שלמה שפירא
אירוח שיר מאת מיכאל ארלנגר ב- "בלוג שלמה שפירא משורר"
"מיכאל ארלנגר" - ידיד וחבר לעבודה - חובב שירה וביום אחד הראה לי שיר והשיר מצא חן בעיני והמלצתי לשלוח אותו למדור הספרות בעיתון "הצופה".
(מיכאל ארלנגר - מסטרנט במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל אביב)
שיר "השושלת" – מיכאל ארלנגר / התפרסם ב"הצופה" 2.2.2001
מיכאל ארלנגר
השושלת
בכה האיש במות אביו
נעזב לעצמו.
בכה האיש בהנשֵׂא בנו
נלקח חלק מעצמיותו.
שׂמח האיש בהולדת נכדו
תקוה לאחריתו.
2011, מאי 7, 20:16
שלמה שפירא
שיבוצי כחבר בהנהלת אגודת האקדמאים ליוצאי עיראק בישראל
שלום לפרופ' שמואל מורה,
תודה ששיבצתי אותי בשנים האחרונות בהנהלה של אגודתך, שבעיני היא אגודה חשובה מאד.
בגלל סיבות שונות (משפחתיות) אני מבקש שתשחרר אותי מתפקידי באגודה, ואודה לך אם תכניס במקומי מישהו אחר.
בהזדמנות שתהיה אסיפת הנהלה תודֶה לכולם בשמי על שיתוף הפעולה עמם במשך פעילותי באגודה.
תבורך מאד ידידי הטוב ותבורך האגודה ופעיליה ובאיה .
כל טוב.
שלמה שפירא
2011, מאי 5, 21:19
תשובתו של פרופ' שמואל מורה
שלמה שפירא
ערב עיון בעקבות ספרו של אבנר הולצמן "מיכה יוסף ברדיצ'בסקי"
הנושא: "אין כמו חופשי ברוח"
משתתפים: פרופ' נורית גוברין, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' יגאל שוורץ, פרופ' אניטה שפירא
יתקיים באוניברסיטת תל אביב במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה
ביום שני ה-30.5.2011 שעה 18:00
מזלו של ברדיצ'בסקי שקם חוקר שהיה מוכן להכיר אותו היכרות מלאה וגם לצלול עמו לפרטי פרטים של נדבכנים וסודי הגיות.קדמו לספרו זה, הספרים : מחקרים "מחקרים ותעודדות" למיכה ברדיצ'בסקי (2002, 618 עמודים). השני, "הספר והחיים:מסות על מיכה ברדיצבסקי , הוצאת כרמל. השלישי, וביחד עם שני חוקרים , "מסביב לנקודה:מחקרים חדשים על ברדיצ'בסקי, ברנר וגורדון" במסגרת סדרת עיונים בתקומת ישראל. "מיכה יוסף ברדיצ'בסקי הוא ספרו הרביעי.
החשוב בברדיצ'בסקי (1985-1921) שהיה סופר עברי ,הוגה דעות ואחד מחשובי יוצריה ומנדבכי היסוד של הספרות החדשה, שהשאיר אחריו עבודה רבה מאומצת ורצינית שבא קרא לשינוי ערכים בתפיסת היהדות והעמיד את החילוני והדתי בעולמנו היהודי במקומם ותבע השתחררות מהדוגמתיות ששלטה בדת , במסורת ובהיסטוריה היהודית.
וליחיד בעם ישראל הזכות להסיר מעליו את עבותות היהדות הרבנית, חוקיה ומסורתה, לשם מימוש חופשי של מאווייו היצריים והאינטלקטואליים
2011, מאי 5, 09:31
שלמה שפירא
שתי אחיות / שיר שכתבתי אחרי צפייה בסרט צרפתי
אחת מהן מבצעת מעשה איום ונורא
נאשמת נאסרת הרבה שנים
וסודה עמה
יוצאת לחופשי
וסודה עמה
כל שאר חייה כלואה בנפשה ואינה שוברת שתיקתה
וסודה עמה
במעקולות החיים נעה ונדה
מרירות היאוש דבק בה
בשברון נפש תשתוק
וסודה עמה...
