יום שישי, 31 בינואר 2020

שלמה שפירא המשורר: טראמפ מול טרומן בהבנת השלום בין ישראל והפלשתינים

שלמה שפירא


טראמפ מול טרומן בהבנת השלום בין ישראל והפלשתינים


הארי ס.טרומן: הערבים היו בלתי פשרניים לא פחות מן היהודים....הערבים לא היו מוכנים להיסוג אף שעל אחד מעמדתם, שארץ ישראל היא ארץ ערבית וצריכה להישאר ערבית...

דונלד טראמפ: יש לי תוכנית שלום היסטורית - "תוכנית המאה" שתביא את השלום בין היהודים לפלשתינאים...

הנקודות שחייבות להיבדק בנושא השלום:
= מהן העמדות - המדינית-רשׂמית והקיומית-מעשׂית?
= איך משפיעות הזכויות ההיסטורית של הצדדים בפתרון הסכסוך?
= איך יעבור יישור לפתרון הסכסוך מן החסות בגורמים חיצוניים             חזקים אל המעורבים הישירים בסכסוך?
= האם יגיע רגע שיתחלק התיאבון הפרדוקסלי על ארץ-ישראל בצורה     סבירה בין הישראלים לפלשֹתינים? איך משלבים את ביטחונה של       ישראל עם התיאבון הפרדוקסלי אצל שני הצדדים?
= איך יחיו בהמשך הזמן מדינה דמוקרטית לצד מדינה לא דמוקרטית?
= הגורם הדתי שמבסס פער עד שׂנאה בין יהודים ללא יהודים. איך 
   מונעים שׂנאה דתית?
= לזכור ששיפור בסיס כלכלי לא בהכרח שיביא שלום. לזכור שהשלום     לא רק כלכלה עם כסף. באמצעות כלכלה עם כסףהשלו ם לא יאריך     ימים.
= מאה שנים של מאבק על ארץ ישראל, האם זה מחדד לטובה או  
   לרעה את פתרון הסכסוך?
= האמירה והעשׂייה שונים מאד אצל שני הצדדים.
= שיפסיקו הפלשתינים לראות את ישראל כ- "מזעומה" = "כמתיימרת 
   להתקיים" ולהכיר בה כעובדה קיימת.
= פער באמון בין שני הצדדים:
   " רבים המכשולים להסכם בין ישראל לערבים שבהם יכולתה 
     המוטלת בספק של ישראל לקיים הסכמים". זה גם נכון בין 
     הערבים לישראל".
= הפלשתינים שואפים לחיסול "האימפריה הישראלית". כי הפער כה
    גדול בין העמים. "בעולם הערבי אין מקום לשתי לאומיות דינמיות  
    המנוגדות חזיתית ביניהן". עדיין קיימת התקווה אצל הצד האחר 
    שיגיע הרגע למצוא פתרון לבעיית ישראל על יסוד פלשתיני.

31.01.2020

שלמה שפירא המשורר: טראמפ מול טרומן בהבנת השלום בין ישראל והפלשתינים

יום שישי, 31 בינואר 2020

שלמה שפירא

טראמפ מול טרומן בהבנת השלום בין ישראל והפלשתינים


הארי ס.טרומן: הערבים היו בלתי פשרניים לא פחות מן היהודים....הערבים לא היו מוכנים להיסוג אף שעל אחד מעמדתם, שארץ ישראל היא ארץ ערבית וצריכה להישאר ערבית...

דונלד טראמפ: יש לי תוכנית שלום היסטורית - "תוכנית המאה" שתביא את השלום בין היהודים לפלשתינאים...

