שלמה שפירא
פירמידת החמלה ורמותיה
קול ענווים מרודים קוראים לעזרה
דחופים להצלה
האזינו המונים לקשיחי יום מהם זעקותינו...,
חֵרוּת פעמינו: להחזיר סביבה עַנְווית במשפחת-הטבע שלנו
גם לכל זוג צעיר מגיעה קצת חרות הגוף והנפש בביקתה קטנה משלו. "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"
שיר זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2011, אפר׳ 18
תיאור יפיפה
השבמחקאין פלוס בלי מינוס כמו שאין שחור בלי לבן והקשיים נועדו לחזק אותנו.
חיבור הנפש לבשר-בדומה לנהג ורכבו..
ישנן נשמות מאירות ..בקיצור מילותיך מקסימות ומעוררות מחשבה.
זהבית שטנר
2011, פבר׳ 23, 10:40