שלמה שפירא
שיר לרגל "פגישת-מחזור" של תלמידים לביולוגיה בשנות ה-60, באוניברסיטת תל-אביב
"במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה טובה, חקר ושׂמחה"
במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה טובה, חקר ושׂמחה:
שבחי אוניברסיטה את מחזורנו
שבחי ממשלה את זוכינו
שבחי איֶּלֶת-עַם-חֵן ענוגה את מדענינו
כי בנו לספר הטבע ונעימותו
לחקור המדע ותבואתו
להעריך המדען תכונתו ותכולתו
לחזק המחנך ואוצרו
לחבק החבר ולבביותו...
נפלא חקרכם בני-כיתתי
נפלאות חביונותיכם בני הגיוני והגיגי
מקומכם נעלה
כבודכם מלא עולם
שמחייכים פנים אתם, כי האמונה תמיד בנפשותיכם
מעולם לא נואשתם, תמיד התגברתם
חקרתם ויצרתם מזון-חיים והגיונים עליונים.
במפגש המחזור הזה של בני כיתתי, יש הכל-מכל-כל.
29.09.2013
שלמה, כל הכבוד, באשמורת הבוקר כתבת שירה והעיקר שנהנית מההשראה של המאורע
השבמחקאני מקוה שהמפגש יהיה חוויה לכלם שתתחיל בקריאת שורות השיר שלך ותמשיך באותה אוירה של שמחה ורעות טובה.
לכן מצוין עשית ששלחת לכלם את שירך.
להתראות,
חנה
(חנה נלסון / בעלה נתן נלסון בעל "פרס ישראל")
חנה גם נתן נלסון בני המחזור ובזמן הלימודים הכירו והתחתנו......1
מחקשלמה שפירא
מחקפתאום מוצאים עצמנו, היום, כמשפחה מלוכדת של מחזור סטודנטים לביולוגיה, אותו מחזור שסיים ביולוגיה בשנות ה-60
שלום חנה ונתן,
אחרי כחמישים שנה של חי יומ-יום בכפר הגלובלי-העולמי שלנו, פתאום מוצאים עצמנו, היום, כמשפחה מלוכדת של מחזור סטודנטים אחד לביולוגיה, אותו מחזור שסיים ביולוגיה בשנות ה-60, שממנה/ממנו צפה ועולה, היום תהילה גדולה שמגיעה לכותרות מכל הספקטרום האנרגטי האנושי הארצי שלנו והיא מתבטאת בהענקת פרס חשוב יקר-ערך מממשלת ישראל, לנציג מחזורנו, נתן נלסון.
הילולת שׂמחה פרצה בנו כשנודעה זכייתו של נתן נלסון בפרס זה, ראשית - כי הוא נציגנו פ נציג המחזור שלנו ושנית - כי הוא נציג עמנו:
איש-אדמה וחקלאי, איש עניו, אנושי, איכפתי, סבלני, איש יסודי ומעמיק, איש-דעת, איש חכם, איש "המעריך מאוד ומוקיר מאוד את חבריו לספסל הלימודים שכולם ידידיו וחבריו", איש-מדע (מדען), פילוסוף, חוקר מולטי-דיסציפלנרי שיודע טוב לקשור ביולוגיה תיאורטית למעשית, וכך עלה בידו להעניק, היום, לנו משהו סמוי כחדש - רמזור אנרגטי, חשוב ויעיל לאנרגיה עתידית לכל המין האנושי.
צריך לזכור, ששנות המחקר שלו לא היו קלות. חמישים שנה של מחקר וחקרעברו עליו מדעת מקור החמצן בפוטוסינתיזה שלנו: האם מְמֵי-השמים או מ-סיאושתיים של החי-האדם על הארץ, והיו תהיות ראשוניות עוד אז, - על המפגש בין החמצן והמימן בתהליך זה - ונשאלו שאלותף מי מחליף את מה ומי עומד להחליף את מי, ומי מנסה למשוך בחוטים כדי להגיע ראשון לצומת-המרכזי של הלב / לב-החקר. כך עברו שנים, כחמישים שנה, עבודת נמלים שלו בשיתוף אשתו, חנה - שותפה מחקרית יסודית וחשובה, וביחד עם תלמידיו הגיעה קבוצת-המחקר שלו למה שהגיעה היום.
