שלמה שפירא
על "מכונת אהבה" ל- ניר יניב, "חלומות באספמיה" בגליון 3, ינואר-פברואר 2003 - כתב העת למדע בדיוני ופנטסיה
קוראים להם - גלילאו כהן ו-יונתן קפלר בסיפור ש- אין בו ולא פרט אחד נכון ושמו .
בכתב העת הזה מצאתי דף מצורף ובו כתוב: "אנו מקדישים גליון זה לזכרו של אל"מ אילן רמון, טייס החלל הישראלי הראשון, שמילא את ליבנו גאווה רבה, ולזכר חבריו לטיסה: קולונל ריק דגלאס הסבנד, קומנדר וויליאם ס' מק'קול, לוטננט קולונל מייקל פ' אנדרסון, ד"ר קלפנה צ'אולה, ד"ר דיוויד מ' בראון, ד"ר לורל קלארק.
יהי זכרם ברוך.
מ-עמוד 126:
"כל המנסה להפיק חטאים אקראיים באמצעות אריתמטיקה, הריהו ספרתי". פול נוימן.
היה היה איש אחד שלא היה מסוגל להתאהב.
או כך חשב, לפחות, גלילאו - כך קראו לו הוריו בפרץ של יצירתיות, לאחר שאמו סירבה בכל תוקף לשמות "טיכו" ו- "ניקולאוס" - קופרניקוס, כמובן- ראו מה קרה לאנשים הנותנים לתחביביהם להשפיע על שמות ילדיהם - גלילאו כהן, אם כן, היה מבלה לילות שלמים בהרהור בבעיה. לא שמו - אליו התרגל זה מכבר, אף חיבב, מתוך אמונה עמוקה כי עדיף להיקרא גלילאו מאשר משה או ירחמיאל (ממילא היה אתאיסט) - לא הוא שטרד את שנתו והפך את חייו למסה ארוכה של הרהור והתעמקות עצמית חסרת תוחלת (או כך לפחות נדמה לו, בלילות ההגות הארוכים ההם). לא - היתה זו בעיה המוזכרת למעלה, קרי - גלילאו לא היה מסוגל להתאהב. או כך חשב.
אין זאת כי חייו היו אומללים במיוחד. גלילאו אהב פיסיקה, אסטרונומיה, קיברנטיקה ואלקטרוניקה זולה, והיה מבלה את ימיו ואת אותם לילות שלא הוקדשו להנות בפירוק ובהרכבת מכשירים שונים ומשונים. הוא גם אהב מאד בחורות, אלא שלא הצליח להתאהב בהן.
גלילאו לא ידע זאת, אך למעשה הוא היה מדען-חצר - אחד האחרונים שבהם. מדעני החצר היו נפוצים מאד בעידן קדום יותר, בו יכול היה אדם בודד להיות מעורה בחלק גדול של המדע בן זמנו. מדען חצר - בניגוד למדעני קמפוס (לודוויג בולצמן), מדעני-בית (איינשטיין) או אפילו הסוג הנדיר ביותר, מדעני-רחוב (מיד תינתן דוגמא הולמת)...
תיאור קצר: לו היה מישהו רואה את גלילאו ללא חלוק המעבדה המהוה, הווקמן הרב-תכליתי, עפרון האור התחוב באוזנו ושלל גרוטאות המעטרות את כיסיו, הוא היה חושב כי מדובר בנהג משאית צעיר ומבטיח. אין זה מראה המדען הסטריאוטיפי המוכר, וממילא הוקע דימוי השלוך הרזה והממושקף כבר שנים קודם לכן...
ידידו הטוב מילדות של גלילאו כהן היה יונתן קפלר - שלוך ג'ינג'י רזה, ממושקף ומטורף למחצה אשר, בניגוד מוחלט למסורת המפוארת המשתמעת משמו, לא גילה כל ענין בגרמי השמים אלא רק בכמה מנגזרותיה המטופשות של המתמטיקה. גלילאו תיעב מתימטיקה בכל לבו. הוא גם, למרות חיבתו הגדולה ליונתן, קינא ביכולתו של האחרון להתאהב פעמיים בשבוע, לא תמיד באותה בחורה...היתה לו, ליונתן, נטיה טבעית לשירה, לפואטיקה, שבאה לידי בעטוי במנהגו הנלוז לרשום, לעתים אף לפזם, משוואות בחרוזים...
ההמשך בחוברת!!!
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה, 2013, דצמ׳ 30,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!