הנקודות שחייבות להיבדק בנושא השלום:
= מהן העמדות - המדינית-רשׂמית והקיומית-מעשׂית?
= איך משפיעות הזכויות ההיסטורית של הצדדים בפתרון הסכסוך?
= איך יעבור יישור לפתרון הסכסוך מן החסות בגורמים חיצוניים             חזקים אל המעורבים הישירים בסכסוך?
= האם יגיע רגע שיתחלק התיאבון הפרדוקסלי על ארץ-ישראל בצורה     סבירה בין הישראלים לפלשֹתינים? איך משלבים את ביטחונה של       ישראל עם התיאבון הפרדוקסלי אצל שני הצדדים?
= איך יחיו בהמשך הזמן מדינה דמוקרטית לצד מדינה לא דמוקרטית?
= הגורם הדתי שמבסס פער עד שׂנאה בין יהודים ללא יהודים. איך 
   מונעים שׂנאה דתית?
= לזכור ששיפור בסיס כלכלי לא בהכרח שיביא שלום. לזכור שהשלום     לא רק כלכלה עם כסף. באמצעות כלכלה עם כסףהשלו ם לא יאריך     ימים.
= מאה שנים של מאבק על ארץ ישראל, האם זה מחדד לטובה או  
   לרעה את פתרון הסכסוך?
= האמירה והעשׂייה שונים מאד אצל שני הצדדים.
= שיפסיקו הפלשתינים לראות את ישראל כ- "מזעומה" = "כמתיימרת 
   להתקיים" ולהכיר בה כעובדה קיימת.
= פער באמון בין שני הצדדים:
   " רבים המכשולים להסכם בין ישראל לערבים שבהם יכולתה 
     המוטלת בספק של ישראל לקיים הסכמים". זה גם נכון בין 
     הערבים לישראל".
= הפלשתינים שואפים לחיסול "האימפריה הישראלית". כי הפער כה
    גדול בין העמים. "בעולם הערבי אין מקום לשתי לאומיות דינמיות  
    המנוגדות חזיתית ביניהן". עדיין קיימת התקווה אצל הצד האחר 
    שיגיע הרגע למצוא פתרון לבעיית ישראל על יסוד פלשתיני.

31.01.2020

שלמה שפירא: שיר הניצחון ל- נעמה ישׂשׂכר

שלמה שפירא

שיר הניצחון ל- נעמה ישׂשׂכר

חורים שחורים כתמים בהירים חיי אדם.
אין יכולת למחוק את העבר, כי בזה הסיכוי לעתיד.
בשתי שורות אלה, אצל הפוליטיקאי המצב מוגזם
אצל השופט המצב מרוסן
אצל האזרח בְּלִילַת כפייה של שני המצבים.
מוסר השׂכל:
אזרח! אל תהיה שופט!
ביבי הפוליטיקאי! אל תשתכר!
ישׂשׂכר נעמה- אל להתמסטל!

31.01.2020

יום חמישי, 30 בינואר 2020

שלמה שפירא: תִּפְקֵע אִלְשָׁג'ַר, "אִלְחִ'מִס מן שהר שבאט" שהוא "ט"ו בשבט" בעברית ובאנגלית - "Tu bishvat fifteen"

שלמה שפירא


תִּפְקֵע אִלְשָׁג'ַר, "אִלְחִ'מִס מן שהר שבאט" שהוא "ט"ו בשבט" בעברית ובאנגלית - "Tu bishvat fifteen"


בעיראק קראו היהודים לט"ו בשבט, "תִּפקֵע אִלְשָׁג'ַר" .
"פקע" בערבית קשור לתבואה, אולי בתקופה של ט"ו בשבט החיטה מתחילה לחנוט זרעים "חְבוּב". 
כנראה, בכל זאת, העברית היהודית השפיעה על השם הערבי לט"ו בשבט היהודי. כנראה, יהודי בבל שגלו מארץ ישראל לבבל, זכרו את השקדייה וקרוביה שפרחו בט"ו בשבט וראו פקעות ופקעים שנפתחים בסביבות ט"ו בשבט. כך, שהשם "תִּפקֵע אִלְשָׁג'ַר" מימים ימימה. הישוב "פקיעין" (אלבקיעה) חסר תרגום ו- "אִלְחִ'מִס מן שהר שבאט" שהוא ט"ו בשבט בעברית ובאנגלית - Tu bishvat fifteen יכול לעזור להבנת שם הישוב "פקיעין".
לא כמו היום, אנחנו אוכלים פרות כל השנה. בעיראק היו עורכים שולחן גדול עם מפה לבנה. אני זוכר איך אבי וגם סבי, כל אחד בביתו דאגו לכמה שיותר פרות צימוקים גרעינים שקדים וסוגי אגוזים מסוגים שונים, אפילו לא פסחו על אגוז הקוקוס ועל אבטיח ששמרו כמה חודשים במרתף כדי להגיע לשבעים פרות בט"ו בשבט. במשפחתי כל ילד קיבל צלחת גדולה עם כל "נציג" שהיה מונח על השולחן וקראנו לזה "שבח מהאל בצלחת". בישראל אני ורעייתי קראנו לזה "תשבחת בצלחת".
מאחר ובעיראק לא היו שקדיות, הדגש עבר מן השקדייה לדקל שהוא העץ ב- הא הידיעה, שעשׂרות זנים לו בעיראק. אמרו על הדקל " המגדל עץ דקל יאכל מפריו. שמזלנו יהיה "שנאכל פ'וג אִל נָח'ִל כִּל-סנא בלעואפי". אהבו את הפרח "יסמין" בגלל שהפרח כל-כך משכר במראה ובריח. גם אם "יבול הפרח, הוא עודנו מפיץ ריח".