כך מצא נתן נלסון, כנראה, פתח-פתרון עתידי לייצור חשמל באמצעות הפוטוסינתיזה: "נייצור חד-תאי כזה, שבתהליך הפוטוסינתיזה נגרום לו ליצור בתוכו מוליקולת מימן לקבלת גז שיכול לשמש לעולם שלנו כדלק..." ואם יובטח לנו דלק עתידי, יובטח גם עולמנו האנושי, אותו עולם אנושי שקם בעקבות השמש.
2013, ספט׳ 28
שלמה, כל הכבוד, באשמורת הבוקר כתבת שירה והעיקר שנהנית מההשראה של המאורע
השבמחקאני מקוה שהמפגש יהיה חוויה לכלם שתתחיל בקריאת שורות השיר שלך ותמשיך באותה אוירה של שמחה ורעות טובה.
לכן מצוין עשית ששלחת לכלם את שירך.
להתראות,
חנה
(חנה נלסון / בעלה נתן נלסון בעל "פרס ישראל")
2013, ספט׳ 29, 08:21
מחקשלמה שפירא ל-חנה נלסון , 09:34 30/9/2013:
מחקל-חנהלה ולכל חברי מחזור כיתתי בשנות ה-60,
לפי עניות דעתי, ישנה עוד הגדרה מצויינת למלה "מבצע":
"מבצע" זה לקבץ קרובים-נידחים מתוך חברים קרובים בגודש אחד אחרי חמישים שנה, מכל קצוות הארץ והעולם, על-ידי "חנהלה" אחת - יחידה ומיוחדת - משׂימתית מוקדנית מדלגת מחייכת מפעמת, להחגיג ולחגוג ימי-הולדת-החברות-הקרובה אחרי חמישים שנה ולהצליח בגדול.
ובזה אני מבקש להגיד לך, בשמי ובשם כולנו, תודה!
ברצוני להודות לכלכם על ההשתתפות במפגש שלנו ועל חלקו של כל אחד מכם שעזרבחיפוש החברים בחומר למצגות ולקיום האירוע. תודה גם מנתן וממני על מילות ההערכה שהשמעתם בכתב ובעל פה
מחקעל חלקינו בארגון פגישת המחזור. כלנו היינו שותפים ליצירת האוירה היפה והמרגשת ששררה במקום והתמונות של מיכה פארן, הצלם הנהדר והמקצועי שלנו, =היו לנו מזכרת נהדרת.
התמונות נפלאות וכל אחת גדולה ו"כבדה" וניתן לכן לשלוח אותן רק אחת, אחת (כמובן שיש גם דרכים אחרות אך רק ל"מיטיבי לכת" בנבכי האינטרנט שרובינו לא משתייכים אליהם).
הנה הסנונית הראשונה בתצריף והשאר יבואו בשבוע הבא לאחר שמיכה יברור אותן ואני אוריד אותן לדיסק און קי מהמחשב שלו.
תהנו ואנא ענו לי אם אתם מעוניינים בכל התמונות או כל אחד רק בתמונות שהיא/הוא מופיעים בהן.
כל טוב,
חנה
חנה נלסון
ב אפר׳ 18, 2016 14:12, Hannah Nelson כתב:
מחקחברי,
זוכרים שפעם בילינו יחד בקמפוס הישן באבו-כביר 45 שעות כל שבוע במשך 3 שנים?
אני עוד זוכרת ורוצה לאחל לכלכם
חג פסח שמח ושלו.
שתהיו בריאים, תהנו ותרוו נחת מהמשפחה.
חנה
יופי שלמה
השבמחקמי הם הסופרת והמשורר ?
הצלחה והנאה בפגישתכם
משה וולק
2013, ספט׳ 29, 10:35
למשה ו. שלום,
מחקהא לך משהו לגבי הסופרת:
שלמה שפירא
האם יש לנו יכולת לסלוח?