אולי היא חכמה חכם - מתנהג בשתיקה
כי אם לא כן
הוא אינו חי.
יש שתיקה כהודיה
יש שתיקה שאינה כהודיה,
בנקיקי כאב בלבה, היא חצי בן-אדם...
אחותה עמה - מחזקת צעדיה ופורצת (במקרה) לסוד שתיקתה
וממשיכות לחיות מחדש יחדיו .
25.10.2008
שלמה שפירא
פ. דה קריף - "תגלית חייבת להגיע כמה שיותר מהר לאלה הזקוקים לה"
פ.דה קריף
ד"ר בנימין ברנר
המכון לחקר הדגנים באוניברסיטת תל-אביב
בשנות הששים נתקלתי בספריה בספרון של ד"ר בנימין ברנר
"התורשה והסביבה" ומצאתי את שמו של פ. דה קריף .
השם שלו שמעתי בשנות החמישים במאה שעברה (במאה העשרים) מפי אבי הרוקח / יצחק גורג'י שבירו.
פ. דה קריף היה בקטריולוג שניסה להילחם בחיידקים השונים הגורמים למוות.
אז הופתעתי - כי בספרון הוזכר דה קריף בקשר למחלות "החילדון השחור" בצמחים.
.
הסתבר לי שדה קריף הוא אמנם בקטריולוג ,אבל גם סופר מדע-פופולרי
המרבה לכתוב ביוגרפיות של מדענים שניסו ומנסים להילחם
במחלות ובמוות.
אמרתו הידועה "תגלית חייבת להגיע כמה שיותר מהר לאלה
הזקוקים לה" - הקסימה אותי .
בל נשכח שרבים מאיתנו המבוגרים ובמיוחד התלמידים שהתעניינו במדע
קראו את ספריו שתורגמו לעברית כמו :"ציידי החיידקים", "מדבירי הרעב",
"הלוחמים במוות".
אביא את הקטע על ספרו של דה קריף – מדבירי הרעב - מספרונו של ד"ר בנימין ברנר:
"פ.דה קריף : מדבירי הרעב , 1942 – בספר תולדות חקלאים קשי עורף , שניסו
לשפר את זני התבואות שלנו, כדי להפיק יותר מזונות מחלקת-אדמה קטנה.
הם לחמו לחיטה משובחת יותר, שתוכל לעמוד בפני פגעי הבצורת ובפני התקפות
החילדון השחור (הערה שלי – לא חיידק אלא פטריה !). מהם גילו את יתרונות
ההיברידים שבתירס. מהם גילו את הויטאמינים והוכיחו את חשיבותם לגופנו.
הפרקים הדנים בגדילת התירס והחיטה נוגעים במישרין בבעיות התורשה.
( היום נקרא לזה ד.נ.א. וכו' )
לימים יצא לי לעבוד שנים רבות במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל-אביב ובמסגרתה
הוקם "מכון הדגנים" שמטרתו "להלחם ברעב" בראשות פרופ' יצחק ואהל ז"ל עם
פרופ' זהיר אייל ז"ל ופרופ' יהושע אניקסטר-יבדל לחיים ארוכים . בראש המכון
עמד עד לאחרונה פרופ' יצחק ברש והיום פרופ' עדינה ברימן.
המכון חיוני ותוסס במחקריו החשובים לאנושות.
