יום רביעי, 1 בנובמבר 2023

שלמה שפירא: "האהבה מנצחת" ל- גליה אלבין, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 1998, פסח תשנ"ח 1998 הגיע הזמן לאהוב, ואם אינך אוהבת ונאהבת, אין לחיים כל טעם (עמוד 318) .

שלמה שפירא

"האהבה מנצחת" ל- גליה אלבין, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 1998, פסח תשנ"ח - 1998


בספר הקדשה - "מקורא אל קורא" :


אמא נילי,

גליה אלבין אמרה שמה שנתן לה

את הכוח להמשיך (ולכתוב את

הספר הזה) היא הכרת התודה לכך שהיתה לה הזכות לחוות אהבה כמו

שהיתה לה...

שהחג הזה יעבור בקלות

על כולנו,

איתך תמיד,

מיה ונתי.


האהבה מנצחת: הגיע הזמן לאהוב, ואם אינך אוהבת ונאהבת, אין לחיים כל טעם (עמוד 318)

...ולהפוך את ביתה לאי של שלווה ואהבה. ממראה עיניה יכלה להניח שהילדים מאושרים...


מ - גב הספר

חיי הנשואים של טליה שוורץ הם חלומה של כל אשה . היא יפה, נאהבת, מוגנת, נהנית מעושר, מתפנוקים וממעמד, ובשנות השלושים הראשונות של חייה היא מגדלת שלושה ילדים ומדי פעם עוסקת בקולנוע.

אל תוך הקיום המושלם והמבוצר חודרת רוח עיווים: בעלה הגאון הפיננסי מסתבך עם שותפיו הטיייקון...טליה מודעת לא-מודעת לאיומים על מעמדו ועל חייו של בעלה האהוב, המגונן עליה עד סופו המר והאכזרי. מותו הפתאומי, האפוף מסתורין, מציב את טליה בזירת המאבק על חירותה, על שמה הטוב, על רכושה ואף על חייה...

 

עמוד 302

...העולם מתנהל על-ידי גברים, אמרה לעצמה, על-פי אמות-המידה שלהם - עם פחות רגש ופחות איכפתיות אנושית; אנחנו קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו...עולם העסקים סגור בפני נשים, כמעט כמו קורס טיס, כמו קומנדו ימי, כמו ישיבה שחורה, סיכמה טליה, אבל היא השתוקקה להיכנס לתוכו, בכל מחיר. ואם כאלה םני הדברים, החליטה להיאבק בכל צורה, ובכל אמצעי שעומד לרשותה, גם אם אינו מקובל, או אלגנטי או אפילו מוסרי...

מה שלא יהיה, אמרנ לעצמה, אני אטפל במיכנ באמצעים דלו. הוא לא יסדר אותי. אם מישהו רוצה לפגוע בי בגלל שאני אשה, אני אנצח אותו דווקא בגלל זה. אף אחד לא ייקח ממני את המכרז, וודאי לא מיכה...

 

עמוד 199

..."בטח. אני מקרינה ביטחון! טליה הרמבואית, טליה הג'אדאית! מה פתאום?! אתה חושב שקל לי להיות כל הזמן בעין התקשורת, מושא לקנאה, לפגיעות, למעקבים, ךבגידות? אני לא יכולה לנסוע לחו"ל בשקט. איזה רע עשיתי? אפילו אחי ואחותי הצטננו אלי. למה? בגלל הכסף שלי, והפרסום. כאילו משהו השתנה בי...

 

עמוד 291

מה אני עושה פה? שאלה טליה את עצמה שוב ושוב. אי-שקט ואי-נחת מילאו אותה. אי-נחת מעצמה, לא פחות מאשר מן הסובבים אותה. היא השתוקקה, בראש ובראשונה, לתקן את מה שפגמה אצל ילדיה. ולהפוך את ביתה לאי של שלווה ואהבה. ממראה עיניה יכלה להניח שהילדים מאושרים...

 

2013, אפר׳ 2, 22:35

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!