שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...
יום שני, 29 באפריל 2024
שלמה שפירא: "תשאיר - תבוא בעוד שעה וחצי"
יום שבת, 27 באפריל 2024
שלמה שפירא: מתוך ספרה האוטוביוגרפי של שושנה (שושנה ארבלי-אלמוזלינו) - 1998 / על המלל הרוויזיוניסטי לעומת העשייה הבנגוריוניסטית
שלמה שפירא
מתוך ספרה האוטוביוגרפי של
שושנה (שושנה ארבלי-אלמוזלינו) - 1998
על המלל הרוויזיוניסטי
בעקבות "חוק רמת-הגולן"- בכנסת העשירית (1981-1983)
ח"כ שושנה ארבלי שימשה כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת העשירית וכשרת הבריאות ב-86-88
היא פונה ל-מלל הרוויזיוניסטי בראשותו של מנחם בגין ומזכירה לו
"אנחנו בנינו ופיתחנו את הארץ ולא העשייה ה- בגיניסטית
חשוב להזכיר את העשיה הבנגוריוניסטית-מפא"יניסטית-מערכניסטית-עבודהניסטית...
2009, אוק׳ 24
שלמה שפירא מביא דיון חשוב לציבור בנושא : ספרות, בדיון, וירטואליה ומציאות משחקים על בימת החיים - מאת : שושנה ויג ואורה עשהאל 18/12/2008
שלמה שפירא: באווירה הסובבת היום בארצנו
שלמה שפירא
באווירה הסובבת היום בארצנו
באווירה הסובבת היום בארצנו : "שאלו את העורב, מדוע תגנוב סבון? ענה: טבעי להזיק.
יום שישי, 26 באפריל 2024
שלמה שפירא: "מיכל שלי"
שלמה שפירא
"מיכל שלי"
סופות לרוב תהמנה ותסערנה
אבל כלניות תמיד תבערנה!
לזכרה של מיכל
איך שהיינו מתים על החיים
וברגע אחד
חיים על המתים
ובתחפושת החיים
חובה להמשיך את החיים
אלוהים שידע להאמין
חיים שידעו לחייך
חייבים להמשיכם להאמין ולחייך
היא ידעה לחייך
היא ידעה להאמין
היא נסכה נסיכות ומלכות
מלכה תמיד מלכה
עם מקראי בנסיכים ובמלכים בארץ וגם בשמים
ובזוהר רקיעי תבל ומלואו...
ובין מלכים
לבבות שבורים תמיד יחזקו כל בני ביתך
כל שארית הפליטה
עם אחד חובה לשמור
מנפלאות קימתך, בשידוד כוחותייך
אל יפול רוחך .
2008, מרץ 4
שיר לידידה
אני אוהב כלניות
למכרי לידידי לאוהבי,
מגיש כלניות
שמחת התמימות
בתוך כלניות
זקיקות הטוב בטעמו של חיוך
מתוך כלניות...
כך הרגשתי היום.
ומתוך ההאצלה הזאת
העצב שהיכה בנו מוכן בנו עמוק שבעתיים
ואלוהים ברא אותנו שנהיה תמיד טובים יפים ומאושרים
בין כתלי נשמתנו.
אהבות אינן מתות לעולמי עולמים
לא שוא עמלנו שבוניו בו.
2008 21:03
**************************
לשושי
שושי יקרה
מלכים אינם בוכים
אך כן בוכים כל הזמן ללא דמעה
ביום ובלילה
מחלים פניהם לכל לב
אינם מתמהמהים למים הרבים
ואת הרעה ימילו...
בשם תושיתם חשתי ולא התמהמהתי
לחבקך שושי יקרה לי
מ- צור החיים צרי את הידידות האהבה .
משלמה
6:00 4.3.08
שלמה שפירא: התחנה המרכזית החדשה ומתחמה האמנותי - "עולמון" בפני עצמו+ביקור בתחנה המרכזית החדשה בת"א
נהניתי ממש מן ההרצאה.
2008, יולי 12
אחרי מספר ימים החלטתי שאני בעצמי אבקר בתחנה המרכזית ואתרשם מהקורה שם. . את בדיקתי שלבתי כאשר הייתי בדרכי לנסיעה לדרום הארץ:
שלמה שפירא
ביקור בתחנה המרכזית החדשה בת"א
הייתי בדרכי לדרום הארץ ...
תחנתי הראשונה - התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב,
אמרתי לעצמי - אנשנש משהו לארוחת בוקר -
ומה יש בתחנה המרכזית החדשה בת"א
מלבד העוברים ונוסעים שפוקדים אותה...
