שלמה שפירא
העברית והערבית-עד כמה נפלאה ההתאמה בין שתי הלשונות
דן בקר-"מקורות ערביים לדקדוקו של ר' יונה אבן ג'נאח(ריב"ג)"
הוצאת אוניברסיטת תל-אביב -הקתדרה לתולדות הלשון העברית ע"ש יעקב ושושנה שרייבר , תל-אביב תשנ"ט
...כידוע ניטש ויכוח בקרב חכמי הלשון העבריים בימי הביניים בדבר ההיתר להיזקק ללשון הערבית (או לכל לשון זרה אחרת) בביאור העברית. ובדברי ריב"ג אנו מוצאים הד לוויכוח זה. הוא מטעים שוב ושוב שהעברית כשלעצמה איננה נזקקת כלל לערבית, וכי השוואותיו ללשון זו לא באו להוות ראיה על העברית או לתקן אותה, אלא בגלל סיבות אחרות...הוא אף מגייס לעזרתו את רב סעדיה גאון אשר כבר 'הביא עדים' מן הערבית...ובאשר לביאור מילים על-פי הערבית (ולשונות אחרות)...כן הוא תוקף במילים קשות את המתנגדים להסתייעות בערבית, מאשים אותם בבורות ומכנה אותם בכנויי גנאי רבים...כדי לבסס את דבריו בזכות ההשוואה לערבית הוא מציג בהקדמה ...בפירוט רב שלוש דוגמאות בולטות של תופעות משותפות לעברית ולערבית, וכדי לשכנע באורח מוחלט את הקורא בליגיטמיות ובנחיצות של ההשוואה הזאת הוא מדגיש בכמה מקומות אחרי השוואה דקדוקית עד כמה נפלאה ההתאמה בין שתי הלשונות.
הערה חשובה מן הספר:
"מאחר שאדם נוטה להטיל ספק בדברים שאין הוא מכירם ולדחות אותם, יסייעו לו דברים המוכרים לו (במקרה זה בדקדוק הערבי) להתגבר על הקושי לקבל את הדברים שאינם מוכרים לו בדקדוק העברית..."
קטע זה הופע בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2011, ספט׳ 12
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!