27.10.2008
שלמה שפירא
חזון דניאל /7.02.2007
האם לשר המשפטים דניאל פרידמן יש יכולת לשנות דברים כאשר יהיה לו רצון חזק לכך
כתבתי בעיתון "הצופה"
"כל אחד צריך להבין שגם כוחו של שר המשפטים מוגבל. יש דברים שאפשר לעשות ויש דברים שאי אפשר לעשות, ויש גם דברים שאנשים אחרים משכנעים אותך שלא צריך לעשות" - כך אמר שר המשפטים המיועד, פרופ' דניאל פרידמן. הממשלה כידוע אישרה שלשום בישיבה מיוחדת את מינויו של פרידמן, עליו הכריז ראש הממשלה אהוד אולמרט. בחירתו מחוללת סערה בחוגים שונים בישראל בגלל התבטאויותיו הטריות השנויות במחלוקת על מערכות אכיפת החוק, הפרקליטות, והיועץ המשפטי לממשלה בקשר לאימוץ התנהגות אחרת בנושאים שהיו "בוערים" לאחרונה. בין כך או כך, שר המשפטים החדש חייב להתחיל להתמודד בתפקידו החדש ובין השאר גם בדברים שבאמת צריכים להיעשות בצורה עניינית והוגנת לטובת כולנו. רצוי שדברים אלו יערכו במסגרת קשרי עבודה תקינים ונעימים, ורצוי וחשוב לבחור בסימביוזה בונה ולא בטלטלה פרזיטית שרואה את התמונה בכללותה כאיים שאין יבשה משותפת לדריכה בטוחה עליה מצד כולנו. אין ספק,שברגע הראשון תהיה בלימה לכאן ולכאן. יהיו בדקי בית, ויהיו גישושים כיצד להתקרב כך שכל אחד עם האמת שלו יוכל להידבר עם האחר. אחרי הכל, גם השר החדש עם כל הרזומה האקדמי שלו במגדל השן ירד מטה ליישום ב"שטח", וינסה להיכנס לנעליו של הצד השני. אין דבר חשוב מאשר המטוטלת הפנימית הרואה מכאן ומשם ומשם ומכאן, ואז אפשר לשקול דברים מתוך העניין לגופו של עניין. יהיו הידברויות, יהיו לחצים עניינים לכאן ולשם ובסופו של דבר, כאשר ישנו שר שאיננו פוליטיקאי, ואומרים עליו שהוא הגון וגם תוכו כברו, וכשם שידענו מה מחשבותיו קודם נדע בדיוק גם מהן מחשבותיו הממלכתיות. עלינו רק לצפות שלא יתכופף בלחץ אינטרסנטים שונים, ויהא מינוי זה לטובה ולברכה, כדי לאחל על המוגמר בלב שלם. אני בטוח שמעכשיו הדברים שיישמעו מפי השר יהיו במידה רבה שונים מהתבטאויותיו כאזרח וכפרקליט "חוץ". נשמע פחות את הנחרצות בתפיסותיו, ויותר את ההבנה הנחרצת לטובת הכלל. השר החדש מודע ש"כוחו כשר משפטים מוגבל", וגם מודע לכך שמעשיו עוברים בחינה בפני גורמי שטח רבים תוססים במדינה,והוא חייב לעשות הכל כדי להרגיע את השטח, ולעזור להחזיר את האמון המלא למערכות המשפט בישראל וגם לגבות אותן בשעת צורך ואמת. אמנות היא לשזור מקסם טוב ל"שופטיו ושוטריו" של עם ישראל בעיני עם ישראל, ולאדם הזה עם ההזדמנות הכה נדירה לידיו ומשמעותית ניתן אמון ונאחל לו דרך צלחה. קטע זה פרסמתי בעיתון "הצופה" וגם בבלוג הישן שלי ב- וואלה |
שלמה שפירא
ד"ר בת-שבע גרסיאל: דמותו של "אברהם אבינו" בקוראן לאור מקורות היהדות הקדומים
(מתוך תקציר בכנס הבינלאומי "הגשר בין יהדות לאיסלאם 3-4 בינואר 2006)
לדמותו של אברהם נודעת חשיבות רבה בקוראן ובאיסלאם .