התחנה המרכזית פורצת גבולות לזרים
כמו להקות להקות של צפרים נודדות
הבאות ושבות, שבות ובאות
בזריחה, בשקיעה ומגיעות עד תחתיות ארץ
ומן היד על הלב אל היד על הפה
ומן היד על הפה מסרתי לנרקומן אחד
שפנה אלי פתאום
"אתה לא זוכר -
אני האח של זוהר ארגוב"
בקש כסף וכשסרבתי לבקשתו
בקש את מה שנשאר מן הארטיק שאכלתי
נתתי לו ...
נתתי גם לאישה בלויה כוס קפה
כשפנתה אלי ובקשה
את מה שנשאר מכוס הקפה ששתיתי ...
כשאכלתי פיצה ושתיתי קולה
מישהו חכה לידי
ומסרתי לו את הבקבוק הריק ממנו שתיתי ...
הבקשות האלה הם הטרגדיה שלנו :
שם החידקים שלנו לא מכירים את החידקים שלהם
מפוח החידקים שמטאטא ומנקה כאן, הוא מלכלך שם והחידקים
נכנסים עמוק אל תוך הגרון שאין יציאה ממנו...
התחנה המרכזית (וגישותיה) אמנם חדשה
אך תמונה עגומה עושה משהו לכל מישהו העובר שם...
דברים גדולים ורבים חייבים לשנות בה
ולא להשען רק על המזל בדוכני הפיס המפוזרים בה
כי המאמינים שם חושבים שכך נראה עולם ומזליו
מה גם שמסכנים תמיד חושבים שישנו "האחד והיחיד החזק למעלה המסדר כך תחנה מרכזית" ...
2008, יולי 12,
שלמה שפירא: שנת 2003 - יש תמיכה כספית ביצירה הספרותית והאמנותית
שלמה שפירא
שנת 2003 - יש תמיכה כספית ביצירה הספרותית והאמנותית
בשנת 2003, החליטה הוועדה לתמוך בכתבי עת ספרותיים שיקדישו גיליון מיוחד לביקורת ספרותית. נעשתה פניה לכל כתבי העת הספרותיים והתקבלו בעקבות כך כ- 25 פניות.
הוחלט לתמוך בכתבי העת הבאים:
1. "משארף", הליקון - 20,000 ש"ח
2. המעורר: גיליון שיוקדש לפועלו של יונה פישר - 20,000 ש"ח
3. כתב העת "מוסקבה ירושלים" - 20,000 ש"ח
4. כתב עת "זרקאלו" בשפה העברית - 20,000 ש"ח
5. עיתון 77: גיליון המוקדש ליצירתו של שלונסקי - 15,000 ש"ח
6. פסיפס: ביקורת ספרותית בנושאים שירה, לאומיות ומודרניזם - 15,000 ש"ח
7. כתב עת "הקשת החדשה" - 20,000 ש"ח
8. גיליון חגיגי יובל ל"סימן קריאה" - 15,000 ש"ח
9. "משיב הרוח" שיוקדש לביקורת ושירה - 10,000 ש"ח
10. "עמדה" – גיליונות 13 ו- 12 - 10,000 ש"ח
11. כתב עת "שבו" - 10,000 ש"ח
12. אפיריון - ביקורת ספרותית על ספרים וסופרים עבריים - 10,000 ש"ח
13. "דימוי"- גיליונות 22 ו-23 - 20,000 ש"ח
14. "הכיוון מזרח" שיוקדש לביקורת ומחקרי ספרות בעלי אוריינטציה מזרחית - 10,000 ש"ח
15. כתב עת "מבוע" - 10,000 ש"ח
16. "זרקור" לנוער חרדי - 10,000 ש"ח
17. כתב העת "טאפלפונקט" - 20,000 ש"ח
18. כתב העת "עת לבקש" - 20,000 ש"ח
19. "כתב ירושלמי" בשפה הרוסית - 10,000 ש"ח
סה"כ ההקצאה לסעיף זה: 285,000 ש"ח
יום חמישי, 25 באפריל 2024
שלמה שפירא: התמהמהות
שלמה שפירא
התמהמהות
בעצם העולם כולו ישן
כאילו נרגע ונעלם
ואני יושב כשומר
פוקח עינים
למעשה, כל איימל שנכנס כחתול הבר
מקפיץ את שיעורי סערת לבי
וכשאני פותחו והנו עקר
שב ותופס את מקומי
מחכה ומחכה
כמעט ונרדמתי בשמירת אהבתי.