כמה טוב בחורף שהיה משעמם בבבל בעיראק, מגיע ט"ו בשבט ומפגין קשר להדר הפרח ולטעם הפרי.

26.01.2019

יום שני, 27 בינואר 2020

שלמה שפירא: מי מסוגל לגעת בשמש אישה רומנטית

שלמה שפירא

מי מסוגל לגעת בשמש אישה רומנטית

תנו לאהבתי לאהוב ללבי להתרגש.
אל תשליכוני בעת אהבה נכונה ומסורה
כי מה משמעות מימוש אהבה? אל תתנו מישוש דופק הלב לסרק הרחובות:
אישה רומנטית יושבת-בית, לא רואה איש ממטר, קוראת מאמר או שיר אהבה מפנימיותהּ.
וקריטריון אחד להּ - המבט הבורק החודר בשתיקה
וסערות לבי וכל שירַי מופנים אליה - ריבה חמודה משסק אביבי וגורלי
ליקרי טלהּ מגששים ממששים מלששים שוב ושוב לשמש אהבתהּ
אך מי מסוגל לגעת שמש?!

12.04.2016


שלמה שפירא: על "קנזה-וואנזה" על " הייריאג' " האם המלים האלה צצו לפני ה"פרהוד" או אחרי ה"פרהוד". האם "הפתרון הסופי" כבר היה רשום על הקיר היהודי הבבלי העיראקי?

שלמה שפירא

על "קנזה-וואנזה" על " הייריאג' " האם המלים האלה צצו לפני ה"פרהוד" או אחרי ה"פרהוד". האם "הפתרון הסופי" כבר היה רשום על הקיר היהודי הבבלי העיראקי?

שמעתי את המלים האלה לא פעם בילדותי ונחרטו בזיכרוני ולא יחסתי להן משמעות. אלו מלים שיהודים הזכירו בדיבורם ולא שכניהם הערבים.
לאחרונה, אני שואל עצמי האם חששו יהודי עיראק מפני הסכנה הנאצית עוד לפני השואה והשמדת היהודים?
האם שיערו יהודי עיראק שיבוא "פרהוד" עליהם?
על "קנזה- וואנזה" עם "הייריאג'" האם הללו צצו לפני ה"פרהוד" או אחרי ה"פרהוד". לא מצאתי אותן במילונים בערבית וגם עד כמה שבדקתי בהקשר בכתובים בערבית.
נשאלת השאלה - מתי הופיעו בטויים אלה - אחרי מלחמת העולם הראשונה או אולי לפניה, או לפני מלחמת העולם השנייה או בזמן מלחמת העולם השנייה או לאחריה?
"קנזה וואנזה" הוא ביטוי שאינו בשפה הערבית והשתמשו בו היהודים כאשר התכוונו לבטא שהצד השני מתחכם לצד ראשון, מרמה אותו, אומר משהו ומשנה דעתו, מצב של חרטה-ברטה, דעווין עשיית קונסים עם עבודה בעיניים 
" הייריאג' " מלה שמבטאת מצב של אי סדר עד כדי כך שמגיע לשימוש ביריות. זאת מלה שמבטאת הזנחה ונטישה.