ספר חדש ומרגש: "מאטי", סיפרה של רעיה הלר המבוסס על סיפור אמיתי העוסק בנושא הסליחה והשפעתה
על חייה של אשה החיה כזרה בשני מקומות שונים: ירושלים ופריז.
ספרה החדש של רעיה הלר (הוצאת קונטנטו דה סמריק), הנו סיפור מותח ופיוטי, אודות מאטי שנולדה בצרפת, למשפחה קתולית אדוקה. לאם שדגלה בחינוך קשוח ודרשה מביתה להשתלב בחברה האליטיסטית של פריז. ההתנהלות הזו של האם גרמה למאטי לגדול בבדידות ובניכור מהסביבה.
ההתנכרות מחיי החברה גרמה לה, במהלך מלחמת עולם השנייה, לקבל החלטה שגזרה על עצמה. לחיות חיי עוני ונידוי חברתי. מאטי, החליטה להמיר את דתה ולעלות לארץ ישראל מרצונה החופשי, בתקווה למצוא תשובות לשאלותיה הרבות.
למרות שניתקה עצמה מעברה, ממוצאה ומדתה, המשיכו אלה לרדוף אותה ואף להתערבב בחיי ההווה שלה, כך שלמרות כל ההקרבות שעשתה, גם החברה החדשה לא קיבלה אותה והיא עדיין המשיכה לחיות כפי שהייתה: זרה.
זהו סיפור על קורותיה של אשה שנאלצת לסלוח לעברה על מנת לחיות בהווה, ולשרוד את חייה בארץ ישראל.
ספר המדבר על זרות ביחסים בין אם לבין בת, זרות בנישואים כפויים, ובתרבויות שונות.
הסופרת, מבקשת באמצעות סיפורה של מאטי, להכיר בחשיבות יכולת הסליחה והמחילה ולהבין מה קורה לאדם הנושא תחושת בדידות כבדה. הסופרת מבקשת לתת מסר לכולנו שחובתנו כחברה לקבל את הזר ואת השונה.
על הסופרת
רעיה הלר, ילידת תל אביב, משוררת וחוקרת אמנות. ספרי שירה פרי עטה: "הגשם מתהלך בגן", מחזור שירי "בראשית", "לא היו דברים מעולם". שנים רבות עסקה בחקר דמותה של היהדות באמנות הנוצרית, מתרכזת במיוחד ביצירות אמנות שהופיעו אחרי מלחמת העולם השנייה. עסקה בהוראה ובחינוך.
28.09.2012
יום שני, 23 בפברואר 2015
מחקשלמה שפירא: מבט לאחור על חזית הספר "מאטי" שכתבה רעיה הלר / שיר
שלמה שפירא
מבט לאחור על חזית הספר "מאטי" שכתבה רעיה הלר
המזוודה בידי
אתנחתא בדרכי על ספסל ללא חזרה
ישבתי ופנַי אל עתידי
העבר מת, העבר מת...
ואם בכל זאת יתעורר מרוח התרדמה
המזוודה שבורה וזרוקה
אין פָנַי שוב לשום ארץ עם קרקע זרה
הצפרים שרות כאן וקושרות אותי אל ספסלי
הן מסוגלות להיות פה להיות שם
אך אותי תמיד תמצאו ברחבה על ספסל בואי.
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 21:01
לשלמה שלום רב
השבמחקקראתי את שירך היפה ונהנתי ממנו. צר לי שלא יכולתי להגיע לפגישה.
בברכה ובידידות
תמי גלעד
2013, ספט׳ 29, 21:07
שלום תמי, שלום רב
מחקהערב היה מעניין וחסרת לכל אלה שהגיעו. במיוחד חסרת לי וד"ש חמה מסרתי לך דרך נאווה.
בידידות בהערכה רבה ובברכה,
שלמה שפירא
2013, ספט׳ 29, 23:43
לכל החברה מהמחזור שלום רב.
