוא מקפיד להסתיר את דעתו האישית ואינו מביע תמיכה או התנגדות לשיטות שאותן הוא מלמד. אבל יש הרי אנשים שמעריכים את החשיבה שלך, וחושבים שאם אתה הגעת למסקנות מסוימות כדאי להם לאמץ אותן, כי הם לא מסוגלים לעבור את התהליך המחשבתי שאתה עברת. למה שלא תגלה להם את דעתך? "זו שאלה טובה, אבל זה דבר שלמדתי ממורי ורבי גרשום שלום. הוא אמר 'אני לא מרטין בובר, אני לא נביא שמביא את הדעות שלי', וממנו למדתי שאתה לא מערב את ההשקפה שלך בהוראה. שהתלמיד יראה וישפוט לעצמו". "כשבתקשורת מביאים דעות לכאן ולכאן, הם טורחים שלא יהיה איזון מבחינת יכולת הביטוי או הניסוח. תמיד האנשים שלנו יוצאים לא טוב. הם מכירים אותי מזמן, ויש כאן ממש התעלמות גמורה. הם יודעים שאני מן המיעוט הקטן של האינטלקטואלים שחושבים אחרת. אני בהחלט חושד בעניין הזה, שלא פונים אלי" בן-שלמה אומר שתפקיד האוניברסיטה להקנות דעת ולא לחנך, וכך הוא נוהג שנים ארוכות. השאלה התעוררה שוב כאשר הוא החל ללמד במדרשות למנהיגות חברתית. "גם שם לא יודעים מה אני חושב, אבל כשהמכינה מוגדרת כציונית ומחנכת לנאמנות והתנדבות ובעד המדינה, זה לגיטימי שאתה תהיה בעד הערכים האלה". לבן-שלמה חשובה מאוד הא-פוליטיות של המכינה. התלמידים, הוא אומר, רובם משתייכים לשמאל. הם יודעים שהוא גר בקדומים וגם מבינים את המשמעות אבל, הוא חוזר ואומר, זה לא נושא לשיחה. אתה חושב שאם בני נוער ילמדו בצורה עמוקה את הפילוסופיה היהודית והמחשבה היהודית הם ממילא יגיעו לקשר עמוק אל הארץ, העם והתרבות? "בטח, מה זאת אומרת?! צרפתי גאה בתרבות שלו. הצרה היא שהם מגיעים מהתיכון והם לא יודעים כלום, כמעט כלום. אני אומר רמב"ם, רמב"ן - הם לא מכירים. הם לא יודעים מה ההבדל בין משנה לגמרא. זה לא יאומן. וזו התרבות שלך. אז חשבתי שלפחות הם יודעים מי זה טולסטוי. אבל גם עליו הם לא שמעו". על מה כן? "גם אני שואל". בן-שלמה מדבר על חופש המחשבה כערך יסוד במערכת החינוך החילונית. אבל, הוא אומר, הערך הזה אינו מוגשם הלכה למעשה. "מה שקורה שם זו אינדוקטרינציה חילונית. אומרים שם שדוסים זה אמונות טפלות, ומחלקים את העולם לפנאטים השחורים ומצד שני לחילונים הפתוחים. הם לא יודעים מה זה דת". אדם דתי-לאומי היה עושה את הקישור הבלתי נמנע של בורות בעולם התכנים היהודי עם תלישות מארץ ישראל. בן-שלמה מתקומם: "אלו שבנו את המדינה היו אנשים חילוניים. זה לא נכון שעצם היותם חילוניים תלש אותם מן הארץ. הם ייבשו את הביצות, הם מתו ממלריה, אי אפשר להגיד שבגלל שהם היו חילוניים לא היתה להם אהבת ארץ ישראל". אידיאולוגיה מחוץ לשיעורים בן-שלמה לא מערב פוליטיקה בשיעורים שלו, גם לא כשהנושאים שעל סדר היום הם בעלי משמעות לתפיסת המוסר והציונות. הוא לא דיבר עם תלמידיו על עקירת גוש קטיף, למשל, על אף שהוא התנגד לצעד בכל רמ"ח איבריו. יש אמיתות ספורות ביותר שהן מוחלטות, הוא אומר, ועליהן אפשר לדבר בשיעור. כל השאר הוא בר-ויכוח, ולכן ייכנס תחת הכותרת 'דעות אישיות'.  "גוש קטיף לא היה בשטח של מדינת ישראל, ואפשר לומר שהמדינה החליטה באופן דמוקרטי שזה רע לה שיהיו מחוץ לשטח המדינה יישובים יהודים. אני נגד הפינוי ואני חושב שזו טעות גדולה ועוד ישלמו על זה. אבל אם אתה רוצה למנוע דברים כאלה אתה צריך לוותר על עקרונות הדמוקרטיה. אולי יש פעמים שאתה צריך לעשות את זה". מתי למשל? "זו דילמה. רוב העם האיטלקי תמך כנראה במוסוליני, ובגרמניה המשטר הנאצי עלה בדרך דמוקרטית. אז מה, דמוקרטיה היא ערך עליון? בוודאי שלא. צ'רצ'יל נתן את ההגדרה האולטימטיבית: 'זה משטר גרוע מאוד, אבל כל האחרים יותר גרועים'. אתה יכול לומר שדמוקרטיה היא לא ערך, היא משטר שמאפשר לי לקיים ערכים, וברגע שהוא פוגע בערכים האלה צריך לוותר עליו".  בעקירת גוש קטיף היה יותר מאלמנט אחד של פגיעה בערכים. למשל זכויות אזרח. "זו שאלה מאוד קשה. צריך להיזהר מאוד בעניין הזה, אם עושים מעשים של ייהרג ובל יעבור, כלומר תיהרג הדמוקרטיה ואני לא אעבור על הערכים, מקרה כזה מצדיק את האי- ציות שלי. לדעתי היה צריך לסרב פקודה". אם אתה חושב שלגיטימי שמדינה תקבל כזאת החלטה, איך אתה אומר שצריך לסרב פקודה? "ההחלטה היא לגיטימית, אבל אם אתה חושב שזה פוגע בערכי היסוד שלך, אתה צריך לסרב. העובדה שלא היו מסות של מסרבים אומרת משהו. אם היו אומרים לעשות אותו דבר לערבים, לפחות מחלקה שלמה הייתה מסרבת".   "התלמידים במדרשה מגיעים מהתיכון והם לא יודעים כמעט כלום. אני אומר רמב"ם, רמב"ן - הם לא מכירים. הם לא יודעים מה ההבדל בין משנה לגמרא. זה לא יאומן. ו??