נזכור ש- "וואנזה" היא שכונה בגרמניה שבה הייתה ועידה שבה התכנסו כל משׂרדי הממשל הנאצי לתכנן את "הפתרון הסופי" והמופתי היה בסוד ההתכנסות הזאת וציין ביומנו את "ועידת וונזה".
לא מצאתי מתי נכנסו ביטויים אלה בדיבור היהודי-עיראקי, כך שב "פרהוד" וממנו והלאה בטח ובטח כבר היו שגורים המלים.

אבי היה מעורה בלשמוע מה קורה בעולם. הוא ידע לא מעט מלים בגרמנית והבין ודיבר כמעט אנגלית. פוליטיקה הייתה מצרך יומיומי אצל הגברים היהודים ונשמעה הרבה בבתי קפה יהודיים. הגברים היו באים לשעה לשעתיים ו"מרכלים" רצינות על הסביבה ועל העולם. יהודים האזינו גם לרדיו קול לונדון וקול ברלין. נשמעו מלים  אלו מפי אבי ומעוד אנשים במשפחה המורחבת. בכל מקרה, כנראה, הכינוס לחיסול יהודים באירופה ובארצות אחרות מחוצה לה, נצפה על הקיר ההיסטורי של יהדות עיראק והיו בה גם קורבנות.

27.01.2020

יום ראשון, 26 בינואר 2020

שלמה שפירא: על ט"ו בשבט הבבלי

שלמה שפירא

על ט"ו בשבט הבבלי

בעיראק לא היו נטיעות בט"ו בשבט, שמענו על קרן-קיימת אבל לא על קופסת התרמה לקרן-קיימת
והיום אנחנו אוכלים כל השנה פרות ט"ו בשבט ואין נטיעות ואם יש עודפי שתילים למועצה או לעירייה,
מנדבים מעודף השתילים במרחבי העיר או המועצה והילדים כאילו נוטעים עצים בט"ו בשבט.
בקושי נשארו השקדיות בארץ והן עם השנויים האקלימיים כמעט ולא פורחים בט"ו בשבט אלא לאחר מכן.
"אבכתי", "השקדיה פורחת השמש גם זורחת ואביב כמעט בפתח ותופיע בהדרה מלכת אסתר.

בעיראק קראו היהודים לט"ו בשבט, "תִּפקֵע אִלְשָׁג'ַר" .
"פקע" בערבית קשור לתבואה, אולי בתקופה של ט"ו בשבט החיטה מתחילה לחנוט זרעים "חְבוּב". 
כנראה, בכל זאת, העברית היהודית השפיעה על השם הערבי לט"ו בשבט היהודי. כנראה, יהודי בבל שגלו מארץ ישראל לבבל, זכרו את השקדייה וקרוביה שפרחו בט"ו בשבט וראו פקעות ופקעים שנפתחים בסביבות ט"ו בשבט. כך, שהשם "תִּפקֵע אִלְשָׁג'ַר" מימים ימימה. הישוב "פקיעין" (אלבקיעה) חסר תרגום ו- "אִלְחִ'מִס מן שהר שבאט" שהוא ט"ו בשבט בעברית ובאנגלית - Tu bishvat fifteen יכול לעזור להבנת שם הישוב "פקיעין".

לא כמו היום, אנחנו אוכלים פרות כל השנה. בעיראק היו עורכים שולחן גדול עם מפה לבנה. אני זוכר איך אבי וגם סבי, כל אחד בביתו דאגו לכמה שיותר פרות צימוקים גרעינים שקדים וסוגי אגוזים מסוגים שונים, אפילו לא פסחו על אגוז הקוקוס ועל אבטיח ששמרו כמה חודשים במרתף כדי להגיע לשבעים פרות בט"ו בשבט. במשפחתי כל ילד קיבל צלחת גדולה עם כל "נציג" שהיה מונח על השולחן וקראנו לזה "שבח מהאל בצלחת". בישראל אני ורעייתי קראנו לזה "תשבחת בצלחת".