אמנם בתקופת מכה נחשב אברהם כאחד הנביאים , אולם בסוף תקופת מכה
ובתקופת מדינה , לאחר שמוחמד נכשל במאמציו לצרף את היהודים הרבים
לדתו המונותיסטית החדשה , הופך אברהם להיות המוסלמי הראשון , המאמין
באל אחד , נכנע לו ומציית למצוותיו . לפי הקוראן , אברהם הוא אבי האיסלאם
ולפיכך קדם האיסלאם ליהדות ולנצרות . היהדות והנצרות סלפו את דת אברהם ,
ואילו מוחמד , חותם הנביאים , בא להציג את הדת האמיתית ,המיוסדת על אמונת
אברהם ...
לפי הקוראן , אברהם בנה את הכעבה יחד עם בנו ישמעאל לפני מתן תורה , ...
מוחמד מרבה לבנות אנלוגיות בינו ובין אברהם ... בקוראן מורגשת השפעה רבה
על תיאורים אלה .
מוחמד התעמת לא אחת עם קהל מאזיניו הפגנים . דמותו של אברהם שימשה לו מקור
לא אכזב לטענותיו על אפסות האלילים .
מוחמד מצניע את הליכתו של אברהם אל ארץ הייעוד , מפני שהוא מעוניין יותר בהיבט
האוניברסלי של דת האסלאם .
כיוצא בזה שינה מוחמד את משמעותו של מעמד "ברית בין הבתרים" . במקרא מכוונת
הברית להבטחת ארץ-ישראל לזרעו של אברהם . אך היא הפכה להיות סמל לתחיית המתים
(סמל זה מושפע מחזון העצמות היבשות של יחזקאל) .
פרשיות נוספות , מצביעות על ההשפעה הרבה של המקרא ומדרשיו על תיאורו של אברהם ,
ובמיוחד : סיפור ביקור המלאכים שנשלחו להחריב את סדום אצל אברהם וכן
פרשת העקדה .אף בפרשיות אלה חלו כמה שנויים שנבעו מצרכים שונים להתאים את הסיפורים לתפיסתו של מוחמד .
5.10.2008
שלמה שפירא
...כאילו יצא לי לשמוע עברית מדוברת באוטובוס מלא נערות ונערים בגיל הגמנסיה כאילו לא ידעתי את נפשי
אתמול יום הבחירות לרשויות המקומיות, נסעתי בקו 48 מתל-אביב להרצליה והאוטובוס היה מלא ודחוק בנערות ובנערים והקשבתי לשיחותיהם.
במשך חמש דקות דיבור בין נערות ספרתי כ- 100 "כאילו".
אומרים משפט ומוסיפים "כאילו" ועוברים לעוד משפט.
יותר משעה שמעתי שיחות עם "כאילו" - כאילו לא ידעתי את נפשי...
ואנחנו נשדר בעוד שבוע תכנית - "הצבי, סדרת דרמה תקופתית חדשה החל מ- 5.3 בערוץ 11.
הלואי עלי, הלואי עלינו ועל נערינו שיצפו בתכנית הזו בכדי לשנות משהו לטובה בשפת העברית שלנו .
שאלה: האם "כאילו" הוא "פסיק" - "פסיק דיבורי" ?
אז באתי אליו כאילו ואמרתי לו אתה באמת רוצה כאילו שאני וחברה שלי נבוא אליך כאילו בסופ"ש...
שלמה שפירא
עדנה בורוכוב - "טיפוס במעלה ההתפכחות" ב- "שיר אורח / שיר ביכורים"
על סכר התלאות מתכווצות ציפיות
שטמונה בהן פשטות השפיות .
לחתור אל תודעה עמוקה
לאחוז במשוטים בחוזקה
צלצול יקיצה
מערבולת חטופה
מקציפה זיקוק אתמולי
וכל ארגזי זכרוני
גורל דוהר לביתי החדש
שבמרחבי סודו הקוסמי
מצפה אני לשלות ממנו רצון קיומי .