ו התרבות הלאומית שלך. אז חשבתי שלפחות הם יודעים מי זה טולסטוי. אבל גם עליו הם לא שמעו" אבל האמת היא שבן-שלמה אינו חושב שההחלטה על עקירת הגוש הייתה רק תרגיל פוליטי של החלונות הגבוהים. העם ברחוב, הוא אומר, תמך בה. אם העם תמך בשרון, למה הוא חשש כל כך ממשאל עם? "אני מוכן להמר על זה אלף שקל על שקל שהוא היה מנצח. זו אשליה לומר שרוב העם היה נגד הפינוי. רוב הציבור מוכן לשמוע על החזרת שטחים בגלל שאין כוח יותר, עייפים, ויש אילוזיה של שלום". ואולי זה מפני שאסא כשר אומר את הדעות שלו בשיעור ואתה לא אומר את הדעות שלך? "זו שאלה נכונה. אין ספק שבעלי הפרסטיז'ה מחזיקים בעמדה הזאת, ופסיכולוגית זה משפיע על האיש ברחוב. אבל אני חושב שבסופו של דבר זה בעיקר הרצון להיאחז בכל קש, כי אין כבר כוח להיאבק. השאלה היא עד איפה זה הולך. שמענו עכשיו על שדרות, אז בורחים משדרות. אולי באמת נפנה אותה. "אבל יש בכל זאת הבדל: העם עם שדרות והוא לא אתנו, עם המתיישבים. הרב יואל בן-נון אמר שלא הצלחנו להתנחל בלבבות ולמעשה הוא צודק. אם היו יכולים אחרת או לא, אני לא יודע. את ערוץ שבע סגרו, כלי התקשורת הם בידי השמאל, ולא נותנים לך להגיע. זה מעשה נבלה". התקשורת מתעלמת בן-שלמה אולי לא מתבטא מעל הקתדרה, אבל הוא בהחלט מסכים לבטא את דעותיו בפורומים אחרים: בתקשורת, בפאנלים, ובהרצאות שלא קשורות ישירות לתחום התמחותו. פרופסור לפילוסופיה חילוני ומתנחל, שמתנסח בצורה בהירה ומעניינת, יכול היה לככב בתקשורת של טרום העקירה. אבל בן-שלמה לא נצפה על המרקע ולא נקרא בעיתונים. "יכול להיות שהם חושבים שאני כבר לא חי. אבל ברור שכשהם מביאים דעות לכאן ולכאן הם טורחים שלא יהיה איזון מבחינת יכולת הביטוי או הניסוח. תמיד האנשים שלנו יוצאים לא טוב. הם מכירים אותי מזמן, ויש כאן ממש התעלמות גמורה. הם יודעים שאני מן המיעוט הקטן של ה'אינטלקטואלים' שחושבים אחרת. אני בהחלט חושד בעניין הזה, שלא פנו אלי". למה אנשי הרוח הימנים הם מיעוט בקרב קהל האינטלקטואלים? "זה לא רק אצלנו, זה גם בארצות הברית, וזו שאלה מעניינת. השמאל מתקדמים יותר, הם עשויים להיות מעוניינים יותר בנושאים חברתיים, שיווי זכויות וכן הלאה, והם נמצאים בדרך כלל בעמדה של ביקורת על מדיניות הממשלה.   "אחד ההסברים לכך היא היכולת לא להיות מושפעים מהאינטרסים של המדינה שלך אלא להבין את הצד השני. זו אחת התכונות המובהקות של אדם בעל מחשבה ביקורתית. אז אדם מבין את הצד השני מבפנים, עד כדי כך שהוא מזדהה עם האויב שלו, זה שהורג וקוטע רגליים של אזרחי המדינה שלו. ההזדהות איתם זה תסמין שמהווה סטייה מן הנייטרליות של אינטלקטואל, של היכולת שלו להבין את הצד השני". בן-שלמה אומר שהדברים הופכים פתולוגיים כשהם מגיעים לשנאה עצמית, ומזכיר את תיאודור לסינג שכתב את הספר 'השנאה היהודית העצמית' בגרמניה שלפני השואה. זו מחלה של יהודים, הוא אומר, אי אפשר למצוא אותה אצל הצרפתים, למשל. "הציונות החילונית השפויה נכשלה כאן. כי הציונות הגדירה את מטרתה שליהודים תהיה מדינה ככל העמים. מדינה נורמלית. איזו מדינה נורמלית נותנת שיתקפו כך את האזרחים שלה? אני יודע מה האמריקנים היו עושים, הם היו מוחקים את בית חנון, ככה ישר. אז יש כאלה שאומרים שאנחנו צריכים להיות היפר-מוסריים. אבל אם הקמת מדינה ככל העמים, למה שיהיו נורמות יותר גבוהות מבחינה מוסרית? "היה לי ויכוח עם ידידי א.ב. יהושע, שכתב ספר על כך שמדינת ישראל צריכה להביא את העם היהודי למצב של נורמליות גמורה. אחר כך הוא הלך להפגנה בסברה ושתילה. אמרתי לו: 'מה אתה הולך? תתנהג כמו שהיו מתנהגים אנגלים או צרפתים, זה לא עניינך'. אז הוא אמר: 'לא, אנחנו צריכים להיות יותר טובים'. אבל הוא אדם חילוני, הוא לא אומר 'אתה בחרתנו'. לכן אני אומר, יש פה בעיה". לפני למעלה מ-20 שנה דיברת על תפישת גוש אמונים לעומת תפישת החרדים, ואמרת שימים יגידו מי צדק. מה שקרה מאז הסכמי אוסלו גורם לך לומר שהחרדים צדקו, ויש לעסוק רק בבניין הרוח? "העולם החרדי אדיש לארץ ישראל. לפי תפיסתו אפשר ללמוד תורה בכל מקום, וזה הכוח שלהם. ומי יודע מה יהיה, יכול להיות שהם צודקים, שמי שלמד תורה ושמר על עם ישראל הוא זה שימשיך לשמור על עם ישראל. "מצד שני, יש כאן בעיה גדולה מאוד לעדה החרדית, ויש לי ויכוחים גדולים על זה עם אחי שהוא חרדי. יש כאן הפקרה של הרוב הגדול של עם ישראל. אתה אומר להם 'תחזרו בתשובה, תתחילו ללמוד', ואם לא - אתה לא מציע שום דבר שיקשר אותם עם היהדות. בכל זאת, ארץ ישראל ואהבת הארץ הם דברים שיכולים לקשר את החילונים ליהדות, וזאת הייתה התקווה של הרב קוק. הוא לא שיער שהחילונים יבגדו בעניין הזה". יש קטע של הרב קוק שצופה שהם יגיעו למאיסת הארץ. "יש פיסקה אחת של הרב קוק שבה הוא אומר את זה בלשון רכה. התקווה שלו היתה שיישוב ארץ ישראל יהיה הבסיס המשותף עם התנועה הציונית, כי כאן הם מקיימים מצווה גדולה למרות שיש להם השקפה אנטי-דתית. שיהודים יחריבו יישובים בארץ ישראל - זה מה שהיה עולה על דעתו של הרב קוק?". מסתבר שהסאה הוגדשה גם מבחינתו של בן-שלמה. הוא אמנם מחנך את התלמידים שלו לפטריוטיזם, אבל באופן אישי, אירועי עמונה עשו לו משהו רציני. "עניין עמונה היה מפנה בשבילי. הסקתי מזה מסקנות קיצוניות שכל העניין הלך, אין לי עסק עם זה". איזה עניין? "העניין הציוני החילוני". "היה לי ויכוח עם ידידי א.