שלמה שפירא
"המיתולוגיה הפינית" ל- יובל בן-עמי, הוצאת מפה-מיפוי והוצאה לאור, מיתוסים: סידרה בעריכת דן דאוד, תשס"ג - 2003
תוכן הענינים:
הקדמה, על מקורם של דברים, דו-קרב בארץ ואינולה, דעת-מרחקת יפה התואר, המכסה היפהפה של הסמפו, דמעות שהיו לפנינים, קולרבו בנו של קאלרבו, מתוך מעיו של ויפונן, השיר על מארייטה, נספחים.
סדר האירועים ב'קאלוולה" - עמוד 147
יום הקאלוולה ומחזור השנה הפיני - עמוד 151
כרונולוגיה קצרה של ההיסטוריה הפינית - עמוד 153
כלים להעמקת ההיכרות עם המיתולוגיה הפינית - עמוד 157
"שירים לאט לי קור החורף" - טשרנוחובסקי והקאלוולה - עמוד 161
נספח אישי: מפגשים עם התרבות הפינית - עמוד 165
מפתח מבואר של מונחים ושמות - עמוד 181
מפת העולם המיתי של פינלנד - עמוד 188
7000 לפני הספירה / סימנים ראשונים להתיישבות אנושית בפינלנד.
1900 לפני הספירה / חקלאות בסיסית. מפגשים בין תרבויות שונות לאורך החוף ממזגים כושר כיור עם ידע של בעיבוד אבן ויוצרים את תרבות קיוקאאינן המוכבת יותר
98 לספירה / הגיאוגרף הרומי טקיטוס מתאר בספרו "גרמאניה" את תושבי צפון-מזרח הים הבלטי. הוא מכנה אותם "Fenni" ומייחס להם אורח חיים פרימיטיבי מאוד. כיום מאמינים רבים כי התכוון לבני הסאמי.
800-1050 / התישבות ויקינגית במזרח הים הבלטי - םינלנד כציר מסחר ויקינגי. התפתחות רבה והתרחבות ההתיישבות.
1155 / הקדוש הנרי מאופסלה מתיישב בארץ, סימנים ראשונים להשפעה נוצרית.
1216 / האפיפיור כולל את פינלנד בתחום שיפוטה של שוודיה.
1323 / פינלנד מחולקת בין שוודיה לרוסיה, זוהי ההכרזה הראשונה של קניין ממלכתי על הארץ וקוויה מגדירים את חלוקת פינלנד ל"מערב" ול"מזרח" עד ימינו...
מקורה של הבירה (עמוד 38)
נראה כי השיכר הביתי שהוכן בדורות קדומים הבהיל אל צריפו של מזמר הכפר כמה וכמה הלומי רעל מדדים ומרעידים שביקשו להיוושע מפגיעתו הרעה, ובזכותם נותר בידינו סיפור המצאתו.
צמחה השעורה בשדה, טיפסה כשות על הגבעה, שטפו מים במורד ערוץ.
אמרו שלושתם: מתי יינתן לנו להיות יחדיו? משעממים החיים בנפרד! שעתה לתחינתם אחת מבנות קאלווה, גזע הענקים, שהמספרים מכנים אותה אוֹסְמוֹטָר ("אוסמו" הוא שם נרדף לקאלווה) ומהלה את שלושתם בקנקנים. ואולם השלושה לא תססו ובירה לא נוצרה. מצאה על רצפת המטבח כפיס של עץ, שפשפה אותו בידיה עד שהפך לסנאי לבן. אמרה אוסמוטר לסנאי: "רוץ אל היער, נחלתו של האל טאפיו, טפס על העצים בזהירות, שמא ילכוד אותך הנשר, והבא לי משם בלוט ואיצטרובל. אולי יתסיסו הם את היכר שבקנקן וישביחו אותו." נחפז הסנאי אל היער ושב משם נושא את מבוקשה. בישלה אוסמוטר את הבלוט והאיצטרובל עם יתר המרכיבים, אך הבירה לא תססה.
מתאה אוסמוטר על רצפת המטבח אפון אחד, שפשפה אותו בין אצבעותיה והוא היה לדבורה. סיפרה בת הקאלווה לדבורה: "בלב הים שוכן אי, עליו נמה נערה צעירה. סביב גופה צומח עשב שאגלי דבש פזורים עליו. עופי דבורה, והביאי לי מעט מן המתק הזה על כנפך."
עפה הדבורה אל מעל הים ומצאה את האי, הנמיכה עד כי מצאה את העלמה הישנה, אספה מאגלי הדבש שסביבה ומיהרה לשוב אל אוסמוטר שבמטבח. מהלה המבשלת את הדבש בבירה, וכאן, כך מספרת הקאלוולה, תסס הנוזל והיה למשקה המרכך את הנפש.
הערה שלי - לבדיחות-דעת/אוירה!: השם אוסמוטר מזכיר לי שם של תהליך פיזיקלי-כימי / אוסמוזה / שקשור בהבדלי ריכוזים בין שני צדדיו של חיץ-ממברנה, וריכוז, למשל של סוכר, במקרה הזה דבש, יכול לגרום לתנועת חלקיקי חומר מצד לצד עד קבלת ריכוז אחיד בין שני צדי הממברנה. במקרה הזה, יכולה להתבצע תסיסה תוך כדי התהליך (בתנאים מסוימים). אולי אוסמוטר היתה "פיזיולוגית קדומה" ובקיאה 'באוסמוזה קדומה', בכלים אוסמומטרים ובתהליכים אוסמוטיים!
2013, יולי 10, 23:16
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!