שלמה שפירא
"אקו פארק", ל-מייקל קונלי מודן הוצאה לאור, 2006
ספר בלשי קלאסי בספרות מתח
מאנגלית: אריאלה רביב
וושינגטון פוסט - "בספרות מתח אין למייקל קונלי מתחרים."
אחרי שלוש-עשרה שנים חזר התיק על היעלמותה של מרי גסטו ונחת על שולחנו של הארי בוש, הבלש ...מרי גסטו מעולם לא נמצאה, ובוש לא הצליח לסגור את התיק. כעת פונה אליו התובע הכללי ומבקש ממנו לבדוק האם הנדון למוות שרוצה להתוודות על מקרי רצח נוספים כדי להימנע מעונש מוות - אכן ביצע אותם. אחד המקרים הוא רצח מרי גסטו. המפגש עם הרוצח, אותו חיפש ושנא במשך שלוש-עשרה שנה, מעמיד באור חדש את כל מה שידע הארי בוש אי-פעם על עבודת המשטרה, ומשהו בתוכו מתחיל להיסדק.
...מבחינת רשויות אכיפת החוק, ריינר וייטס היה תופעה נדירה בנוף החשודים ברצח. כששוטרים עצרו את מכוניתו באקו פארק, משטרת לוס-אנג'לס תפסה רוצח שהיא כלל לא חיפשה. למעשה, וייטס הוא רוצח שאף גוף משטרתי לא חיפש אחריו. לא היה שום תיק עליו באף מגירה או מחשב. לא היה פרופיל באף-בי-איי או תחקיר רקע שאפשר להתייחס אליהם. היה להם רוצח שהם צריכים להתחיל איתו מאפס...
...וייטס כנראה לא הוציא רשיון נהיגה עד גיל עשרים; ולא משנה באיזה שם השתמש, הוא תמיד מסר אותו יום וחודש כתאריך הלידה שלו. בעוד שפעם אחת מסר את 1975 כשנת הלידה...בשאר הפעמים מסר את שנת 1971. בוש ידע שזה מאוד מקובל בקרב אנשים שמחליפים זהויות. תחליף את השם, אבל דבוק בכמה מהפרטים כדי לא להתבלבל או לשכוח מידע בסיסי - דבר שיסגיר אותך באופן מיידי, בעיקר אם מי ששואל הוא שוטר...
...יחידת ירי שוטרים לא תהיה בעיה. בוש היה משוכנע למדי שהוא עשה הכול כמו שצריך בקשר לוייטס, ויחידת ירי השוטרים היא רק חותמת גומי, בכל מקרה...
...הטלפון של בוש רטט והפעם הוא הוציא אותו מהכיס שלו כדי לראות את המספר על הצג. היה כתוב "מספר לא מזוהה". הוא ענה בכל זאת, כדי להתחמק מהשאלות, מהדעות ומאסטרטגיות כיסוי התחת של פראט. זו הייתה רייצ'ל.
...ומי אשם בזה? אתה אמרת לנו שאתה והעורך דין יכולים לטפל בריינרד וייטס. אתה אמרת לנו שאף אחד לא ייפגע. אתה קראת לזה מבצע נקי. עכשיו תראה במה סיבכת אותנו...
...,זה אומר שימשיך להיות לך תג? הוא שאל.
כו, הארי. אני נשארת עם התג שלי...אבל לא עם השותף שלי."
..."חוץ מזה, בקומה השישית אני אוכל לשמור עליך, הארי. אולי, להרחיק אותך מכל הזבל הפוליטי והביורווקרטי. אלוהים יודע שבכל זאת תצטרך אותי לפעמים."
בוש חייך חיוך רחב. הוא לא הצליח להתאפק. הוא אהב את הרעיון שהיא תהיה שם, קומה אחת מעליו. מסתכלת ושומרת.
"זה מוצא חן בעיני," הוא אמר. "אני לא חושב שאי-פעם היה לי מלאך שומר."
2012, יולי 14, 10:46
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!