2007, יולי 7, 06:27
שלמה שפירא: קל למהר / השיר מוקדש ל- אבישג
שלמה שפירא
קל למהר
ל- אבישג
קל למהר
קשה הייתה טעות-ראייתי
קודם ההלל.
יום הולדתך עומד לבוא
אמצי זרועותיך אשת-לב שמחה .
קסמי אלול אור זרוע בך.
אם בוא יבוא הלום היום
סולם צורי מהותך
דלת אמות חצרו של אדם הלמות לבך.
22.09.2006
שלמה שפירא: איש הפיוזים
שלמה שפירא
איש הפיוזים *
קירבה יתרה קשישת מציאות.
פיוזים שלו הפכו דמעות בוכות מעצמן.
מה מתבטא "קשר" שמבקש קירבה מכל כך אוהבים - היודע המקשר באותו זמן מה בנפשו ואת נפשו ?
אמר פעם איש חכם יותר ממני : "יש הפתעות בחיים - סודות האדם" !
אמרה פעם אישה חכמה יותר ממני : "כשכל אחד ישן על מיטה כמו שהוא מסדר אותה במציאות כל-כך יפה - לפעמים, המציאות הופכת מעבר למציאות."
"פיוזים" אינם מנדבים שום נדבה מן הלב.
* קטע זה נכתב לאחר שראיתי אתמול בלילה בערוץ 12 את הסרט "הסודות של מוני"
יום רביעי, 24 באפריל 2024
שלמה שפירא: אין אוויר ואין איש ואין חול לחטופים
שלמה שפירא
אין אוויר ואין איש ואין חול לחטופים :
כניסות לבלוג שלמה שפירא משורר: k=1000
שלמה שפירא
כניסות לבלוג שלמה שפירא משורר:
k=1000
ישראל
130K
ארצות הברית
46.1K
סינגפור
10.3K
גרמניה
4.38K
אירלנד
4.06K
פינלנד
2.84K
רוסיה
2.72K
הולנד
1.9K
צרפת
1.35K
אוקראינה
1.03K
קנדה
838
שוודיה
764
אוסטריה
746
בלגיה
743
בריטניה
719
אזור לא ידוע
678
פולין
570
קוריאה הדרומית
475
צ׳כיה
211
אחר
16.8K
יום שני, 22 באפריל 2024
שלמה שפירא: ב- ליל-הסדר לזכור את החטופים
שלמה שפירא
ב- ליל-הסדר לזכור את החטופים
הבתים לאישה היו קרובים
אך השדות לאישה היו רחוקים,
כל קושי היה הכי נורמל בעולם,
הייתה החולמת:
הביטה מה אספה פה בסל
הרבה כלניות אדמדמות שהאדימו בעוטף עזה,
נומי נומי ממשלה
ממשלה התרוקנה ריקה מתוכן
ובחיר לבה שבוי אצל חמאס
ולוחמינו נלחמים בשביל טוב לחיות ביחד מאשר שנמות ביחד.
יום שבת, 20 באפריל 2024
שלמה שפירא: על הסופר והמתרגם "סמיר נקאש" / דברים שהשמעתי בערב עיון לזכרו של הסופר סמיר נקאש ז"ל ביום שלישי , 31.01.2006 בבית "מרכז מורשת יהדות בבל " באור יהודה
"מסעות לתוך הנפש".
יוצר-ארי-ענק בדורו שידע מה כוחו ומה גודל תרומתו, אבל כשהיה בתוך עמו ובתוך סביבתו הרגיש יובש נוראי, כבתוך סירה בודדת בלב ים / כתבה על סופר ענק
שלמה שפירא
יום שישי, 19 באפריל 2024
שלמה שפירא: דרדרלה
שלמה שפירא
דרדרלה
יש הטוענים ש- "דרדלה" היא מלה שהתפתחה מן העברית : במובן התדלדלות,חולשה, רפיון (רפיון ידיים או רפיון רגליים).
יש הטוענים ש- "דרדלה" היא מלה שהתפתחה משפת היידיש: "דאר" במובן צנום-שדוף ובהקטנה - דארדעלע (דרדלה).
השפה הערבית עושה חסד עם הפעולה שהתבצעה באיראן - "דאררה - במובן זרימה בשפע/ הענקה בשפע / נתינה בשפע כחלב שופע. ויש מובן אחר למלה: הדף את, הרחיק את, הגן על כדי למנוע מצב קשה ואפילו להגיע אל "כוכב זוהר" - "כאוכב דוררי".