וכמיהתי מתחקה אחר יישות ראוייה
להכרית הניכור באהבה רצויה
לדעת בליל ירח
מלוא טעם שפתיים מנשקות
להתענג ממטבעות לשון שחוקות
להטיב לשאול את השאלות הנכונות
לדעת להכיר אמיתות צפונות
להתחקות אחר שייכותי
לטפס במעלה ההתפכחות.
2008, יוני 4
שלמה שפירא
צ'ארלי ביטון זכרונו לברכה
שלמה שפירא
בנושא חשוב – פמיניזם בישראל 2008
יתקיים רב שיח בהשתתפות אבירמה גולן
על "התקדמות משמעותית או נסיגה בחסות רעש תקשורתי"
באודיטוריום של המרכז למורשת היהדות באוניברסיטת תל-אביב
ביום ג' הקרוב ה- 3/6/2008 בשעה 18:00
מטעם – המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית
מנחה : יו"ר המכון – פרופ' יוסי גורני
ההודעה מופיעה בפלקט על לוחות המודעות בבניני הקמפוס באוניברסיטה
ובין השאר כתוב בה
"לכן המשכיל בעת ההיא לא ידום ..."
וחשבתי להביא תוכן מודעה זו לקוראי הבלוג המשכילים
גם להגיב על הנושא החשוב הזה... תודה
2008, מאי 29, 10:21
שלמה שפירא
תפילה
מבטי פונה אליך
לבקש תחינה
שעיניך יראו יתקרבו ידעו ויבינו
להקל כבדות לבי
ונישא על כנפי נשרים לתפילת ישועה והודיה.
2008, מאי 11, 01:04 / שיר ברגע 179
שלמה שפירא
בבחירות לעיריות - האם ישתנה דבר
אתחיל ב- וואלס: "וואלס להגנת הצומח" - שיר מחאה שכתבה והלחינה נעמי שמר. אמשיך בריקוד במסכה
אמשיך בשאלה - מהי הערצה - "פרסיליה" שחיה כאילו בארמון והרגישה בית-סוהר כשבעלה אלביס פרסלי חגג רוק.
מעריצים ותושבי ערים מסוממים - חצוצרות, כינורות, תופים, וואלסים, קאנונים דגמיים וחוקיים
פלישה למרחבים המוניים - מיד ליד
אך אפילו את הד האבטיח שמענו שמענו
גועה, גועה, גועה העדר - במרחבים וקטוריים - listen and vote...
בחרתי בחרת בחרת בחרנו, הקלה, שתיקה, נשימה עמוקה
עדר כבר לא גועה, לא גועה, לא גועה
אור - הוא גם צל מעלות בשעון האדם
"וצליל עולה יורד קצוב,
גמלים פוסעים בנוף עצוב.
לין-לן, לין-לן, זה שיר הנדוד,שלמה שפירא
גננת בגן ילדים עירוני קוראת ל- "ניב"
גננת בגן ילדים עירוני נושק לביתי קוראת כל הזמן ל- "ניב" שבחצר הגן.
חשבתי לעצמי - ה- "ניב" הזה, כנראה, שובב היום.
נזכרתי שקראתי: השם "ניב" הוא שם נשי, 26.8% מהתינוקות שנקראו "ניב" היו בנים בעוד 73.2% מהתינוקות
שנקראו "ניב" היו בנות.
ה- "ניב" הזאת/ הזה לא עונה ולא מגיבה/מגיב, כך שניבי שיני חתכו את לשוני מרוב ציפיה.
נזכרתי בברכה ששרתי במוצאי-שבת "בורא ניב שפיים, שלום שום לרחוק ולקרוב, אמר השם ורפאתיו..."
