שלמה שפירא
מחקרים בצמחי תבלין בשנים 1973-1976, מאת: א' פוטיבסקי, א' קוריס ו-ד' בסקר.
סיכוי טוב לגידול צמחי תבלין לשם ייצור שמן אתרי - קימל, אוריגנו (אזובית), מיורם, לחך.
פרסום מיוחד מס' 87, המחלקה לפירסומים מדעיים, מרכז וולקני, בית-דגן, תשל"ו 1977.
הערה: חלק מהניסויים נערכו ב- נוה יער!
תוכן העניינים:
*האם כדאי לגדל קימל? זרעי הקימל משמשים כתבלין ביתי ובתעשיית המאפה, השימורים, היין והרפואה...
*פיתוח שיטת גידול של קימל חד-שנתי.
*נביטת זרעי קימל.
*קימל לזרעונים או לשמן?
*ניסויים הקדמיים בגידול בזיל מתוק.
*צמחי תבלין ממשפחת השפתניים: אוריגנו (אזובית), ומיורם ו*דיון בשניהם כשהם בני שלוש שנים.
האוריגנו משמש כתבלין לפיצות ובתעשיות מזון אחרות.
המיורם משמש כתבלין בתעשיות המזון (בעיקר נקניק ובשר), בתעשיות הרפואיות כקארמינאטיב(מפיג גזים), וגם ברפואה העממית לשיכוך כאבים.
*סיכוי טוב לגידול צמחי תבלין בכלל כמו: אוריגנו, בזיל, מיורם, תימוס, מנתה(נענע), מליסה, מרווה.
וגם למטרה -*ייצור שמן אתרי (מ- מיורם, אוריגנו ובזיל).
*יצור זרעים בשני מיני לחך: סגלגל ובלוטי לשם ייצור חומר משלשל (ברפואה), וכן להפקת מוצילאגו (חומר רירי) המשמש בתעשיית הטכסטיל, הנייר והקוסמיטיקה.
הערה (מדובר בשנות השבעים): מחירי השמן האתרי בשווקים הבינ-לאומיים נתונים לשינויים חריפים, בייחוד בהתאם לשינויים בהיצע ובביקוש. בארה"ב, למשל, נמכר שמן אוריגנו בשנת 1973 ב- 11.30 דולר לליטר, בממוצע. ובשנת 1974 - ב-23.30 דולר לליטר. מחיר העלים עלה אף הוא, מ-0.64 דולר הק"ג בממוצע ב-1973 ל- 1.36 דולר לק"ג ב-1974. ויחס המחירים בין שמן לעלים נשאר אפוא פי 17, לערך; ז"א ששמן שהופק בשיא העונה שווה בערכו לערך העלים שמהם הופק, ושהוצאות הזיקוק קוזזו על-ידי החסכונות באריזה, באחסנה ובהובלת פתיתי העלים.
2013, יולי 15, 22:12
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!