שלמה שפירא
מ ן ה א י ט ר נ ט
(דברים של מורה מתחיל-שווה קריאה)
על מורה חדש
10.12.2008
אני מורה חדש שהחל ללמד השנה בחטיבת ביניים במקביל להשלמת תעודת הוראה (הסבת אקדמאים להוראה - אני בעל תואר שני). להלן כמה הערות על המצב:
1 . כל מה שידעתי ושמעתי על הקורה במערכת החינוך לא הכין אותי להלם של המפגש עם התלמידים. רמות המשמעת והכבוד למורה הם בשפל בלתי יאומן.
2 .ההורים מגבים את ילדיהם ולא את מערכת החינוך. דוגמאות?הורים שילדיהם נוקטים באלימות ונקראים לבית ספר לא יכולים להתפנות (זה הילד שלהם שזועק לעזרה!!). הייתי עד למקרה בו מחנך רצה להשאיר כיתה שעה נוספת לאחר שהם השתוללו בכל השיעורים שלהם. הוא הודיע מראש שביום X התלמידים ישארו לשעה מיוחדת על ערכים. ההורים הקימו קול זעקה שמדובר בענישה קולקטיבית וההנהלה אילצה את המורה לחזור בו. במקרה אחר תלמידה שהשתוללה וקיללה מחנכת ומנהלת הורחקה מהמקום ע"י מאבטחים. האמא, בעלת מקצוע חופשי ויוקרתי, הייתה מלאת ביקורת כלפי בית הספר מדוע ביתה מורחקת ע"י מאבטחים. גברת, אולי תחנכי את הבת שלך? והילדים? הבינו את המסר ומצפצפים על המערכת והמורים מה שמחמיר את בעיית המשמעת.
3 . גודל הכיתות הינו בלתי אפשרי. אי אפשר ללמד ברצינות כיתה עם יותר משלושים תלמידים. שיעור נמשך ברוטו 45 דקות ונטו, בניכוי הזמן בו מואילים התלמידים להסתדר במקומותיהם, להוציא ספרים, בעיות משמעת וכו' מדובר על פחות משלושים דקות.בשיעור כזה אמורים ללמוד משהו חדש, לעשות פעילות ולתרגל. מדובר על תשומת לב של פחות מדקה לתלמיד וקושי עצום בניווט הכיתה. כיתה אופטימלית צריכה למנות כ-25 תלמידים אך לא יותר משלושים!
4 .ולסיום, יש בעיות גם מכיוון המורים. אני לומד במכללה להוראה ואני רואה מסביבי עלגות נוראית. אני מדבר על אנשים שאינם יכולים לחבר משפט תקין בעברית או באנגלית (התכנית בה אני נמצא). בבחירות למועצת התלמידים של המכללה הייתה קבוצה שהציגה את ה"מצא" שלה! קבוצה אחרת הבטיחה "להעריך" את ההפסקות. הסינון והקבלה ברמה נמוכה ביותר וכל מה שנדרש זה תואר אקדמי עם ציון סביר שבינינו לא קשה להשיג. בשביל להיות מורה לנהיגה עוברים היום פילת. בשביל לקבל תפקיד של מזכירה בחברת הי-טק (משם אני בא) עוברים מרכז הערכה. ופה? רק תבוא. למה? יש מחסור.
ולסיכום - למה יש מחסור? אז זהו. שהתנאים לא משהו. רפורמת אופק חדש הינה חול בעיניים. נכון שמורה אקדמאי מתחיל באותה התכנית ירוויח שכר יותר גבוה (כמעט כמו של מזכירה בחברת הי-טק) אבל בתמורה הוא יצטרך לעבוד 50-60 שעות בשבוע. מעבר לנוכחות בבית הספר של 36 שעות יש לו:
אסיפות הורים (אני רק השבוע 8 שעות )
ישיבות ציונים
שיחות טלפוניות עם ההורים בערב
בדיקת מבחנים
כתיבת מבחנים
הכנת מערכי שיעור
ועוד מיני ישיבות, פגישות, השתלמויות חובה ומה לא. את רוב הפעילויות הללו לא ניתן לבצע בשעות השהיה בבית הספר מכיוון שאין שם תשתית מינימלית. אני עוד מביא איתי את הלפטופ האישי שלי ולכן יכול לעשות שם משהו אבל אין לי אפילו שולחן קבוע (וביום שיש הרבה המורים אפילו לא מקום לשבת בהפסקה), אני חולק תא קטנטן עם עוד מורים וחלק גדול משעות השהיה מבוזבז על מטלות שונות ומשונות (אם כבר אתה פה..)
בתור חדש במערכת אני יכול גם להגיד שהופתעתי לטובה מרמת המורים, מהאידיאלים שלהם ומהנכונות להשקיע. לא ראיתי כמעט מורים שעושים את המינימום. ראיתי מורים שהמערכת מתעמרת בהם והם חושקים שיניים ונכנסים באהבה לכיתות. היחס הבזוי של תמיר אינו מגיע לאנשים הללו שבתנאים בלתי אפשריים מנסים, כמו הילד ההולנדי, לשים את האצבע בחור שבסכר ולבנות לנו חברה טובה יותר. ובמאמר מוסגר. השרה תמיר, כשאת אומרת מה שאמרת על המורים הגרועים, איך את חושבת שיתנהגו מחר תלמידי בכיתה? בכבוד?
אחרי שאולי ייאשתי אתכם נשאלת השאלה. אז מה עושים?
אתחיל דווקא מאיתנו ההורים. אני יודע שהילדים של כולנו מלאכים. מה לא? אבל זהו. שברגע שהם לא ילדינו וכשהם בחברת הרבה (יותר מידי) נערים ונערות מתבגרים ומתבגרות אחרים התנהגותם שונה. אנחנו חייבים לגבות את המערכת ואת המורים. אנחנו צריכים לדרוש מילדינו שיתנהגו כיאות, יכינו שיעורי בית, יתלבשו בהתאם להוראות בית הספר, יגיעו בזמן וכו'. אנחנו צריכים לעודד אותם לקרוא הרבה יותר ולצפות פחות בטלוויזיה, בעיקר בתוכניות ריאליטי.
ולממשלה? קטונתי. אני חדש. מה שכבר הבנתי זה שיותר מידי כסף הולך לאיבוד בתוך המערכת ואינו מגיע לצרכני הקצה. תוכניות הלימוד משתנות בתדירות גבוהה מידי. הכיתות גדולות יותר. אין תקציב להעשרה, תמיכה בחלשים ובמקרים רבים גם לא להקמת הקבצות מקדמות. אין שום סינון ומיון של מורים. איך פותרים את כל זה? בשביל זה אתם מנהלים גדולים. לא מסוגלים? מותר להודות ולעזוב.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2008, דצמ׳ 18
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!