ב. יהושע, שכתב ספר על כך שמדינת ישראל צריכה להביא את העם היהודי למצב של נורמליות גמורה. אחר כך הוא הלך להפגנה בגלל סברה ושתילה. אמרתי לו: 'מה אתה הולך? תתנהג כמו שהיו מתנהגים אנגלים או צרפתים, זה לא עניינך'. אז הוא אמר: 'לא, אנחנו צריכים להיות יותר טובים'. אבל הוא אדם חילוני, הוא לא אומר 'אתה בחרתנו'. לכן אני אומר, יש פה בעיה" למה דווקא עמונה? "זה הכה בפנים. האנשים שהלכו עם משקפי שמש והוציאו אנשים מביתם. לא היו סירובים למלא פקודה, עם ישראל תמך בזה, כי 'המתנחלים עושים להם צרות'. הצליח להם, לתקשורת". איך אתה רואה את הכיוון שאליו מתפתחת המדינה? "יכול להיות שהבסיס המוסרי שעליו נשענת המדינה הלך לאיבוד, כשאתה מוותר על ארץ ישראל מרצון, משיקולים פוליטיים, ולא מוכן לקחת את הסיכון של עימות, למה באת לקחת מהפלשתינים את האדמה שלהם, אם ארץ ישראל היא לא המושג המרכזי שלך? אלתרמן ניבא את זה, שמדינת ישראל תתפוס את מקומה של ארץ ישראל. אז תלך לאוגנדה. לרוב העם לא איכפת מארץ ישראל. איכפת לו מהמדינה, הוא מוכן לשרת בצבא, להתנדב, אבל לא איכפת לו מארץ ישראל".  אמרת שהחילוניים בנו את המדינה. לאן זה נעלם? "אינני יודע, זה כשל חינוכי, זה עייפות ורוצים שקט. המתח הזה בין הארץ למדינה הוא פרובלמטי". הרב קוק - הגדול מכולם בן-שלמה יושב על כורסא, מעשן, משחק במצית ומרצה את דעותיו. על הקיר מאחוריו, מעל לראשו, תמונה של מורו ורבו, פרופ' גרשום שלום. המורה כאילו מתכופף מעט, צופה ומקשיב רוב קשב למוצא פיו של תלמידו. בן-שלמה היה מקורב מאוד לחוקר הקבלה שלום, ובעצם יועד על ידו להיות גם הוא חוקר קבלה, אך בחר בחקר הפילוסופיה. "זו הייתה אכזבה גדולה שלו", אומר בן-שלמה, "לא העזתי להיכנס לנעליים שלו ואמרתי לו את זה. הוא היה איש גדול". בדיוק מול גרשום שלום, מעל לשולחן העבודה שלו, קבע בן-שלמה את תמונתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. וכך הם צופים זה בזה, בקירות מרוחקים, ובכל זאת אחד מול השני. בעשרות השנים האחרונות עסקת בעיקר בתורתו של הרב קוק. מה הביא אותך לכך? "הוא האיש היחיד ששווה לעסוק בו. בעת החדשה, אין לך איש אחר", הוא משיב בפשטות וסוקר רבנים והוגים אחרים שהיו יכולים להיות מועמדים רציניים. כך יורדים מן הרשימה עמנואל לוינס ("לא אוהב את משנתו של האיש, הוא לא מעמיק") וישעיהו ליבוביץ' ("פולמוסן טוב ואיש נחמד שעבר זמנו"), וכמתחרים נשארים רק הרמן כהן ופרנץ רוזנצוויג - הוגים משמעותיים בעיניו של בן-שלמה, אבל גם הם לא יכולים לו, לרב קוק. "הוא נוגע בכל האספקטים של המחשבה הפילוסופית. השיטה שלו מושפעת מכל מיני הוגים, ובכל זאת הוא מציג עמדה ייחודית. אני חושב שהוא הוגה בקנה מידה אוניברסלי ולא רק יהודי". בכוננית שבחדר העבודה מונחים הספרים 'משנתו של הרב קוק', 'צדקת הצדיק', 'אורות התפילה', 'חדריו' ועוד ועוד. בן-שלמה מספר שהוא קורא כל מה שיוצא לאור על הרב קוק ומשנתו, גם מה שבא מהאקדמיה וגם מה שיוצא מבין כתלי בית המדרש. מי לדעתך כותבים דברים חשובים על הרב קוק? "רביצקי כתב לא רע. כשאני רואה ספרים בתחום הזה יש לי ביקורת. מה שלא מספיק בא לידי ביטוי, אלו ההנחות הפילוסופיות הבאות במפורש או במובלע מאחורי התורה של הרב קוק. זה חסר בספרות המחקרית ובוודאי שבספרות התורנית, שם הכותבים לא יודעים מספיק. הליקוי הזה הוא ליקוי אינטלקטואלי, ואני חושב שזה היה לכבודו של הרב קוק אם היו מלמדים את זה. השאלה היא מי ילמד את המלמדים".  מצד שני, האם לימוד משנתו של הרב קוק בלי רקע ישיבתי וידע בהלכה וגמרא לא פוגע בהבנה? "זו באמת הטרגדיה של חוקר הרב קוק. אין לנו עדיין נציג מובהק לעשות זאת". אתה נתקל לפעמים בדברים של הרב קוק שאתה אומר לעצמך 'אילו הייתי בקיא בעולם ההלכה הייתי מבין יותר טוב'? "בוודאי, איזו שאלה. אני עם הארץ. הטרגדיה היא, שמי ששוחה במקורות האלו לא יעסוק ברב קוק, ומי שמכיר את הפילוסופיה של ברגסון לא יודע את הדברים האלה. יש פה בעיה שממחישה את גדולתו של הרב קוק עצמו. אנחנו לא יודעים מה הוא קרא ומה הוא ידע. אני מניח שהוא לא קרא את המקורות, אלא מאמרים על אפלטון, ברגסון וכו'. אבל הוא היה איש גדול, לא פרופסור לפילוסופיה".   העגלה החילונית ריקה המושג 'יהדות חילונית' הפך לאחרונה לאורח קבוע בפאנלים וכנסים העוסקים בזהות יהודית שאיננה מבוססת על האמונה הדתית. עיתונאים ואנשי רוח מרבים לעסוק במושג הזה, במטרה לבנות זהות פילוסופית ותרבותית שעליה יוכלו להישען וממנה יוכלו לשאוב יהודים חילוניים חפצי עומק. בן-שלמה, שמסרב לגלות מה עמדתו האישית בנושא אמונה בה' וקיום מצוות ("אמונות דתיות של אדם הן אינטימיות יותר מאשר עניינים שבין איש לאשתו") ולכן קשה להגדירו כחילוני או כדתי, לא חושב שיש היום בסיס מספיק מוצק לכותרת היפה הזאת: "זאת בעיית הבעיות של הזהות החילונית. זו בעיה. זה ריקני, אין נציג חילוני ברמה הרוחנית והאידיאולוגית, באופן שתהיה איזו תחרות עם הרב קוק או הרב סולובייצ'יק. אין כזה. ובעניין הזה לחילוניים אין פתחון פה. אתה לא יכול לעשות שקר שעושים חלק מהם, שיש תרבות יהודית חילונית. מי ההוגים הגדולים? ביאליק? הם לא יכולים להבין את ביאליק. טשרניחובסקי? חלש מאוד. העגלה ריקה. מה יש בה? מוצארט? יש ספר יפה שקוראים לו 'מוצארט לא היה יהודי'. זו לא עגלה יהודית. אל תביא לי ערכים אוניברסליים, זו לא סחורה שלך. אני מעמיד את האתגר הזה לחילוניים". יחד