שלמה שפירא
עמוס אילון כתב בעיתון הארץ על ספרו של ששון סומך "מציאת מצרים", בהוצאת שוקן, 1980
באמצעותו תורמת מצרים צליל חדש ורענן לספרות העולם...
"...בעתונים מתפרסמים דברי פרשנות פרי עטם של 'מזרחנים' בעלי גישה זו או אחרת לישראל, למצרים...בירושלים אני נפגש סוף סוף גם עם ד"ר ששון סומך. שבחים עליו שמעתי מפי הסופרים המצרים. לא הכרתיו עד כה. לדברי מחפוז ואידריס הוא המבקר הספרותי היחיד המבין את יצירתם. ששון גבר צנום בתחילת שנות הארבעים. עיניו, מתחת למצח גבוה, שחורות ונוקבות שלא כרגיל. יש לו שתי תשוקות-אהבה לספרות המצרית וחיפוש גשרים בין שתי התרבויות...עם מחפוז קיבלה הספרות הערבית החדשה את סופרה המובהק הראשון. באמצעותו תורמת מצרים צליל חדש ורענן לספרות העולם..."
הוא כמעט היחיד, נדמה, בין השאר החוקרים המעניק למחפוז את המחמאה העליונה, הוא נכון להתייחס אל מחפוז בראש וראשונה כאל אמן, אדם מרשים ומרתק, במקום לראות ביצירתו אמצעי לחקר נבכי נשמתו של אויב..."
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, פבר׳ 17
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!