שלמה שפירא
"חוטים מקשרים" ל- ויקטוריה היסלופ / מאנגלית: שרון פרמינגר, הוצאת ידיעות אחרונות -ספרי חמד, 2011
בספר הקדשה: לתומס וויאציס, חברי ומורי
"אני רוצה לבקש ממך טובה מיוחדת, יקירתי. אני מקווה שזה לא יקשה עלייך יותר מדי. אני רוצה שתדמייני שאת שוב ילדה, ובסגנון כזה תרקמי שתי תמונות: באחת יהיה כתוב באותיות גדולות "קלימרה", עם שמש זורחת וציפור או פרפר או משהו דומה, ובשנייה יהיה כתוב "קליספרה." עם ירח וכוכבים!" (עמוד 11)
עמוד 234
בני משפחת מרנו ועובדיהם היו בין המעטים שעדיין הצליחו להתפרנס יפה. רוב התושבים כבר החלו למכור את רכושם כדי לקנות מזון. נכסים רבי ערך, כמו ציור שמן או שטיח יקר, נמכרו בפרוטות כדי להשיג כיכר לחם. ובכל זאת נותרו בעיר כמה חפצים שערכם התרבותי והרגשי לא יסולא בפז: ספרי תורה עתיקים וכתבים רבניים שהביאו אותם היהודים מספרד, כשגורשו ממנה במאה החמש-עשרה. השרפה בשנת 1917 כילתה אמנם רבים מהם, כשהספריות וארכיונים נמוגו בלהבות, אך חלקם נשמרו בחדרי חדרים. בסוף יוני, כחודש לאחר שרב העיר נעצר ונכלא, הגיעו לסלוניקי שני גרמנים בחליפות מהודרות ונפגשן עם שני רבנים בכירים, מראשי הקהילה היהודית, באחד מבתי הכנסת המקומיים. אחד הגרמנים דיבר יוונית(אם כי רצוצה במקצת) כנראה בזכות לימודי יוונית עתיקה באוניברסיטה. האורחים הציגו עצמם כנציגי הוועדה לענייני יהודים...בזמן שדובר היוונית ניהל את השיחה, הסתובב עמיתו בבית הכנסת ונעצר מול ארון הקודש, בתאווה חושנית כמעט מישש את הפרוכת המרהיבה שעליו...ברגע שהסתלקו הגרמנים, החלו שני הרבנים לדבר בקול חרישי וחפוז...הם תדפקו על דלת משפחת מורנו...וראה את פניהם המפוחדים, פרצה בו אימה שלא חווה מאז היום שבו פרצו הטנקים לסלוניקי..."אנחנו חייבים להחביא את האוצרות האלה, אם כי לא נוכל כמובן להסתיר את כולם, כדי לא לעורר חשד."...זקוקים לעזרתך רק כדי להסתיר כמה כתבים עתיקים, ואת הפרוכת.."הגוויל הזה הוא חלק מספר התורה העתיק ביותר בסלוניקי, כך מאמינים."...
26.08.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!