עם זאת, בן-שלמה לא שוכח להוסיף כי הזהות היהודית הדתית התגבשה במשך 1000 שנים, ולכן גם לתרבות היהודית- חילונית צריך לתת צ'אנס של מילניום לפחות. הרי אתה עצמך עוסק ביהדות חילונית, בזמן שאתה מלמד את תלמידי המכינה. "זאת לא יהדות חילונית, זאת אקדמיה חילונית. היהדות היא השקפת עולם שאתה מחזיק בה, אורח חיים שאתה מממש אותו. אם גוי חוקר את התרבות היהודית, זה עושה אותו יהודי?". אז מה בעצם חסר, מצוות? "הבסיס המוסרי שעליו נשענת המדינה הולך לאיבוד כשאתה מוותר על ארץ ישראל מרצון, משיקולים פוליטיים, ולא מוכן לקחת את הסיכון של עימות. למה באת לקחת מהפלשתינים את האדמה שלהם, אם ארץ ישראל היא לא המושג המרכזי שלך? אז תלך לאוגנדה. לרוב העם לא אכפת מארץ ישראל. אכפת לו מהמדינה, הוא מוכן לשרת בצבא, להתנדב, אבל לא אכפת לו מארץ ישראל" "אינני יודע. אורח חיים, משהו. וזה ייקח זמן. בינתיים אני יודע שהציבור הכללי לא מסוגל להבין את עגנון. איזה מן דבר זה? עגנון קיבל פרס נובל לספרות והעם שלו לא מסוגל להבין אותו? זה עסק ביש. "העגלה היא די ריקה, יש קייס חזק לדתיים בעניין הזה. הבעייתיות של הקייס הזה היא שהזהות היהודית מותנית באמונה מסוימת ובמחויבות מסוימת. ולכן מה שנשאר זה ללמוד את האוצר הזה, שהוא דתי, וזה מה שאני עושה. אז אני מלמד רמב"ם, אבל הוא היה דתי ואל תעשה ממנו יעני הומניסט, אי אפשר". הספר שלא נגמר אולי מתוך הרגל שקנה לו בשנות ההוראה הארוכות, בן שלמה איננו מנדב פרטים אישיים בשפע. הוא נולד בשנת תר"צ בבית דתי ולמד ב'מוריה' בתל אביב - התיכון שהפך לימים לצייטלין. הוא בכלל רצה להיות רופא, אבל "נפל לידי הספר 'הגיונות' של דקארט כמו שזה קרה לאנשים רבים", ולכן הוא החליט ללמוד הפילוסופיה. לפני מספר שנים חלה בן שלמה. "אני מתפקד, מדבר ומלמד, אבל אני איש חולה. כאבים אני לא סובל בכלל, רק מהטיפול הכימותרפי. אבל כמו שאמרה גולדה, צעיר אני לא אמות". בן-שלמה פרסם ספרים ומאמרים שונים על שפינוזה, על רבי משה קורדובירו, על משנתו של גרשום שלום ועל תורת הרב קוק. אבל גולת הכותרת של עבודתו המחקרית טרם ראתה אור. מדובר בספר שמנתח לעומק ולרוחב את תורתו של הרב קוק. בן-שלמה עמל על הספר במשך שנים וכבר כתב מאות רבות של עמודים, אבל טרם הביא אותו לידי גמר. היום הוא כבר לא חושב שהוא יסיים אותו. "חסר לי הפרק הראשון ופרק אחד באמצע. אולי אוציא לאור רק את הפרק האחרון. זה חבל, כי הרב קוק ראוי לספר כזה". גם הפרק האחרון עדיין לא מוכן לגמרי, ובן-שלמה צריך למצוא כוחות ומוטיבציה כדי להירתם לעבודה ולסיים אותה. "הפרק עוסק בתפיסת הרב קוק את ארץ ישראל והצרה היא, שהוא מבוסס על פרקים קודמים. התפיסה שלו את הארץ נובעת מן התורה הכללית והמטאפיסית שלו". ההוראה במדרשה יותר חשובה בעינך מאשר לסיים את הספר? "זו היתה השאלה ששאלתי את עצמי, והחלטתי שההוראה היא רווח מיידי, וספר, אני לא יודע מה יהיה ממנו" משיב בן שלמה, אבל נמלך בדעתו ואומר בכנות: "זה שקר. האמת היא שאני לא אוהב לכתוב, אני אוהב ללמד". כשמדברים על מורשת של פילוסופים, מה אתה מותיר אחריך? "אני לא פילוסוף, אני מורה לפילוסופיה. אין לי תורה שאני רוצה לפרסם, ואני רואה לזכותי שאין לי את היהירות הזאת שיש לכמה מחבריי שמחשיבים את עצמם לפילוסופים". אם לא תוציא את הספר לאור, כל מה שחקרת וכתבת במשך שנים ירד לטמיון. "אכן, מצאת מקום חרפתי, אין ספק. צריך לערוך את זה, זה ספר גדול... אולי אני אגנוז את זה... שאלה טובה מה אני אעשה". אולי תלמידים שלך יוכלו לערוך את הספר? בן-שלמה מתחבט: "לא הייתי נותן את זה לאף אחד. אני מקווה שאני אגמור אותו. לא, אין לי זמן לגמור את הספר הזה, זה ברור". התלמידים נתלו על החלונות לפני ארבעה חודשים נערך באוניברסיטת תל-אביב ערב הוקרה חגיגי לכבודו של פרופ' בן-שלמה. יוזמי הכינוס היו ד"ר רונית מרוז ופרופ' משה חלמיש, עורך כתב העת 'דעת'. לקראת הערב עמלו חוקרים שונים על הוצאת ספר מחקרים לכבודו של בן-שלמה. הספר מחזיק 488 עמודים, ודן בסוגיות שבן-שלמה עסק בהם במהלך שנותיו באקדמיה. "בן-שלמה תרם מחקרים חשובים מאוד בתחום הפילוסופיה של הדת", אומר פרופ' חלמיש. "חשוב מכך, הוא לא רק איש ספר אלא גם אדם ששואף להעמיק את הידיעות הפילוסופיות". חלמיש מספר כי במשך כל השנים ביקש בן-שלמה להביא אנשים למחשבה על הזהות היהודית והלאומית שלהם. חלמיש מציין את היכולת המיוחדת של בן שלמה להיכנס לנעלי האישיות אותה הוא חוקר ולהציג אותה מנקודת מבטה היא. לדברי חלמיש, בן-שלמה עשה זאת גם במחקריו על הרב קוק, ובשל כך חסידי הרב מקבלים את דעתו ומכבדים אותה. חלמיש מתייחס גם ליכולת של בן-שלמה לשמוע דעות אחרות. לדבריו, מעולם לא הפריע לו שהשומע הביע עמדה שונה לחלוטין, אם זה סטודנט או מרצה. "הוא מספיק חזק כדי לקבל ביקורת, מה שלא כולם מוכנים לעשות". חלמיש חושב שתלמידיו הקרובים של בן-שלמה למדו ממנו דברים שמהווים נכסי צאן ברזל בחקר הפילוסופיה, ומציין שבעת שבן-שלמה היה מרצה התלמידים 'נתלו על החלונות' כדי לשמוע אותו. "הייתי שמח אם הוא היה מוציא לאור את מה שיש לו בכתובים, לטובת כולם".