מחקצר לי שנאלצתי להשאר בבית ולהפסיד ארוע כל כך מיוחד.
אומנם נאווה ספרה לי עליו בפרוטרוט אבל זה לא אותו דבר. אני רוצה להצרף למברכים את חנה שהגתה את הרעיון וממשה אותו בגדול. ומקווה להתראות עמכם במהלך הזמן.
בברכה
תמי גלעד [איש שלום]
2013, אוק׳ 1, 10:37
דוד ו. - קבלתי איימל ממנו , 21:20 30/9/2013:
השבמחקלכל באי המפגש אתמול – וגם לאלה שהחמיצו
היה נחמד להפגש שוב. שמענו כמה סיפורים מפתיעים ומרגשים. תודה לחנה’לה על היוזמה ולנתן על המצגת.
30 בספטמבר ב 09:16 , 2013
(דוד וול)
שלמה שפירא
השבמחקעל עזריה אלון האיש :
אהב את ארץ-ישראל
שמר על ארץ ישראל יפה
אלף נופים וצבע, בשמורות הטבע של נתיבי-דרכו
היער ירוק העד לבלב בכל רמח נשמתו
צנוע היה האיש, חבר טוב, אך היה איש-מגן ולוחם למען פרח-מוגן וחיית-הבר
אדם הזרוע כעץ-השׂדה לעד.
ערכת-צוואתו תהיה שמורה בלב כולנו.
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 13:02
תגובות:
שלמה שפירא
השיר נכתב ב- 19/1/2014 12:07 מיד עם פטירתו של עזריה אלון והיו תגובות לשיר:
*) "חברים יקרים,
בצער רב שמעתי עכשיו מנתן (עודכן ע"י אמוץ זהבי) כי עזריה אלון עזב אותנו והלך לעולמו.
הייתה לנו הזכות להנות מזיו פניו ודבריו במפגש ולדעת שנהנה מחייו עד תומם..."
חנה נלסון (מאיימל - יום ראשון, 19 בינואר ב 10:59, 2014)
*) תבורך חנהלה שבזכותה זכינו כולנו להיפגש עם עזריה השנה כשהיה במיטבו. באמת חנהלה מסרי לאשתו את תנחומינו
ביי עדנה
*) האיש המיוחד הזה היה תופעת טבע,
לא יאומן – כמה ידע, כמה אהבת הארץ, כמה אנרגיה.
יחיד ומיוחד.
חנהלה, אולי בקישוריך הרבים תשלחי לה את תנחומינו?
מיה
*) איש יקר וברוך פעלים.
אמר לנו את גילו וזה פשוט לא התאים.
נראה כאילו שהשנים עברו לידו בלי להשאיר חותם ועוד עיתותיו בידו למעשים רבים.
אבל....
יהי זכרו ברוך
שלומית
שלמה שפירא
השבמחקמזמור לדוד
לזכרו של דוד וול ע"ה
שיר השירים אשר לדוד
דוד היה מלך הלך מלך
דוד היה מודד כל דבר במידת מלך
מלך בתבונות, מלך בעצות, מלך בקשב ובהקשבה, מלך בעזרה לאחר
נינוח מהדיר בעצותיו
כתב ידו ספר ושיר כל כך היה ברור ככתב בארמון מלך
דובב שיר היה כדוד המלך
תמיד היה שמח בחלקו
דעתו הייתה עצה לכל דורש בלי לבקש הנאה לעצמו
שיר השירים אשר לדוד.
23.11.2020
דוד וול (Wool) היה פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב והיסטוריון של תורת האבולוציה.
מחקביוגרפיה
למד לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב (1964) ותואר שני בזואולוגיה (1966). הוא סיים דוקטורט באנטומולוגיה באוניברסיטת קנזס (1969) בהנחיית פרופסור רוברט סוקאל (Robert R. Sokal). נושא עבודת המחקר שלו הייתה: Deviations of zygotic frequencies from expectations in eggs of Tribolium castaneum.
בשנת 1970 החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1981 מונה לפרופסור חבר ובשנת 1988 כפרופסור מן המניין. בשנת 2001 יצא לגמלאות.