וה- "ניב" ממשיך למחרת לבאר: "כאשר שתי אוכלוסיות - צעירים ומבוגרים - נחשבות לדוברות של שני ניבים
המצויים במצב בינים בין שימוש בשתי שפות שונות (במקרה זה: מבוגר וילד) - לבין שימוש באותה שפה...
לשוננו עשירה בניבים מקראיים ותלמודיים ואקטואליים וכל המשתמש בהם ומלמדם לילדים של בית רבן ומרבה בהם, הרי זה משובח.
22.02.2024
שיר ברגע 113
שלמה שפירא
שיר נכתב גם בתפר בין אור לחושך
שיר נכתב גם בתפר בין אור לחושך :
אני מעריך מאד את העוור
המסוגל לראות כמעט כמונו...
מקלו - בעצם נר גישוש במאזני נפשו
בשבילו כל תמונה שמצטיירת, היא מיד התמונה שמצויירת...
והשר - זה שעיניו רואות
או זה שדרכו למאזניים של אסל
ומתנדנדים מחשבתו ראייתו ולשונו
ובאור נפשו הם נמצאים ומגששים כל הזמן
בין האור לחושך או להיפך
כמו העוור.
גשש טוב עשוי לכתוב שיר .
2008, אפר׳ 20, 14:59
שלמה שפירא
על התפלספות דמוקרטית בגובה העינים
דמוקרטיה - היא אורח חיים מוכתב ומוסכם שכל אחד מנסה לאמץ אותו או ניכפה לאמץ אותו בתוך האינדיוידואליזם הכבד המטובע בתוכנו. דווקא ,היום. בתקופה של "כבס ולבש" האינדיוידואליזם מנסה לטשטש כל חלקה דמוקרטית פועמת רצויה.יש הרואים בדמוקרטיה "ערך עליון",ויש הרואים בו מעין שעטנז שפרושיו רבים ויש הרבה בתוכנו שבשם הערך הזה מנסים להזיז דברים,שלכאורה דמוקרטיים ולאחר מכן מסתבר "לא דובים ולא יער" .צריך לזכור שבעבר הלא רחוק שני ערכים עליונים התנגשו ביניהם : המולדת היהודית מול הדמוקרטיה.מצד אחד אין כמעט אדם שלא נלחם בחירוף נפש על ביתו ומולדתו ומצד שני לגבי הדמוקרטיה בישראל חלוקות הדעות.
צריך לזכור שגם חמינאים סדאמים חוסיינים חמאסים וגם הרוצח "עמיר" נשפטו ונשפטים לאור השעטנז הזה.
מאיזה שנה התחלנו לשמוע בארצנו במדינתנו את המילה " דמוקרטיה"? השכם והערב בצורה זילותית בצורה זולותית בצורה זלזולותית ?
בשקט בשקט עד העבר הלא כל כך רחוק , חיינו ונסינו לחיות באוירה דמוקרטית. שמרנו נלחמנו וצעדנו על פיה וראו עד כמה היום "צאן הברזל" הזה הולך ונבוך ולא מאמין בעצמו ולא נלחם על עצמו ולא נלחם עם עצמו. לפעמים - נזיל ,לפעמים - עביר,לפעמים - סחיר ,לפעמים - מוטה למי שמרבה במחיר,לפעמים רטיינגיאלי עד זיוף, עד כדי כך שהרבה מאיתנו מרים גבות ושואל "האם יש פה בכלל דמוקרטיה".
וכשדמוקרטיה הופכת ללולב שכל רוח תזוזה מנידה אותו לכאן ולשם , שפותחת אותו למשא ומתן,שהאמרה "לא לזוז ימינה או שמאלה לפני שעושים צעד במלוא האחריות" אינה ברורה ,ואין בדיקה וחשבון נפש נוקב ואמיתי כשעשרת דברות הדמוקרטיה מונחות לפניך כדי לקבוע צעדים אמיתיים גם לנאורים גם לשוטים וגם לעברינים,ושכולנו נהיה בטוחים ושלמים כמו פעם, שאין כאן לא רימה לא תולעה בדבר.