שלמה שפירא: צבירה

שלמה שפירא

צבירה

חופשת קיץ בין שביעית לשמינית

התגעגעתי לסבי 

אולי גם התגעגעתי למרחבי ישראל

לא שאלתי איש 

קמתי מוקדם בבוקר 

הלכתי הלכתי הלכתי

כביש צר מאוד 

דלה התחבורה

שאלתי עגלונים נעזרתי בעגלונים

אז עדיין לא צברתי דבר

צברת צברת צברת

צברת כסף צברת כוח ומעמד

מקדם צבירתך כמעט הגיע לאחד

אך רק אחד - אלוהינו אלוהינו שבשמים ובארץ

גם אם צברת פשפשים רבים 

אחרי מותך הפשפש יפשפש בתולדותיך בשוק הפשפשים.

אף פעם לא הבנתי את דודי נעים

עבר מספר שנים במעברה הגיע לבלוק של חדר וחצי ומטבח קטנטן כלול בהם

שירותים בנוסח בור עמוק צבאי בחצר לכל דיירי הבלוק

דודי היה פועל חרוץ בפרדסים

התחתן רק לאחר מות סבי, התחתן מאוחר ונולדה לו ילדה שברבות השנים התחתנה

אותה פגשתי בפעם הראשונה בחדר האוכל באוניית תענוגים בים התיכון 

היא הכירה אותי, אני לא הכרתי אותה והתחבקנו

חברתי הקבועה החליטה שמגיע לי לאחר גיל שבעים שקצת יפונק לי

עד לאחר מות סבי היו לדודי

שתי צלחות שני מזלגות שני כפות שתי כפיות ומסחטה צלחתית אחת לסחוט תפוזים

כל כך דודי רצה לכבד אותי 

נעלם לפתע

רץ אל הפרדס 

הופיע עם חמישה תפוזים וסחט

והגיש לי כוס מיץ תפוזים.