וול ערך מחקרים באקולוגיה של אוכלוסיות יתושים בשמורת החולה ובאקולוגיה וגנטיקה של חיפושיות קמח כמודל לתהליכים אבולוציוניים. מחקרי תלמידיו מתמקדים בנושא הביולוגיה והאקולוגיה של כנימות היוצרות עפצים על עצי אלה בחורש הטבעי בישראל.
בשנת 2010 יצא ספרו "פרקים בהיסטוריה של תורת האבולוציה".
נפטר ב-6 בנובמבר 2020.
שלום לך שלמה
השבמחקתודה לך על השירים היפים שכתבת לזכרו של דוד בעלי. רציתי לספר לך שדוד למד ערבית קצת עם מורה וקצת לבד בעזרת תכנית במחשב. אנחנו קנינו את ספרה הדו לשוני של אשתך ודוד השתדל לקרוא ולהבין את הערבית.
תזכה לשנים ארוכות עם שירה בלב,
רחל וול
27 בנובמבר 2020 בשעה 9:56
שלום לך רחל,
מחקכל כך הצטערתי לשמוע.
מאחר ועברתי לג'מייל במקום וואללה, את יום פטירתו קראתי מאוחר.
גם את תשובתך מאישה יקרה שחבק אותה איש אציל ויקר ראיתי זה עתה.
האמת, שתמיד מצאתי כימיה של שיחה עם בעלך.
והיו שניים באוניברסיטה שהייתי עמם בקשב ותמיד אמרו בוא שב ונשוחח
פרופ' יוסף נוימן ובעלך, חברה בהם הפילוסופיה של החיים ושל המדע חברו יחדיו.
תמיד אשמח לשמוע מכם שהמנגינה במעונכם תישאר תמיד ונשארת.
בברכה,
שלמה שפירא
27 בנובמבר 2020
שלמה שפירא
השבמחקאיש עניו, איש ישר, איש רגוע, איש של עצות טובות,איש גבוה בכל המידות
מוקדש לזכרו של ידיד - משה קצ'נסקי ע"ה
איש עניו, איש ישר, איש רגוע, איש של עצות טובות,איש גבוה בכל המידות
מילותיו נקיות, "אצלנו אין כזה דבר - לא חבר"
וכאשר משה ושמואל מצאו פינה יחדיו לחשיבה ולימוד, התבלטה בהם עוד יותר "החברות"
ובכל פעם שנפגשנו ליטף בי המקדש בהדר נעימותיו
ותמיד שאלתי את עצמי מי הוא האיש-הפיזיולג:
"אני אקח מכאן להכות שורש אפילו במדבר"
והוא משח חוסן וברק בכל תפוז ותפוז בארץ-ישראל.
ואת מרים רעייתו,
המשיכי לערוג למנוחה ולנחלה, כי בזה רצה האיש מאד.
12.1.2015
שלמה שפירא
השבמחקאיש עניו, איש ישר, איש רגוע, איש של עצות טובות,איש גבוה בכל המידות
מוקדש לזכרו של ידיד - משה קצ'נסקי ע"ה
איש עניו, איש ישר, איש רגוע, איש של עצות טובות,איש גבוה בכל המידות
מילותיו נקיות, "אצלנו אין כזה דבר - לא חבר"
וכאשר משה ושמואל מצאו פינה יחדיו לחשיבה ולימוד, התבלטה בהם עוד יותר "החברות"
ובכל פעם שנפגשנו ליטף בי המקדש בהדר נעימותיו
ותמיד שאלתי את עצמי מי הוא האיש-הפיזיולג:
"אני אקח מכאן להכות שורש אפילו במדבר"
והוא משח חוסן וברק בכל תפוז ותפוז בארץ-ישראל.
ואת מרים רעייתו,
המשיכי לערוג למנוחה ולנחלה, כי בזה רצה האיש מאד.