מאחר ובעיראק לא היו שקדיות, הדגש עבר מן השקדייה לדקל שהוא העץ ב- הא הידיעה, שעשׂרות זנים לו בעיראק. אמרו על הדקל " המגדל עץ דקל יאכל מפריו. שמזלנו יהיה "שנאכל פ'וג אִל נָח'ִל כִּל-סנא בלעואפי". אהבו את הפרח "יסמין" בגלל שהפרח כל-כך משכר במראה ובריח. גם אם "יבול הפרח, הוא עודנו מפיץ ריח".

כמה טוב בחורף המשעמם בבבל בעיראק פתאום מגיע ט"ו בשבט ומפגין קשר לפרח ולפרי.

26.01.2019

שלמה שפירא: בואי ל- לה-ג'ני ( La Jenny )

שלמה שפירא

בואי ל- לה-ג'ני ( La Jenny )


בואי ל- לה-ג'ני ( La Jenny )
נשׂחק גולף
לאחר מכן נלך לחדר התשעה-עשׂר 
ננוח נתחבק ונשתה יין...
נצחק ונשכח את האורז השׂרוף
את הקנאים שקיללו בהבעה שוביניסטית.
תתאפקי, אין צורך לעשׂות קציצות מיריביך.

26.01.2020


יום שישי, 24 בינואר 2020

שלמה שפירא: משורר הוא עבד והוא מן האמנים

שלמה שפירא

משורר הוא עבד והוא מן האמנים

אמנות מתחילה בשאלות מבודחות ועוברת לתשובות רציניות,
רק אז מתחילה עבדות המלאכה של האמנות.
באים עשירים, רוכשים את העבדות כדי להוכיח שהם כבר מעבר לעבדות.
וזה שם השיר: "ההונאה שבעושר".

24.01.2019

יום חמישי, 23 בינואר 2020

שלמה שפירא: שוכח איך לרקוד

שלמה שפירא

שוכח איך לרקוד

אני שב אחורה לימים שנפגשנו
השירים מהזמן ההוא מחבקים אותי גם בזמן הזה
לאט לאט אני מרגיש ברעב אלייך
היו נשים אחרייך
אך נצחי גופך שרקד עמי
שהוביל אותי לשׂמחה קצבית בצעדי נפש שׂמחה
אז קלפתי את הירח שתרגישי איש חולם לחבקך 
רוקד עמך בהתרגשות...
פתאום קצר חשמלי והוא שוכח איך לרקוד.

10.01.2020

שלמה שפירא: הננסה להתקרב שוב

שלמה שפירא

הננסה להתקרב שוב

ראית אותי
ראיתי אותך
נסינו ידידות 
נסינו חברות
ציירנו שמש
ציירנו נפש
ציירנו תכלית
משהו עדיין קושר בינינו
הננסה להתקרב שוב?

21.01.2020

יום שני, 20 בינואר 2020

שלמה שפירא: מחשבת ההתאהבות היא מלאכת קודש או רק שיר

שלמה שפירא

מחשבת ההתאהבות היא מלאכת קודש או רק שיר

ממה חֲלוּמָה אישה שמתעניינים בה בזה הרגע
מרשים הרגע בהיר הרגע שהיא עשויה מהתרגשות בזמן עיוורון.
לאחר מכן, רואה עצמי מביך עצמי מצמצם עצמי וקופץ למים צוננים.
מחשבת ההתאהבות היא מלאכת קודש או רק שיר?!

20.01.2020

יום ראשון, 19 בינואר 2020

שלמה שפירא: בחורף קשה

שלמה שפירא

בחורף קשה

דווקא בחורף קשה מסוגלים אנחנו 
להיות חלזונות מחוץ לשריונים שלנו
להתקרב לרחרח ללחלח להתחבק להתנשק
להיות דבוקים זמן מספיק בגומות החן שלנו ולהכיר זה את זה.
מטריד אותי - עד כמה
צריכים כוח במשיכה ההתחלתית בין אישה לגבר ובין גבר לאישה.

