שלמה שפירא
"הזיות על חוט" ספרה של "שרון הרפז" 1981
כתבה את הספר בגיל 16
"נולדתי בתל-אביב ,בקייץ 1964 , לזוג הורים שהתגרשו מאוחר יותר .
כיום אני תלמידת בי"ס בתל-אביב ... "
"אנשים שואלים אותי , מה פתאום כתבתי על נושא כל כך כבד ...
ובעצם דעותי הן דבר משותף לכל הגילים , אדם אוהב ושונא גם כשהוא
בן שש-עשרה , וגם כשהוא בן ארבעים . אותן דעות , על הטוב והרע , ועל
הרבה נקודות-משחק קטנות המעצבות את חיינו , מובעות דרך נושא
המוכר לרבים – הגרושין . "
"... זה נחמד , ביחוד בחורף , להיכנס לאוטובוס , ולשבת בסוף , מכורבלים במעיל .
הדבר המיוחד הוא שאנשים אוהבים לשבת בקבוצות . אדם שיעלה לאוטובוס , ויראה אוטובוס ריק ורק שניים-שלושה שיושבים בסוף , יעדיף לשבת קרוב ככל האפשר אליהם ,למרות המקומות הריקים הרבים ... זה מה שנקרא "פסיכולוגיית החברה והיחיד" .
אדם אוהב "להיות" , להרגיש שייך למשהו , ולא משנה למה . העיקר שיהיה "ביחד" .
אדם שלא מרגיש "ביחד" , יכול להיות עשיר בצורה בלתי רגילה , אבל בסך-הכל
יבין יום אחד שאין לו כלום ..."
... "אתה יודע ," אמרתי , "האינדיאנים מספרים שהאל שלהם – 'הרוח הגדולה' – ששלט על המים , היה זקוק לגרגר אחד של חול כדי לברוא ממנו את היבשה , ולשם כך היה צריך חיה אמיצה , שתרד אל פנים הים , תילחם במפלצות , ותביא לו גרגר ... חיות רבות ניסו ונכשלו , ולבסוף הצליח עכבר- המו?שק להביא גרגר חול בתוך ידו הקפוצה ...
מהגרגר הזה נברא העולם !"
2008, אוק׳ 28, 19:22
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!