12.1.2015
חנה נלסון מגיבה,
מחקחנה נלסון,
"יפה כתבת, שלמה. משה נעים ההליכות וכפנסיונר נתן בהתנדבות יעוץ לקשישים ונזקקים בביטוח לאומי, אכן עסק גם בחקלאות בעבודתו, התעניין בחברים ותמך בי מאוד באירגון הכנס. ללא ספק נתן גוון מיוחד לכתתנו.
יהי זכרו ברוך.
חנה
(חנה נלסון)
שלמה היקר,
מחקכל כך מרגש וכל כך נכון.
ולי תמיד זכור כעד שלי ברבנות לפני ארבעים וחמש שנים......
שלומית
שלמה היקר,
מחקכל כך מרגש וכל כך נכון.
ולי תמיד זכור כעד שלי ברבנות לפני ארבעים וחמש שנים......
שלומית
16:26, 12.01.2015
מחקתודה! מרגש מאוד.
כמה שחבל שלא הכרתי אותו יותר ובכלל שלא הייתי בקשר עם כולכם במשך כל השנים.
חוה ב- טורונטו.
16:25, 12.01.2015
מחקקיבלתי את שירך המוקדש למשה ומילותיך נגעו ללבי. ונותרתי ללא מילים רק עם דמעות.
אכן אתה כידידו משכבר הימים מיצית בשיריך את דמותו. כזה הוא היה כל ימי חייו. איש צנוע, נוח לבריות, חכם ונדיב...אני מודה לך על שירך הנפלא.
בתודה ובהוקרה לך, חבר של משה שאינו שוכח.
כל טוב לך ידיד יקר.
בברכה
מרים קצ'נסקי
11:08, 14.01ץ2015
השבמחקשלמה שלום,
מכובד ומרגש! כל הכבוד
נילי
(נילי ליפשיץ)
עדנה בן שלמה הודיעה בצער שנילי ליפשיץ נפטרה לפני כחודש.
מחקלזכרה של נילי ליפשיץ.
נילי הצעירה שביננו, שתמיד התבודדה וקשרה את חייה עם חקר חיי-עצים - נדמה.
היא זכתה לפרסום עולמי של מומחית בשטח ובמקום שגילם של עצים האיר את תקופת הכלי שמהם נבנו, התייעצו בה, גם כשיצאה לגימלאות. לא פעם שמעתי על דגמי עצים שנשלחו מארצות רחוקות לביתה (שם היה לה המיקרוספופ שבו עבדה יום יום) או על נסיעותיה התכופות לחו״ל לשם נקראה לדיוני צוות בנושא ספינה טרופה שנתגלתה וכד׳. לדבריה, התחביב שלה היה ציור, אך למרות שבקשתי שתביא כמה דוגמאות - התחמקה ולא נענתה, גם לא בצילום בנייד שלה.
מאד רצתה להיפגש איתי לקפה במסעדת ארומה באוניברסיטה, אך כבקשתי שתבוא פעם לקראתי וניפגש קרוב לביתי, נפסק הקשר.
נילי לבטח תחסר מאוד למפענחי סודות העצים בעולם.
יהי זכרה ברוך.
2019, נוב׳ 24, 12:47
חנה
לחברי כתת הביולוגים שלנו שבגרו, שלום ושנה טובה.
השבמחקעם פרוס השנה החדשה שתחל ותמשיך עם בריאות טובה ונחת.
כשזה מתגשם כל השאר יסתדר כבר, כמעט מעצמו
שכל שגעונות האקלים והפנדמיה ירדו מעלינו
שנשב בנחת בבתינו
וגם שמדינתנו תתנהל בדרך יותר נכונה
כך שנוכל להנות גם מהעובדה שגם לילדינו ונכדינו (ו..נינינו?)
נוריש חיים טובים ומלאי סיפוק בארץ הזאת.
באיחולי כל טוב לשנה החדשה (איזה פלא! הגענו אליה…..)
