שלמה שפירא
ברוך קורצוויל היה הראשון בדיון ראשון על בשורתם-משנתם של ה"עברים הצעירים"(הכנענים).בדיון ניסה להתמודד ברצינות עם בשורתם-משנתם של 'העברים' ולהעמידה בהקשר רעיוני-הסטורי מסוים, ואם גם מאולץ כמדומה. ברוך קורצוויל היה הראשון שלא הקל ראש בפוטנציאל הצפון בתנועה או בהשקפה 'העברית'.
אהרן אמיר שהיה ממקימי קבוצת "העברים הצעירים" (הכנענים), שדגלה בניתוק בני הארץ מהיהדות, והקמת אומה "עברית" כותב ב"הארץ" 6.4.84 ...השקפת עולם שאימצתי לי כמעט מאז שעמדתי על דעתי, הלא היא ההשקפה העברית, שכמעט מראשית הופעתה דבק בה לבלי הפרד הכינוי 'כנענית', שעל-פי כוונתם של מדביקיו (על-פי נטיית ליבם של רבים מן הנזקקים לו במשך השנים) היה כינוי גנאי וזלזול...רעיון אחד מרכזי...שיהלום את היש הלאומי-טריטוריאלי הריבוני העברי-זה שהתגלמותו הנוכחית היא מדינת-ישראל כפי שהיא, על הפגום והנלוז והמעוות שבה לפי כל קנה-מידה לאומי, טריטוריאלי, ריבוני ועברי- מכלול שיהיה בו כדי לבצר את שלומו ובטחונו של אותו "יש" לדורות, תוך התעצמות מתמדת כמבנה דינאמי, פתוח, הערוך ודרוך לקלוט וללכד ולקדם יסודות הטרוגניים למיניהם, כאזרחים לכל דבר. בין שהם נקלטים ממקורות-חוץ בין שהם נספגים מתוך אוכלוסייה מקומית מושרשת...
יעקב שביט פירסם עבודה ביקורתית מקיפה על 'האידיאולוגיה והאוטופיה של "התחיה העברית", כלשונו, זו שראה להכתירה בשם מגרה אם גם תמוה "מעברי עד כנעני"...בהכנת חיבורו הנוכחי, הגדול והמסכם, נזון בעשר השנים האחרונות, על-פי עדותו באותו פתח-דבר, צמשפע של פירסומים "כנעניים" חדשים ומ,טקסטים חדשים ובלתי-נודעים קודם לכן". ושוב על-פי עדותו: "גם השקפתי וגישתי לנושא השתנו מאז"...עם כל ההערכה למידת השקידה והעמקנות שהשקיע שביט במפעלו, שמבחינת הרבה ודאי יהיה לעזר לכל המתעניין בנושא,הרי עצם המסגרת שהעמיד לעצמו...נראית לי מןפרכת עד כדי כך שבוחר אני לא להוגיע את הקורא בפירוטם של השגות, טענות ועירעורים...ובעצם הסילוף בהצגת-הדברים כפי שהיא מתבטאת ב'הנגדה' שעליה בונה יעקב שביט את מחקרו, את המאמץ 'לייהד' או 'לביית' את פריצת-הגדרות-והדרכים שבהשקפה ה"עברית"...
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 24/2/2012 08:50
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!