19.01.2019

שלמה שפירא: על חוש הריח

שלמה שפירא

על חוש הריח

חוש הריח קדם לחוש המישוש קדם לחוש הראייה.
ריח במחשבות הראש
ריח בשלוות הנפש
ריח בממלכת הנשמה.
ריח חריף מוביל אל דלתות הסתרים בתת-מודע.

19.01.2020

יום שבת, 18 בינואר 2020

שלמה שפירא: דוור יונים - שיחזור

שלמה שפירא

דוור יונים - שיחזור

השליכי אותי אל אש
השליכי אותי אל שלג
השליכי אותי לסופת מדבר
את סוג של ממיינת.
אבל אני דוור תועה
דופק על דלת חם לבקש מים.

יונתי בחגוי הסלע השמיעיני...

18.01.2019

יום רביעי, 15 בינואר 2020

שלמה שפירא: משפחה

שלמה שפירא

משפחה

משפחה - מסגרת טפחות בטיפוח טפחיה אשר בהּ גם סביב.
"כמה טוב שיש לך משפחה גדולה"
"כמה טוב שיש לך משפחה קטנה"
משפחה גדולה - קנאה, משפחה קטנה - קנאה
משפחה היא גם שמש שמסביבה ירחים וכל ירח יש בו גם צל אפל.

15.01.2020


שלמה שפירא: למשל, מה אנשים חושבים עלינו

שלמה שפירא

למשל, מה אנשים חושבים עלינו

אין לו:
לא קרוב לא חבר לא ידיד 
אף שכן אף עובר אורח
לא מזמינים אותו לשתות קפה או תה או מים
הקירות נעימים להם בחברתו...

רואים אותו קם
רואים אותו יושב
רואים אותו מדליק נרות חנוכה
רואים אותו כותב פתקים
רואים אותו מחליף בגדים ועומד לכתוב שיר.

15.01.2020

יום שלישי, 14 בינואר 2020

שלמה שפירא: ידידי השכחת, לא שכחתי, לא שכחתָ / מוקדש למפקדי סא"ל עובד מעוז

שלמה שפירא

ידידי השכחת, לא שכחתי, לא שכחתָ
                                   מוקדש למפקדי סא"ל עובד מעוז, 
                                                                                        מ- שלמה שפירא הרס"ר ׁׁׁׁ(הפקידותיׂׂ) שלך

חטיבה 600
גדוד 407
ידידי השכחת, לא שכחתי, לא שכחתָ
חנותך כמפקד כאח שדי לי
בשבע עיניים פקוד תפקוד
פקוד מפקד ופקודה,
ללא רבב האיש
אדם נשׂגב - הערכתִּיךָ כאיש וכחייל
כל איש כל חייל בינך ובינו - חייל הוא איש - בשבע עיניים טובות תפקוד
אהבנו אותך מפקד יקר
מילואים האדם להוסיף מסגרת טפחות סביב
מרקם אנושי נכון ויציב בארץ ישראל
אתה יודע - ידעת וקיימתָ.
צווי מצוות לך.
תודה.

שנת 1976 (שיר מן הבוידעם הצה"לי שלי שאני מפרסם עכשיו)



יום שני, 13 בינואר 2020

שלמה שפירא: אני לא יכול לראות שזורקים בורג נאיבי לרחוב

שלמה שפירא

אני לא יכול לראות שזורקים בורג נאיבי לרחוב

"הנפילה בין הכיסאות" היא לא רק עניין טכני,
היא דוגמה לבחירה אי-רציונלית מבין שתי אפשרויות רציונליות,
מסכן האדם.
לכל אחד מאיתנו היו מצבים שבהם נשלחו תזכורת מחאה לאלוהים,
אלוהים עזר או לא עזר
אלוהים הציל או לא הציל
במצבים כאלה זה היה תלוי בכיסאו.
לפעמים, אדם מוכרח לקפוץ בחושך מוחלט ממקפצת ברֵכַת הקיבוץ,
בלי לדעת אם יש מים או אין מים,
גם אז,
ניסיונו הרב של האדם משאירה אותו עם קיבוץ אנשים, בלית בררה.