הדוד דאג מאד מרגע שהגעתי - "שוב מהר הביתה, דואגים לך".

מי ידאג לי, מי דאג לי

חזרתי רגלי הביתה ובחזרה לא היו כמעט עגלונים

לא ספרתי לאיש מה עשיתי באותו יום עד היום.

29.07.2021

שלמה שפירא: "נשי אוקינאוה יופיין על-זמני"

שלמה שפירא

"נשי אוקינאוה יופיין על-זמני"

נשות סלב מנסות להכתיב יופי על העולם

"נשי אוקינאוה יופיין על-זמני"

נשות אוקינאוה אינן מודעות ליופי והן לא יודעות שיופיין על-זמני

נשות הסלב הן המתחרות עם אלוהים שהוא מעל לזמן ויופיו עומד לעולם ועד.

צריך להצטנע

לפחות להגיד: "יופיין אֵל-זמני"

כך מוזכר הָאֵל

 והאישה אינה מתחרה עם אלוהים.

28.07.2081

שלמה שפירא: חיסונים

שלמה שפירא

חיסונים

אני בעד חיסונים

טוב למחוסן מאשר ל- לא מחוסן!

אבל ברגע שקבלתי את החיסונים

אני מרגיש שאני מרזה, שמשהו השתנה בגופי - הרגשה משונה בקצות אצבעות הידיים ונשימתי הפכה יותר קשה.

כשהייתי בבית החולים ספרתי לרופאים ולא הגיבו

נשלחתי למספר בדיקות , תשובה בקשר לחיסונים לא קבלתי.

נפלתי

עם מקל והליכון אני היום

חדר השנה שלי למעלה

המטבח ופינת האוכל למטה

גינת חצר סביב

קשה לי קשה לי:

הבית קבוע הקיץ קשה

החשש קשה יותר מכל צרה.

28.07.2021

שלמה שפירא: האישה שסמססה וסמססה וסמססה

שלמה שפירא

האישה שסמססה וסמססה וסמססה ומסמסה

התעוררתי באמצע הלילה ונזכרתי ברופאת העיניים שלי

שזה שנים אני בא לביקורת תקופתית אצלה

וכשהיא בודקת את הלחץ-התוך-עיני שלי היא מבקשת: "תסתכל על העגיל באוזן הימנית שלי ולאחר מכן תסתכל על העגיל באוזן השמאלית שלי"...

אתמול:

בני לקח אותי לבדיקה מסוימת חשובה באחת המרפאות של קופת חולים

חיכיתי לתורי

ישבה מולי אישה מלאה יפה במרחק יותר משני מטרים

כבר שכחתי מה זה לראות אישה יפה

כבר שכחתי מה זה לראות אישה

אמרתי לעצמי - איך אישה מתבזבזת כך!

סמסמה סמסמה סמסמה וסמסמה לא הרימה את ראשה

נכנסתי לפניה לבדיקה

יצאתי מן הבדיקה 

כבר שכחתי שיש בעולם נשים.

שכנתי ממול ביתי לא ראתה אותי מספר ימים 

כי כל בוקר הייתי יוצא עם מטאטא לטאטא את קטע הסמטה מול חצר ביתי

(ראיתי בילדותי את אבי הרוקח מקפיד על ניקיון סביבת ביתו בשיכונו)

ובסמטה שמונה בתים על אדמה ושני גנים מטעם העיריה 

העיריה לא רואה אחראית לסמטה בניקיונה

גם כל השכנים וכל דיכפין יאתי ויזרוק

סוף סוף שמחתי שהשכנה דואגת לי

צלצלה לביתי ולא הייתה תשובה כי שכבתי בבית-חולים

צלצלה לחתן שלי - "למה אתם לא דואגים לשלמה"

צלצלתי אליה מבית החולים:

"שמעתי שאת דואגת לי...אני מסתדר כמעט טוב בכוחות עצמי עם כוחות משפחתי"

ובאה דאגה לאמי ובאה השכנה מתפוצצת מדאגתה:

דאגתי כמידתי

דאגתי יפה, אך עוד יותר חשובה קיימותי

"אם אין אני לי מי לי"

שלא אזדקק לשכן קרוב

שלא אזדקק לשכן רחוק

שלא אזדקק למכר קרוב

שלא אזדקק למכר רחוק...

שלא אזדקק להתפלל יותר ויותר ויותר

אף אחד לא יידע לשיר כמו הלב.

28.07.2021

 

שלמה שפירא: הסטטיסטיקה שמה לאדם רגליים

שלמה שפירא

הסטטיסטיקה שמה לאדם רגליים

הסטטיסטיקה שמה לאדם רגלים.

אם הוכנסת לסטטיסטיקה

התעלם ממנה

המשך בכל כוחך עם הבסטה האנושית שלך

עוד תפתיע אותה.

צא מן הסטטיסטיקה והמשך סטטוטורי עם כוחותיך להסמכת רעיונותיך 

תגיע לאישיותך אל חתונתך האנושית ממבט ראשון.

27.07.2021

שלמה שפירא: חמאת הלב

שלמה שפירא

חמאת הלב

לא כל יום אני אתאתה עומדים זקופים ונזקפים מול אדם שהלך לעולמו

"הפסדנו אותו" יותר מאשר שהוא הפסיד אותנו

חמאת לבו ומגעו עם לבבות - נוף אנושי

מאמתו העליונה לאמתו התחתונה גשרי קשתות:

נופי ביטחון נופי אדם נופי טבע נופי עוז חסד ורחמים

התעניינותו מגוונת - צבאית אנושית חברתית דתית עדתית מפלגתית... 

הכול יחדיו - כל יכול - כך מבקש חייל לוחם לעצמאות עמו.

