יום חמישי, 16 בנובמבר 2023

שלמה שפירא: הורוּת" ל- פול רייזר, מאנגלית: ערן שביט, ספרית מעריב, 1997/למה אבות אינם אמהות, אהבה קשוחה, אמהות ותיקות, "כן - אבל את זה הוא יכול לעשות?"

שלמה שפירא

הורוּת" ל- פול רייזר, מאנגלית: ערן שביט, ספרית מעריב, 1997

הספר הזה הוא לא אחד מאותם ספרים שיכולים לעזור לכם. הוא לא אחד מספרי ה"איך" או "מתי" או "למה לצפות". לא התייעצתי ולא שיבלתי אישור ממומחים כלשהם למקצועות הרפואה...הספר "פוקח עינים" ו"אינפורמטיבי"...אם אתם רוצים להיות מוכנים ולדעת הכל, אני אבין אתכם. אבל אם אתם נהנים לראות את המלים "דינוזאור" ו"רחם" באותו ספר, הגעתם למקום הנכון. (הערה: המחבר היה כוכב ומפיק סדרת הטלוויזיה "משתגעים מאהבה")

 

בספר מספר הקדשות:

לעזרא סמואל רייזר,

ילד חלומותי,

ולמו היפהפייה,

האשה מאותם חלומות בדיוק.

ולהורים שלי, בכל האהבה שבעולם.

אני חושב שכעת אני מתחיל להבין.

 

בסוף הספר תודות לשמונה מסייעים ותורמים לערך הספר.

 

מ- דבר המחבר:

כל ספר על תינוקות שנתקלתי בו אי-פעם, היה צריך להתמודד קודם כל עם שאלת השאלות: האם זה "הוא" או "היא? האם הם כותבים על תינוק או על תינוקת?

וזה לא עניין של מה בכך. אם תתייחס בספר רק לאחד המינים - אתה עלול לאבד מחצית מהקוראים שלך. לעומת זאת, אם תשתמש בכל מקום בצירוף "הוא או היא", בטוח תצליח להרגיז את כולם. יש כאלה שמנסים להשתמש פעם כך ופעם כך...זה, כמובן, לא עוזר לאף אחד...

בקיצור, הפתרון היחיד להתאים כל ספר לשמו של הילד הפרטי שלכם...בבל, בכנות, איננו ערוכים עדיין לסוג כזה של טיפול אישי בכל קורא וקורא.

וכיוון שכך, החלטתי לטפל בעניין בדרך הבאה: לי יש בן, ולכן גם לספר יש בן...אם, בכל אופן, יש לכם בת, אתם מוזמנים לקחת עיפרון ומחק ולשנות את כל ה"הוא" ל"היא". אבל בבקשה, אל תשנו בספר שום דבר אחר...

 

התוכן:

דבר המחבר, בהתחלה, הפיל הלבן הגדול, תודה ששיתפת אותנו, כוחו של מקלון נייר באורך חמישה סנטימטרים, הבוקר שאחרי, כל יום וכל יום אני קונה ספר חדש ברחוב, חמאת בוטנים וצלעות כבש, "אתה יודע מה אתם פשוט חייבים לקנות?", וייקרא שמך - משהו, תמונת אולטרה-סאונד אחת שווה אלף מלים, הרגע הגיע, הרעיון של מי זה היה?, רק עוד כמה דברים קטנים שכדאי להיזהר מהם, תרגם את הילד שלך, עכשיו תורך, הפיל הגדול והעייף, אף פעם בחיי לא הייתי עייף כל-כך, הטפחן המטורף, זוזי הצדה בבקשה, האם יש לך מחט ביד או שאת סתם שמחה לראות אותי?, תראה איזה יופי - גמר, היי - יש שם חלב בפנים, זה דווקא מצחיק, פנו דרך לאבא, אני יוצא החוצה עם התינוק שלי, בחזרה למשרד..., לא לשפוך את התינוק עם המים, כשתינוק פוגש כלב, למה אבות אינם אמהות, אהבה קשוחה, אמהות ותיקות, "כן - אבל את זה הוא יכול לעשות?", האם זה בא גם בדגם של כלבים במקום ליצנים?, פילים אף אינם שוכחים, מתנדנדים, ובסופו של דבר..., תודות.

 

הספר מתחיל בתיאור זוג הורים עם שני ילדים בזמן טיסה, כאשר יש ילדה קטנה קטנה בת שנתיים ותינוק ממהדורה חדשה יותר יותר, קטנטן בגודלו, אבל עם יכולת צריחה חודר, והילדה הקטנה רצה כל הזמן הלוך ושוב במעבר...ותארו לעצמכם מה עובר על האנשים שישבו בסביבתם...

...פנינו זה לזה ולחשנו תפילה קצרה מעומק הלב, "מי ייתן והאל הטוב יגן עלינו בחסדו הרב מלהפוך אי-פעם לדבר הזה." (הערה של זוג אנשים שהיו במטוס!)

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!