אני מכיר סבתא שמכנה עצמה "סבתא קופיקו" - אותו קופיקו של זליקוביץ שניזלל בקריאה על ידי ילדיה ומחלחל היום גם לנכדיה, ו- סבתא "קופיקו" מעבירה ילדים במעבר חצייה לבית ספר "גורדון" ב-הרצליה.
צריך לזכור שעד לפני כעשרים-שלושים, קופיקו (ודומיו) חלחלו לתוך ילדינו ונוערנו, העשירו את ילדינו ונכדינו ואנחנו הההרים שמחנו שילדנו קורא ומתעניין ב"טקסט כתוב" , שאולי ידחוף אותו משם ל"זלילה" רצינית יותר ולטקסט חשוב ומשמעותי יותר.
"קופיקו" - הוצאת "א. זליקוביץ" (1946-1985) הוציאה לאור עשרות ספרי ילדים ונוער והעשירה במבחרים ובסיפורים, בלשה וגילתה פנינים נדירים ותעלומות וכך פגשנו בטיבטי, במולדבי, בסיני, ביפני, באוזבוקי ובמי לא והכל דרך סיפור, מעשיה, אגדה, בדיחה, מהתלה , משחק וכך פגשת ב- צ'פופו, גוליבר, קופיקו, קארל-מאי(שעליו נלחמו חברי לכיתה-בכיתות ז' וח' בבית הספר העממי-מי יזכה להשיגו ולקרוא אותו ראשון), וכך "יגעת ומצאת" את "המטמון הנעלם" ואפילו "את הלידה בחידושיה". צריך לזכור שספרי ההוצאה הזו היו זמינים כמעט בכל בית שרצה לתת ספר-קריאה לילדיו כי עלותם היחסית היתה נמוכה.
טוב עושה "ליטרטורה", הוצאת ספרים באינטרנט שמגישה "משהו זליקוביצ'י" לילדינו ונוערנו.
העיקר שילדינו יקראו ויקראו!
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 15/10/2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!