דווקא היום מודגש יותר ויותר "האדם הרע מנעוריו" ,באינדיוידואליות הפרוצה והחוגגת אין תרופת פלא לדמוקרטיה של פעם ואיני רואה שום התקרבות ל- "דמוקרטיה של גן עדן". אנחנו מנסים לתת לדמוקרטיה גוונים בצבעים שונים : לבנה ,אפורה ,שחורה וצבעונית בכל גווני הקשת...
לשעטנז הזה אי אפשר להגדיר אותו "ערך עליון".
ה"שמש הדמוקרטית" היא כבר לא שמש.הסובסטרט הדמוקרטי בעצמו משתולל ומשנה פנים ,ומי שמבקש שהתהליך הדמוקרטי ישוב מסורו ולא ישתנה - עליו להבין שצריך להגיע לכך שהריאקציה הדמוקרטית לא תשתולל ולא תשנה פנים חדשים לבקרים.
צריך להגיע שוב לתוכנו ולמהר ל- "שווי משקל הדמוקרטי בלי דובים ובלי יער" .
בכל מקרה צריך היום לקחת את הדמוקרטיה בערבון מוגבל ולזכור היטב "כבדהה וחשדהה".
2008, אפר׳ 18, 05:30
שיר ברגע 95
שלמה שפירא
נדידה לתפארת
בחדשות החברה להגנת הטבע
זה היה באייר תשמ"ד
מסופר:
"בכפר גבירול
בחצר בית
נוחת לו שקנאי תשוש ורעב
אוספת אותו ישישה תימניה
היא ובני משפחתה דואגים להאכילו
במלפפונים צעירים ..."
ישישה כלבבי
במענה הצלה השיבה חיים
מעשי ידיה להתפאר
יהללוה מעשיה .
2008, אפר׳ 14, 01:12
שיר ברגע 70
שלמה שפירא
עוד רגע אפנה מבטי
לבקש בתפלה
שעיניך ידעו לשאת
את קלילותי גם את כבדותי.
2008, אפר׳ 7, 10:40
שלמה שפירא
לו הייתי פלמנקומן גם משורר
בחוצה-לארץ,
כשטיילתי
נסיתי לחוות מקרוב "פלמנקו" בהרגשה כפלמנקומן - מקצב וקצב בדריכה במקום.
ב- "צועני/ צו-עני" יש "עני" ועוני מאופיין כקיפוח.
לפעמים, אני שומע ומרגיש ב- mezzo פלמנקומן צועני
גם כשאתה דורך במקום ויוצר - משתאה יצירתך.
לו הייתי פלמנקומן גם משורר, הייתי אולי שבע-רצון.
19.02.2024
ש י ר ב ר ג ע 14
שלמה שפירא
לשנאה יש גבול בגלל שימור בשמירת האמונה
ולמרות שנוקב ספר תפילתו בידי מרצחים
עוד ממשיך ולומד הנער
מספרו המנוקב על שנאת חיי היהודים
שנאה מקיזה דם טף ונעורים...
ממשיך לעשות שני רצונות הבורא
מחברם יחדיו אמונה ושמירה
שיסיק האלוהים מסקנתו לא בקש ולא בגבבה
אלא בכבודו ובעצמו
אל חסד הוא אבל גם אל נקמות .
2008, מרץ 10, 07:50
שלמה שפירא
בעיניים מזינות התפעמות ואהבה
כל פרגוד וילון הסר
כי מה הוא רואה מרחוק
פנים שהאירו לו פנים
לב שהטיבו לטוב גדילתו
קומה שהזקיפה נאוות יפיו...
הגשם האור והאהבה שבין חלונותינו
נשארים בתוכנו כחלום נפלא.
2007, אוק׳ 20, 21:38
