שלמה שפירא
"הנקה"-אלן שיין-פרולוג מוציאים לאור 1999
מוגש באדיבות "מטרנה פרימיום"
על "ההנקה הראשונה" (עמ' 2)
על "בעיות שכיחות בהנקות הראשונות" (עמ' 14)
על הנקה והאינקובטור-הסבתאי שלי שאני חוויתי בהיותי פג
והמסקנה בגב הספר:
"אין חכם כמו הטבע וכל מה שאנחנו עושים הוא רק לחקות אותו ככל שניתן. חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור תינוקך. אולם, אם מסיבה כלשהיא, כמו קשיי הנקה, שילוב של הנקה ותחליף חלב, או חזרה לעבודה עלייך לבחור, בחרי בתחליף החלב הכי קרוב לחלב שלך- מטרנה פרימיום"
מן המבוא: ...מדוע רוב האמהות כיום אינן מצליחות להניק מעבר לתקופה ראשונית וקצרה מאד יחסית? התשובה לכך נעוצה, כך מסתבר, במשפחתיות שהיתה גורם מרכזי מאוד בחייה של האם-נשים היו יושבות עם אמן, סבתן,הדודה, האחות, הגיסה, החברה ועוד, וכולן מניקות. האם היתה מוקפת אפוא בנשים מניקות, ודי היה לה במבט חטוף באחת מהן כדי לדעת, למשל, באיזה תנוחה להניק וכיצד להיטיב את האחיזה ברך הנולד...ובכן, לנוכח השנויים הראדיקלים באורח חייה של החברה המתרחשים כיום-...התא המשפחתי שינה צורה ואיבד ברובו את המרכיב המסורתי שבו ;לא עוד דעתם של בעלי הניסיון המתקבלת בלא עוררין...אין לאם הצעירה ממי ללמוד...הדור שינק ממסורת עידן ההנקה הולך ופוחת, ורוב החברים, הקרובים, ואפילו האחיות והרופאים דלי נסיון אישי בנושא."
על "עובדות ואמונות תפלות": (עמ'54-58):
א. "ההנקה תהרוס לך את השדיים"
ב. "שתי הרבה חלב, כדי שתייצרי יותר חלב"
ג. "שתי בירה שחורה, אכלי תירס-וכמות החלב שלך תגבר"
ד. "אי אפשר להניק תינוק שצמחו לו שיניים"
ה. "אי אפשר לרדת במשקל בתקופת ההנקה"
ו. "תפוקת החלב שלך קטנה, כי זה אצלך במשפחה, זה תורשתי"
ז. השדיים שלך כל כך קטנים, לא תוכלי לייצר חלב"
ח. "ההנקה תגביל אותך, לא תוכלי לזוז מטר מהתינוק"
ט. "החלב שלך דליל/החלב שלך אינו מזין"
י. "הפטמות שלך קטנות, לא תצליחי להניק"
יא. "את חייבת ללבוש חזייה בכל תקופת ההנקנ"
יב. "תינוק מקבל את כל האוכל שלו בחמש הדקות הראשונות של ההנקה"
יג. "אם לא תנוחי, תהיי עצבנית ולא תוכלי להניק"
ו-"חשוב ביותר לדאוג לסידור חלופי הולם- מטפלת או מסגרת ראויה אחרת, שבה תחושו רגועים
להפקיד את היקר לכם מכל. בשלבי התפתחותו המוקדמים, כדאי שהתינוק יימצא
בידיים חובקות ואוהבות שיעודדהו בכל הישגיו..."
**********************************************
תוספת שלי לנושא ההנקה -מאת שלמה שפירא
לפני 74 שנים נולדתי כמעט פג במוצאי יום-כיפור
ולפי דבריה של אמי, זה היה כשעתיים אחרי גמר הצום
ואני מביא כאו את סיפור ההנקה והאינקובטור-הסבתאי שלי
האינקובטור של סבתא
אמי היתה "מוכתר של זמן"
נולדתי במוצאי יום-כיפור, שעתיים אחרי הפסקת הצום. אמי הדגישה תמיד ש"הצוותא המשפחתית" סביב שולחן מלא מכל טוב עם שבירת הצום היא למען יום הולדתי .
והיתה מדגישה שיצאתי מהר לעולם והייתי רעב מאד ולא ייחסה את רעבי הכבד לאחר הולדתי לרעב שלה מהצום .
אמי צמה בכל ימי הכיפורים גם בהריונותיה .
ומאחר שמיהרתי לצאת לעולם ותמיד שמעתי " לאחר שמונה חדשים ושעתיים" , סקרן אותי תמיד איך ידעה לדייק אמי בזמנים . היא היתה "מוכתר הזמן" לכל בני המשפחה המורחבת ובבואנו ארצה היתה מלאת עבודה כי כל מי שרצה לדייק ברישום יום הולדתו בארץ שאל אותה מתי נולד , והיתה עושה חישובים כמו – נולדת אחרי חמישה ימים לפני ... והוא נולד כמה ימים לפניך ... והלידה התרחשה כששש...
ומה עושים לרך הנולד שמיהר לצאת לעולם וכאשר הלידות, התרחשו בבית? איך יחזיק מעמד במשקלו הדל?
מתגייסת כל המשפחה המחרחבת. מגייסים מהר אשה מיניקה מן המשפחה המורחבת שופעת חלב-אֵם המספיקה להיניק את ילדה שלה ובשארית חלבה היניקה גם אותי עד שאמי שפעה בחלבה להיניקני. אני הייתי שותף לחלב אמו של עזרא(עזרא יהלומי). וכך הפכנו אחים וידידים לנצח.
קטע זה- על האינקובטור מופיע בבלוג זה
ב- 12/6/2009 07:25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!