בידידות,
נתן וחנה
2021, אוג׳ 31, 12:32
שנה טובה ומבורכת,
מחקשתחלוף במהרה הקורונה
שנהיה בריאים חזקים וצלולים
ימשיך כל אחד בנחת ובריוח ובבריאות טובה,
מאחל
שלמה שפירא
יום חמישי, 10 בדצמבר 2020
השבמחקשלמה שפירא: לימודים אוניברסיטאיים ייחודיים ניתנים מזה עשור - קחו דוגמה את מינרווה
שלמה שפירא
להחליף את המאובן שנקרא אוניברסיטה
לימודים אוניברסיטאיים ייחודיים ניתנים מזה עשור - קחו דוגמה את מינרווה
אפשר ללמוד באוניברסיטה של העתיד לימודים גבוהים גם מרחוק מכל מקום בעולם. בימי הקורונה גדל הצורך הזה במיוחד.
קחו לדוגמה את מינרווה שמייסדה בן נלסון בשנת 2014, יהודי ישראלי שחי בארה"ב שהוריו נתן וחנה נלסון חוקרים מובילים בארץ מן השורה הראשונה במדעי הטבע. לאוניברסיטה אין קמפוס ולא מבנה קבוע - היא מטיילת בעולם,
מעונותיה נודדים בכל סמסטר לעיר אחרת בעולם, אין בה הרצאות אלא סמינרים וירטואליים, שבהם הסטודנטים משתתפים באופן פעיל. מינרווה, שהוקמה בכספי קרן הון סיכון שהשקיעה גם בטוויטר, אובר ואי־ביי, מבקשת להחליף את המאובן שנקרא אוניברסיטה. מייסדה, בן נלסון, מאמין שהיא תצמיח את מנהיגי העתיד .
Founded in 2014 by Ben Nelson, Minerva is a pathbreaking educational innovator, preparing exceptional, lifelong learners to address the most complex challenges of our time. Minerva’s mission, to nurture critical wisdom for the sake of the world, is being pursued through its flagship university programs and select strategic partnerships.
By providing a transformational higher education to the world’s top students, the Minerva Schools at KGI prepare future generations of purpose-driven leaders, pragmatic innovators, and informed global citizens. Recognized as the most selective undergraduate program in the world, the Minerva Schools is also the exemplar of the new model of learning that Minerva has pioneered.
The global network of mission-aligned partners that Minerva is building expands its ability to design and deliver transformative learning and talent development programs to learners at multiple stages—from secondary school students to undergraduate and graduate degree candidates to working professionals and executive leaders—and promotes the comprehensive reform of educational systems.
In this way, Minerva is extending the benefits of its educational model to a broad collective of individuals, institutions, organizations, and governments, enabling the widespread development of adaptable skills that can be applied across contexts, and paving the way for expansive societal change and the .improvement of life on earth
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 20:12
חברים יקרים,
השבמחקראשית, אחרי שדיסק התמונות של המפגש שלנו כבר בידי רובינו נאמר שוב רב תודות למיכה על שטרח ועשה לנו מזכרת כל כך יפה ולנתן על שצרב אותן על דיסקים בסבלנות רבה.
שנית, הבטחתי לאחדים מכם ואני מנסה לקיים לארגן עוד פגישה או שתיים, לפי רצונכם, ולראשונה בחודש נובמבר הקרוב נתן "התנודב". התאריכים שהוא יכול לארח אותנו במעבדה הם יום שני ה-10 או יום שלישי ה-11 בנובמבר בשעות הבוקר, נניח ב-10:00. המעבדה שלו בבנין שרמן, קרוב מאוד לאולם קציר שם נערך המפגש, וגם לבית התפוצות עם קפה ארומה במרחק הליכה קצרה כך שנוכל לשבת ולהזמין שם קפה טוב ולפטפט. הפעם, לצערי לא ניתן לסדר חניה בשטח האוניברסיטה אך יש חניה ליד שער 8 ומשם צריך ללכת או אם יתמזל ליד האוניברסיטה ברחוב.
אנא השיבו לי מי מכם יהיה מעוניין לבוא ובאיזה תאריך. מי שלא יענה, אניח שלא יוכל לבוא.
בינתיים יום נעים לכלם,
חנה
(חנה נלסון)
2013, אוק׳ 28, 21:13