ענק האיש! לא תתכסה באבק מורשתו אחרי מותו!

ענק האיש - רוני דניאל ע"ה

יהיה זכרו ברוך!

26.07.2021

שלמה שפירא: מנהיגים שלנו! היו לנו חכמים

שלמה שפירא

מנהיגים שלנו! היו לנו חכמים

במציאות שמשתנה ומשתנה, בפועל או לא בפועל

"לכל בוקר משוגע, יש ערב שפוי"

לכל ערב שפוי, יש בוקר משוגע

השיגעון כבר בתוכנו

בתי משוגעים רבים כבר בתוכנו

שגרת ימינו הפכה ימי עומר משוגעים במשך כל ימות השנה.

אני אתאתה היאהוא הפכנו משוגעים מתרגלים ומורגלים לזרוק אבן לבאר החיים

נראה - כמה חכמים מכם יוציאוה!

מנהיגים שלנו!

היו לנו חכמים 

ולא - מרגע לרגע חכם ומרגע רגע משיוגע.

26.07.2021

שלמה שפירא: קניון קופת-חולים בית

שלמה שפירא

קניון קופת-חולים בית

קניון:

מתלהבים ממנו

חנויות בלי סוף, בזבוז בלי סוף

בתי קפה בלי סוף...

קופת-חולים:

תקליט בלי סוף

מעמסה בלי סוף

תוצאות בדיקות בלי סוף...

בית:

כאבי גוף בלי סוף

ערות שנה ערות שנה, אוויר צח אוויר זהום

טלוויזיה זלילה טלוויזיה זלילה

מה שקושר ביניהם - האווירה מסביבנו עם מנגינה קורונית.

26.07.2021

שלמה שפירא: אהבתי את ימי סבתי וסבי

שלמה שפירא

אהבתי את ימי סבתי וסבי

אהבתי את ימי סבתי וסבי

הם פינקו

אהבתי את נאיביותם

בימים ההם:

צפרים - עצאפיר

זמיר - סמיר

אור - אנוואר

כשהיה למישהו חום יעצו לשים בד רווי חומץ על מצחו והכינו לו מרק מתרנגול הכי חזק בשוק

כשנפל ילד בבית ספר וחתך את סנטרו - אמרו שישימו על הדימום בד רווי בכורכום

כמה דיברו על מי הגבינה שעושה פלאים ברפואה העממית

לרופא עממי מקרב שבט "צלאב" קראו לו צלאביה, אולי השבט היה קשור פעם לצלב ולצלבנים 

(אולי אולי קשורים ל- כת צבאים ?!)

אישה שכנה ערבייה מבוגרת באה לרפא כאב בטבור ובבטן של ילד כאשר הניחה כוס על הכאב להרגעה.

תמיד סבא וסבתא אמרו אמת ולא שקר

לא אהבו את ה- "סכתאצ'י" שהיה סוג של בדחן מוקיין בכיין צחקן...חבל לבזבז עליו שנייה אחת.

25.07.2021

שלמה שפירא: נער מעיראק, יהודי בגיל בר-מצווה שלא עשו לו בארץ עד עכשיו בר-מצווה איך מנסה להתמודד במעברה

שלמה שפירא

נער מעיראק, יהודי בגיל בר-מצווה שלא עשו לו בארץ עד עכשיו בר-מצווה איך ניסה להתמודד במעברה

נער יהודי צעיר מאד עלה מעיראק למעברה

איך יתמודד

עם הצבר והדאווינים שלו

עם האשכנזי והפוילישטיקים שלו

חשב וחשב

אם אני אדם לא תמים כפי שהם חושבים

אם אני אדם לא מתחכם ותחמן כפי שהם חושבים

אז יאללה יאללה

עם ה- "פאתתלאקה / פאתלאקה" שלי אראה להם שאני יודע תמיד לצאת מכל מצב מסובך

והצלחתי.

25.07.2021

שלמה שפירא: אישה מודולרית קיימת ושרה היא לא סתם אישה

שלמה שפירא

אישה מודולרית קיימת ושרה היא לא סתם אישה

הניגודים בשיריך שובבים

הפסיכולוגיה שאימצת ולמדת

מבינה היטב את המזרח שבי עם המערב שבי

השירה שבך מבינה

אהבה כצוף שאין לה שם

להט ותשוקה זורעים תקווה שאין לה בסיס

בכל זאת, את יודעת לגלות זרעים בשלים בתוך תרמילי המציאות.

אני תוהה לפעמים, אם האלוהים שלך אותו אלוהים שלי

איפה האלוהים

האם את יצרת אותי או אני יצרתי אותך

אישה מודולרית קיימת ושרה היא לא סתם אישה.

שלמה שפירא: היון הזה עקשן

שלמה שפירא

היון הזה עקשן

היון הזה עקשן

אני מנסה להסביר לו

אדן החלון הזה הוא מנשים חדר השנה שלי

כל שחר בוקר הוא מעיר אותי, הומה וקורא

"הנה שמתי זרד לקן שלנו"

אני מסביר לו:

"טוב מאהב חכם מאוהב כסיל"

הוא בשלו ואני בשלי

אני הייתי מורה מצוין: הסבלנות לפעמים, משתלמת!

24.07.2021

שלמה שפירא: ביום האהבה חגיגה גדולה

שלמה שפירא

ביום האהבה חגיגה גדולה

ביום האהבה חגיגה גדולה

השמיים יפתחו לאהבה

את רוצה אהבה, תהיה לך אהבה

אתה רוצה אהבה, תהיה לך אהבה

האהבה - משאלה! הלוואי שנקיים אותה!

זהירות! האהבה שעטנז של תן וקח

זהירות! יש חיקויים באהבה

מישהו כבר העיר לי הבוקר:

"א ה ב ה - אלה אותיות אלוהיות ואות בראשית - הכול מתחיל ונמצא באהבה עד עולמי עד"

מישהי כבר העירה לי הבוקר:

"שלמה אתה צודק - צודק, צודק, צודק!!"

לך אלוהים הצדקה ולנו בושת הפנים!

