שלמה שפירא
שני אמנים בתערוכה אחת ב- "על האגם" ברעננה : לירית ריוין אבלס - ציירת, פסלת, צלמת שעוסקת באמנות רב-תחומית ו- סידור כהן - פסל בזכוכית
4/10/2011-17/10/2011
21:00
בתערוכה משותפת זו כאשר אחד האמנים משתמש במדיום אומנותי שונה, נדיר ומיוחד - הזכוכית, קהל המבקרים נטה להתעכב במדיום הזה של סידור יותר ממדיום הבד-התמנותי של אבלס וחבל, כי שני האמנים טובים וחשובים.
אצל לירית ריוין אבלס אהבתי מאד את ,דהירת הסוסים" המרוקעת בנחושת, את פסליה, החתולים אצלה קיבלו גוון מלכותי. בשמן על בד, שחקני-שח, כביסה ביפו, וסחף המים הראש-ניקרתי שסוחף את הצופה לבניה יפה של אמנות מודרנית-עכשווית.
אצל סידור כהן אציין את:
"קריעת ים סוף" -איך אמן הופך סיפור "קריעת ים סוף", לשׂריד ארכיאולוגי וממנו לאנדרטה ארכיאולוגית וממנה לפסל סביבתי זכוכיתי מוקטן ומוקרן בפרטי הסיפור בזכוכית מוקטנת שנתונה בזכוכית המוגדלת של הפסל עצמו. קשה למצוא את משה, למשל, או את מרכבות פרעה בלי עזרתו "המוגדלת" של האמן עצמו...
"פינה רב-פסלית-זכוכיתית" לחטיפתו של גלעד שליט. בפינה זו טבועים הדם, הדיסקית והמספר האישי בזעקה כואבת ומתריסה שגלעד שליט עודנו חי ועדיין בשבי ואיך האמן מנסה לעזור בהשבתו הביתה. פינה אמנותית זו על זעקתה ומחאתה שהיתה אקטואלית עד לפני מספר ימים ומשהתבשרנו שגלעד שליט עומד לשוב הביתה, תהיה פינה זו עם שיחרורו ללא רלוונטית-ארכיונית ועמה הזעקה האמנותית וטוב שכך.
"אמנות בקילו"="חינם בשׂר כשר-Cratis carme Kosher" - פסל קשה מאד לצפייה, מזכוכית כהה עד שחורה, כאשר סכין מבתרת את היהודי לשני חלקים שרצועות תפילין קושרות אותן והפסל יושב על טלית וסכין-גרזינית נעוצה בו...
האמן הזה יודע לעשות עבודות טובות: "טובות-יפות" כמו הפסלים "הוא" ו,"היא", אבל גם יודע לפסל בזכוכית עבודות "טובות-כואבות". הוא גם מראה לנו שגם דרך עבודות מזכוכית ניתן לבטא את הריאליסטי במופשט, למרות הקושי בכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!