שלמה שפירא
הקומונה הרומאנית
"הקומונה הרומאנית"היא לא מ-רומניה-מעיר רומני שבאוקראינה
על "הקבוצה"
ד"ר ארתור רופין, שעמד בראש המשרד הארצישראלי (בשנת 1908 עלה ארתור רופין לארץ כדי לייסד ביפו את "המשרד הארצישראלי") ניסה להפריש את אדמת אום-ג'וני מאדמות כינרת ולמסרה לפועלים יהודים. בראשונה הוצעה האדמה ל"קומונה הרומאנית" בכינרת -
"הקומונה הרומנאית" לא נטתה תחילה לקבל את ההצעה להתיישבות קבע באום-ג'וני, כי חבריה נמשכו יותר למרחביה, ואולם אחרי משא-ומתן שנמשך זמן לא רב, הסכימו אנשי "הקומונה הרומאנית"לעבור לאום-ג'וני, ובסוכות תרע"א קיבלו את המקום לרשותם. אך זו מטעמים שונים, לא מימשה ולא התמידה בהצעה, וקבוצה אחרת הגיעה למקום.
"בשנת 1910 באה לאום ג'וני הקומונה החדרתית שהחליפה את קבוצת הפועלים מרומני. הקומונה החדרתית מנתה שתי חברות ועשרה חברים, קבוצה שהקימה לימים את דגניה א'. בראש הקבוצה עמדו יוסף בוסל ותנחום תנפילוב. אנשי הקומונה החדרתית גרו בין הבקתות והחושות של האריסים הערביים של אום ג'וני ובשני צריפים שבנו לעצמם, לפרדות ולפרות שלהם. אחת התמונות המפורסמות של הצלם אברהם סוסקין מראה את אחד הצריפים של מקימי דגניה, באום ג'וני."
"יוסף בוסל (יליד ברנוביץ' ברוסיה הלבנה) עבר לגליל בסוף שנת 1908 כדי לעבוד בחוות כנרת עם קבוצה של חברים מהעיר רומני שבאוקראינה ("הקומונה הרומנאית"). יוסף הצטרף לחבריו בחוות כנרת שפעלה בהנהלת האגרונום משה ברמן.))
בשנת 1910 עלו חברי הקבוצה, שמנתה עשרה חברים ושתי חברות, בראשותו של יוסף בוסל, על אדמות אום ג'וני, וקראו למקום דגניה. יוסף היה זה שהודיע למשרד הארצישראלי על שם היישוב דגניה, שנקרא כך על שם חמשת הדגנים שבעמק. יוסף היה גזבר, מנהל חשבונות, בא כח הקבוצה והמנהיג הרוחני של הקבוצה. בתום השנה הראשונה בדגניה התעורר ויכוח בין אנשי החבורה בנושא המשך דרכם. היו חברים שחשבו שהם השלימו את כיבוש הקרקע בדגניה ועליהם לעזוב את המקום כדי לצאת לכיבוש אדמות נוספות בארץ ישראל, זאת לפי התפיסה המסורתית של מחנה פועלים, תפיסה שלפיה פועלים אינם צריכים להתיישב התיישבות של קבע."
"כל עוד לא יחדלו מקרבנו אנשים שואפי
התחדשות בחיי העם ובחיי החברה שלנו-
תהיה הקבוצה מנשאת נפשנו. מדברי יוסף בוסל! "
רצוי לעיין במושגים: הכוח המאוחד=הקולקטיב=הקומונה / ל "הקומונה הרומאנית" / "לקבוצה", ל"קבוצת דגניה א' "
ומהי קבוצה בעיני נתן אלתרמן:
"הם אמרו: נייסד קבוצה
ונהיה אנשים אחים
ובכל, משׂרוך נעל ועד חולצה
נתחלק בלבבות שׂמחים..."
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, פבר׳ 17
מקרוב ומרחוק: מבט מחודש על יחסי יהודים וערבים בכפרים-מושבות של העלייה הראשונה | ד"ר רועי מרום
השבמחקהמפגש של אנשי המושבות הראשונות עם האוכלוסייה הערבית בראי פטיציות ל'שער העליון' באיסטנבול | פרופ' יובל בן־בסט
מקרוב ומרחוק: מבט מחודש על יחסי יהודים וערבים בכפרים-מושבות של העלייה הראשונה | ד"ר רועי מרום
השבמחקהמפגש של אנשי המושבות הראשונות עם האוכלוסייה הערבית בראי פטיציות ל'שער העליון' באיסטנבול | פרופ' יובל בן־בסט