24.07.2021

שלמה שפירא: בוער אני

שלמה שפירא

בוער אני

אדם מגיע לזמן שדן עצמו בעצמו

לכאורה, אומרים שזה חשבון נפש

גם אם הייתי רוצה להיות בעצמי פרפר מחשבתי

איני יכול - אש ומחבת

גם אם נפשי עם נפשי ונפשי עם השם יתברך, נפשי עם היתוש העוקץ אותי

אדון עולם!

נשמה רוויה תלאות מבקשת חסד, ישועה, רחמים וחיוכים כדי להשיב תוכן אל נפשה

כשבשוליה - ענפי הטבע השונים בברק זעם האלוהים

אסדות גז תמימות - חום בער ולא מבין זאת איש

תבינו אותי - זה המוות לאנושות...

אדם קטנטן אני 

מעריץ כל אדם, מעריץ אישה, מעריץ תושייה, מנסה להבין אפילו את הזבוב

איני מבין באדוויל באיבופרופן, אפילו לא באקמול

מזמן מזמן אני מנסה להתרחק מכדורי העופרת והתופת

ובכדי למחוק את התופת, אני מנסה לטייל רגלי שוב ושוב לנשום את ציוצי הצפרים שעדיין קיימים...

אנשי אמונה אבדו, מהרו למצוא אותם!

אומרים לי : "אתה זכאי! אתה זכאי!"

באמת באמת - לא חשובה לי הזכאות, חשובה לי המוכנות לזחול אל כל מנהרה שבקציה אור.

24.07.2021

שלמה שפירא: חשוב לזכור את המפות שרקמה אמי

שלמה שפירא

חשוב לזכור את המפות שרקמה אמי

מי שקנה לה וקנה לה את המפות בשביל לרקום

כשעיניה בקושי רקמו אור וצל

היה אולי מאהב

או רופא העיניים שרצה שתבוא שוב ושוב לביקור לבדיקה

אז תעניק לו גם הפעם מפה רקומה והוא ה- גיי יעניק למאהבו יין מבקבוק עטוף במפה רקומה חדשה

או קרובת משפחה תחמנית שלא יודעת לרקום ורקמה עם חמותה סוד כמוס ומזימות לחמור ולסוס

בארץ ישראל לא אהבתי, גם לא אשתי, מפות רקומות נוסח עיראק

וכשלימדתי תלמידים בחטיבת הביניים בקיבוץ גליל ים (אז הייתה חטיבת ביניים בקיבוץ)

נחשפתי למפות הבד שרקמו הקיבוצים

גליתי שבקיבוץ ישנו מפעלון עם נולי אריגה ובמפות שנרקמו התאהבתי

עד היום לאחר יותר מחמישים שנה שרדו אצלי שתי מפות

פעם חשבתי להציגם בתערוכת חנוכיות שאספתי.

היו חלומות

בקושי נשאר אותו פופקורן כשנכנסים לסרט

במציאות של היום הכול בשבילי סרט ועוד סרט

בקושי ידי הימנית כותבת היום מה שהיה:

רקמה ויין, מפה וקיבוץ, אם ושיגעונה...

אין אדם שאין לו שיגעון משלו.

23.07.2021

שלמה שפירא: רוסה רוזה

שלמה שפירא

רוסה רוזה

רוסה רוזה

היית שרה לי

הייתי לך מנדולינה

מתפוגג מסביבך לעבוד אותך

אלקטרון רזוננסי סביב גרעין מהותי יפה אמתי.

האלקטרון שלך מקפץ ממקום למקום כדי לשרוד אולי ינוח

אני - על על כל מקרה ובכל מקרה אמשיך לזכור אותך עד נצח.

22.07.2021

שלמה שפירא: התקליט הבריאותי

שלמה שפירא

התקליט הבריאותי

קופות החולים עברו לתקליטיה:

טהטהטהטה... אם...אם...אם...אם

אתה רוצה להגיע אל פקיד, תחכה לביאת המשיח

עשר דקות ועוד עשר דקות... נגמרה הסבלנות

אולי הפקידה נרדמה ולא עונה 

בלית בררה אתה חייב לחייג שוב

סבלנותך פוקעת ואתה מרים ידיים.

לעזאזל הבריאות שלך - השאר חולה שב בשקט

יקרקסו אותך, יקריסו אותך, חולה לך ברח

ברח!

ברח!

21.07.2021

שלמה שפירא: איך שורדים

שלמה שפירא

איך שורדים

למדתי משלמה המלך להבחין בין אם אמתית לבין אם מזויפת.

אך מי ילמד אותי להבחין בין אח וחבר-אמתי לאח וחבר מזויף?

מצאתי בחיי שהכי נכון להתנהג כמו ילד:

ילד אינו מבחין בין מה שרלוונטי לבין משהו שאינו רלוונטי:

אני החלש

כך לא הסתבכתי

כך לא נחנקתי

כך שרדתי - באוזן שומעת ועם כספת השומרת את הרלוונטי.

21.07.2021

שלמה שפירא: שנים רבות אני חי את כאבי

שלמה שפירא

שנים רבות אני חי את כאבי

שנים רבות אני חי את כאבי

חש את הכאב של הקרובים לי ביותר

וכשאדם בכאב - הוא יודע שכאבו אינו מקביל לכאבו של אדם אחר.

אדם מסביבך 

בא מחמיא לעמידה שלך בכאב שלך

אחד שניים שלושה - מדווח

ויויוי לפרוטוקול הדיווח של נשמתו

לזכור - אין כאב בעולם לשם שמים.

והכאב שטיח מעופף 

הכואב בעצמו לא יכתוב על כאב עצמו 

ישיר שירים כואבים מרגיעים מצחיקים 

לקבל גימלים מצבא השמיים 

למנוחה ולנחלה עזרו.

וברדתך מקומה עליונה אל קומה תחתונה

גם אם אתה זקוק למקל הליכה

תנסה בנועם החסד והרחמים ללכת עם מקל הליכה בלי מקל ההליכה

תתפלל:

"ענני ענני ענני אלוהי ישעי ומצודתי

לא פשעתי לא חטאתי - תמיד ניסיתי

והיום אני בשעת צרה."

20.07.2021