צעדי המנע של ישראל הם פנינה/פנינים = "דורר/דוררים" שמצביעים עליהם סוג של תוכיים/דרארות כפניני אזהרה.
מדינת ישראל יודעת בצורות שונות להזהיר את הדרדר בערבית - גם דארדאר) המתדרדר ברוח מאויביה!
יום רביעי, 17 באפריל 2024
שלמה שפירא: על חג הפסח ועל ההכנות לחג בעיראק ובישראל. גם על חגיגת הפסח אצל עולים מאירופה שהגיעו לישראל
מיד אחרי פורים ישבו הנשים בבית וגלגלו את כל גרעיני החיטה מהשקים הגדולים על המגשים כדי לנפות כל אבן וכל פסול שיימצא בתוכם, ואז תבוא המטחנה ובתוך הבית ייטחנו הגרעינים לקמח. לבסוף הובאו שני תנורים גדולים של חרס אל החצר הפנימית של הבית ונאפו המצות. כך אפו כל בית אב ואב אצל יהודי עיראק, מצה ביתית כשרה לפסח למהדרין וכמובן גם מספר מצות עבות יותר מצה שמורה.
מי שעבד קשה לקראת הפסח היו הנשים והבנות (וגם הבנים הקטנים). אני לא זוכר את הגברים שהיו שותפים למעמסה הקשה הזו.
האימהות דאגו גם שילדיהן הקטנים יצטרפו למבוגרים, כדי לשנן את קריאת ההגדה, כדי שבערב פסח כל ילד ייקרא את פסוקו נכון בטעם ובחן.
אני זוכר את אמי ואחיותיי כורעות מרוב עבודה, אבל עם רון בלב וחיוך על השפתיים ותקווה גדולה לבסוף השמענו קולנו ביציאת מצרים: "לצאת מעיראק אל ירושלים", וידענו כולנו שאם לא השנה, אז זה יהיה בשנה הבאה, הרי יש כבר הגאנה (ההגנה) בארץ-ישראל. החג נחוג ברוב הדר ושמחה ולובן-תפאורתי-מבריק בכל הבית...
בחול המועד היו ביקורים הדדיים בין קרובים, כך שהאישה והבנות המשיכו להיות עמוסות עבודה לעייפה. רק במוצאי שביעי של פסח קמות הנשים והבנות ויוצאות עם כל בני המשפחה מהבית, והפעם הגברים הם שדאגו לכיבוד ולדגים שייצלו על האש "דג מִזְגוּפ".
בעצם היום הזה הוא בעיני "יום שחרור האישה מעבדות לחירות". בשנות השמונים במאה שעברה, ראיינתי מספר זקנים וזקנות מיוצאי עיראק והן סיפרו לי שליום שאחרי שביעי של פסח היו קוראים בבדיחות הדעת "יום הבטלה".סוף סוף מגיע לאישה שתתעצל ותתבטל והגבר הוא שיפנק ויכבד. זקנה אחת סיפרה שכמעט בכל שנה הייתה חולפת ליד הפרחים וכמעט ולא שמה אליהם לב, אבל ביום הזה היו עיניה רואות פרחים. הפרח הנפוץ ליד מקווה המים היה ההרדוף. אותה קשישה הזכירה לי שנשים היו מטיילות עם זרי פרחי הרדוף ביד לאורך הנהר, כי ההרדוף היה לאישה מעין סמל, סמל לפריחה הגדולה של האישה ושל האביב. "כשאביב מגיע פסח בא".
מיד עם צאתו של חג הפסח מגיעה המימונה של יוצאי צפון אפריקה. דלתות הבתים פתוחות בערב זה לכל דכפין וכיבוד מונח על השולחנות, שקדים ותמרים וכל טוב. כך כשהייתה מימונה אצל יוצאי צפון-אפריקה, יום-בטלה וכֶּף היה אצל יוצאי עיראק.
אצל יוצאי עיראק יש במנהג היציאה אל הטבע הדגשה על הצורך להימצא בקרבת מים. היו משפחות שהלכו ושקשקו במטבעותיהם בתוך מי הנהר, ואם לא הלכו לנהר ונשארו בבית, שקשקו מטבעותיהם במים שבכוסות היין עשיות מכסף, כדי שתהיה שנה כלכלית טובה ומוצלחת!
מנהג נוסף הוא לטפוח בענפים ירוקים על הכתפיים ולקרוא "סנתק כצ'רה", כלומר "שנה ירוקה". נאחל לעצמנו: שנה ירוקה וטובה!