13.01.2020

יום שבת, 11 בינואר 2020

שלמה שפירא: למחטטים הפכנו

שלמה שפירא

למחטטים הפכנו

החלון בדלת האמבטיה חשוב כל כך 
כדי לדעת שפרטיותך חשובה - אנא לא להפריע!.
ואנו בחַדּוּת בתזזיות ברב פעמיות זורקים אותה 
בהינף אצבע ומגלגלים אותה לסלולרי
היכן אני עכשיו
היכן אמי עכשיו
היכן אבי עכשיו
היכן אחי עכשיו
היכן אחותי עכשיו
היכן חתולי עכשיו
היכן כלבי עכשיו...
חלון קטנטן הפך חגיגה למסור אינפורמציה.
האם טוב או לא טוב.
תמיד חשבתי שהחלון הקטן הוא תמרור אזהרה מוסכם
"תן לי לחיות ואתן לך לחיות".
זה היה בימי פרייה ורבייה 
בימי חג ואבל
בימי עבודה ונופש
בימי גשם זלעפות ובימי עצירת הגשם
התפללנו בשקט יחדיו
היו גבולות לעיניים
היו גבולות לשׂפתיים
היו גבולות לרגליים
היו גבולות בחזייה ובמכנסיים
...
באין גבולות ישׂרור הפקר.


צלצלו אלי עכשיו
באמצע התגלחת
באמצע התקלחת
באמצע האוננות או האין-אוננות שלי
שואלים אותי שאלה 
ואני לא יודע מי השואל.

11.01.2020

יום ראשון, 5 בינואר 2020

שלמה שפירא: גשם עז רוח חזקה

שלמה שפירא

גשם עז רוח חזקה

גשם עז רוח חזקה
סמטה מנוקזת ומוארת 
מרזבי הבית חלולים להזרים את מי הגשם
ערמות שבבי עלים מכסות גגי מכוניות ואת האדמה...
הטלוויזיה מודיעה שיש הצפות בדרום תל אביב לכודים במעלית בולען בחולון, שאירן 
עלולה לסבך אותנו הרבה מעל הראש...
מה שאף אזרח לא יכול לעשׂות כרגע, להילחם באיתני הטבע,
מה כן אזרח יכול לעשות מזמן וגם כרגע:
יקום ילבש מכנסי עבודתו הכחולים
יעמול בנחת לבסס חרותו
ינמיך גבהותו להגיע לחוזקו ולביטחונו...
אל ידקלם בנגינתו עד כמה חשוב לו להגיע לעושרו,
הרהורים ומעשׂים מתחלפים בלעדינו...
ואהבת לרעך כמוך,
 את סביבתך פנק כמו שאתה מפנק את ביתך,
שיהיו לחם וחלב תמיד בבית
לא חשוב כל כך היין על שולחנך.

5.11.2019

יום שבת, 4 בינואר 2020

שלמה שפירא: משורר יש בו משהו מן הַצַּיָּד

שלמה שפירא

משורר יש בו משהו מן הַצַּיָּד

משורר יש בו משהו מן הַצַּיָּד.
משורר בא למים, רואה דג
הוא לא מנסה לצוד אותו.
גם אם הוא צד דג משחרר אותו לְמֵי סביבתו.
משורר יודע היטב עד כמה חשוב שכל יצור יחיה בטבע סביבתו.
משורר הוא דייג שחוזר תמיד הביתה בלי דג
אבל עם שיר בלבו.

4.01.2020


יום חמישי, 2 בינואר 2020

שלמה שפירא: אדם בצערו

שלמה שפירא

אדם בצערו

אלוהים מרצה הוד
הטבע מרצה הוד.
ניתן לקרב חור לבן אל חור שחור בסימביוזה בין טבע לאלוהים.
וקם האדם:
מצייר שמש, ויש לו שמש
מצייר נפש, ויש לו נפש
כך יודע כבר האדם לשבט בעצמו את עצמו ויש לו שמש וגם נפש.
עם שיבוטו חושב האדם איך להכניס בנשמתו תכלית 
מכאן הוא מאבד את דרכו ולא יידע למה.
גם אם ידרוך וידרוך את שעון מחצית חייו, יתגלגל לאנחות
ואל עפר ישוב.
אבי הסימביוזה בטבע הוא האלוהים.

2.01.2020