שלמה שפירא
"חבלים" ל- "חיים באר", ספריה לעם, הוצאת עם עובד, הדפסה חמישית תשנ"ט 1999
יש בספר הקדשה: ל- "נכדותי אוֹר ונגה באהבה"
אפילו האהבה הגדולה של יעקב לרחל היתה אחיזת עינים
...סיפוריהם של מהגר יהודי מרוסיה, הנאחז בחיים בכל כוחו ושל אשה בת-ירושלים נאורה ועשויה לבלי חת, המורדת במסורת אבותיה ובערכיהם, ונאבקת מאבק-איתנים בשכול, בבגידה ובהתפוררות חיי הנשואין...
"...אמא שבה ונדרשה לסוגיה זו גם למחרת, כשעברנו על פני חדר האוכל המצולק של קיבוץ רמת-רחל בדרכנו לראות את שרידי היישוב במקראי, שנתגלו שם בשעת חפירת תעלות ההגנה במלחמת השחרור, ועתה הלכו ונחשפו בחפירות ארכיאולוגיות. היא שילבה את רצונה לפצות אותי על החופשה שנתקצרה עם תשוקתה למרחבים, הפקידה בחשש-מה את החנות בידיו של אבא ויצאה איתי לטיול של חצי יום בדרומה של ירושלים. "האהבה היא באמת מחלה, כמו שכותב בעל אלף הנשים במגילתו, אבל זו בסך-הכל מחלת ילדותף כמו אבעבועות-רוח, שחולפת חיש מהר בלי להשאיר צלקות, אם רק מגרדים את הפצעים, "אמרה והתחילה לטפס אל גג מאגר המים, שממנו נוכל להשקיף על האתר הקדום. (כחודשיים אחר-כך, בחול-המועד סוכות, יֵפנו הכל מבטים של זעם וחרדה למקום הזה עצמו, לאחר שליגיונר מן המוצב הירדניהסמוך יפתח באש על משתתפי הכינוס של "החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה", יהרוג ארבעה מהם ויפצע רבים אחרים). אמא התבוננה בפועלים המפנים טלי עפר מבין הקירות הנמוכים, השקועים באדמה, ובאריכיאולוג במגבעת הקש שפיקח עליהם, ואחר-כך הפנתנ מבאה אל הגבעות הלבנות הרכות, המשתפלות מעבר לגדר הגבול, ואל רכס מר-אליאס שמאחוריו חבויה מצבת קבורת רחל בדרך אפרתה היא בית-לחם.
"אפילו האהבה הגדולה של יעקב לרחל היתה אחיזת-עינים," אמרה אמא והתיישבה על הארץ בשׂיכול רגליים, כנערה. פרסה על רצפת הבטון מפה, הניחה עליה כריכים ופירות ובקבוק תרמוס, ואמרה כי היא עצמה תסתפק לפי שעה בענבים שבצרתי במו ידי בכרם של דודי, כדרכה בקיץ האחרון, פילחה אמא עינב אחר עינב בסכין חדה, חילצה מתוכו את החרצנים, שאחד ממורי-ההלכה הצמחונים פסק שהחוצות האמניות שבתוכם מזיקות לקיבה, ואמרה כי יעקב התם יושב-האוהלים, שתחלה היה כרוך אחרי רעייתו הצעירה עד כלות נשמתו, ושבע השנים שעבד שעבד בה היו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה, נעשה בתוך זמן קצר ככל שאר הגברים, תרנגול הפוקד תדיר את נשותיו ושפחותיו ופילגשיו, וצעמיד להן ולדות, ומעמיד להן ולדות. "בעיני האהבה היא אקסקלוסביות ואילו אצל הגברים הכל קומופלז', כמו שהדודה מרים אוהבת לומר: אין אמונה בגבר אפילו שבע אמות בקבר..."
2012, אוק׳ 18, 23:22
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!