שלמה שפירא
"כאסח בגדדי" משנה עורו ל"כאסח גששים בעידן כאסחי", משנה עורו ל"כאסח דיאטתי וצחוקי"
על כאסח, גם כסאח וגם כאס"ח
בעירק היו שמעתי בשפה היהודית בגדדית, למשל, "מַאתֱ כִּיסִּחוּ, שְלוּכוּ בְּחֵירִם",כלומר אל תתייחס אליו, כמו זרוק אותו, זרוק אותו והחרם אותו או אל תתייחס אליו. או במובן -הניחו לבד, תעזוב אותו- דווקא כאן ההוראה מעניינת, כי מביטוי זה ודומיו, יהדות עיראק, לא רק שנמנעה מאלימות, גם השתמשה במלה הזאת שתרגום הוראתה "אלימות" למען "לא לאלימות".
השורש כ.ס.ח. ומלים הנגזרות ממנו מצויים בשפה העברית, הערבית, הארמית ובלשון הסורית. בעברית-פוגשים הוראה אחת עיקרית למלה, בערבית ישנם כמה הוראות ולא בררתי מה השכיחות המדויקת שלהן. בסלנג הדיבור היום-יומי.בלשון היהודית-בגדדית קיימת הוראה אחת שקרובה לאחת ההוראות בערבית והיתה שימושית בדיבור היומיומי אצל יהודי עיראק בבגדד וגם בדיבורם בארץ. במלון הסלנג של נתיבה בן יהודה משנת 1982 הוא לא מופיע, אך מצאתי דוגמאות בו עם שורש זה וכנראה, אז היה רק בחיתוליו. בשנים 1983-4 התחיל שורש זה להיכנס לדיבור הסלנג שלנו בצורה משמעותית ופגשת בו בכל מקום, בעיתונים , במערכון "אופסייד" של הגששים שהזכירו את 'שמעון כאסח' ואיפה לא! התלמידים והנוער,הפוליטיקאים, העיתונאים, האינטלקטואלים וכל עמך ישראל הכניסו את המלה לשפתם וחגגו בה לעתים קרובות.
"האם אדוני ראש הממשלה הולכים כאסח על ההסתדרות..." 17/7/1985
טדי קולק 10/6/1985 "לעזאזל עם העיתונות, לצערי בשנים האחרונות, העיתונות אימצה את שיטת הכאסח והיריה מהמותן"
ד"ר יריב בן אליעזר 1985, בערב הבחירות להסתדרות אומר "לגרור לכאסח ברוטלי"והמתווכח עמו משיב לו ב"דבר" 22/3/1985ה ב"כאסח פרובוקטיבי"
"רצינו לכסח להם את הפרצופים..."-הארץ 29/3/1985
"בלי כאסח במג'ד אל כרום"-צומת השרון 29/3/1985
"תמיד קיפוח, היה טיפוח, נשאר כיסוח", העיר 28/6/1985
"טאץ' של כאסח" - הארץ 30/6/1985.
"ישנם הרבה כלכלנים ופקידים שחושבים שקודם צריך לכסח את העם".הארץ 7/1985
" הכאס"ח של התק"ם" - הארץ 2.4.1986
"הכאסח זוחל" 13/4/1985 בטלוויזיה וגם שמעתי אז "להוביל לכאסחיות", "כסאח וברח", "מוזיקת כאסח", "איזה כאסח זה יהיה" ועוד ועוד.
"תקליט כאסח", מעריב 14/6/1985
"כאסח מחמאות" דבר 4/1985
עד סביבות השנה 1982 שמענו רק הוראה אחת במובן של "לכסח דשא", למשל. פתאום המילה הזאת התרחבה והתרחבה עד כדי "עידן כאסחי" וזה קרה באמצע שנות השמונים של המאה שעברה.
קשה לקבוע אם מ"שמעון קאסח" של הגששים קם "העידן" הזה? אולי "העיראקים" בארץ זירזו והערבים חיזקו ואולי אנו חפשנו "מטאור" לשוני "בנרות" שיבטא את "המטמורפוזה" שהתרחשה אז בארץ, -כמו המהפך השלטוני, רבדים חברתיים שפתאום צצו וניסו לבטא את עצמם וגם נזכור שהיתה אז הגברה של ביטויים חריפים, גם לטונים אלימים ותוקפניים בקרבנו ועוד.
צריך להדגיש שהמושג ניכנס לסלנג שלנו והתחלנו להשתמש בו והרבה פעמים=שימושים אפילו לא הבנו מה פירושו.המדוייק. הרבה פעמים השתמשנו בו לפי הרגשה, וכמעט השימוש במלה עם קונוטציה שלילית.
" הכאסח הפולמוסי הברוטלי הפרובוקטיבי יי הלך ודעך עם השנים. אנחנו "ירדנו ממנו" וכבר נחים ממנותיו, ממנות ה"כאסח-כסאח" שהולעטנו.
את ה"כאסח" נמצא היום כ"כאסח מסחרי" - בדיאטות, שהתחילו, לאחרונה, חזק בחיינו. ב"סוף עונה", ב"אסתיטיקה של מוסיקת רוק או על רקע המוסיקה המזרחית", ב"כסאח שירים להורדה", ב"הוקי קרח כסאח", לכאסח ש"מקשקש" לא לאלימות אלא קשור לדברים חיוביים ש"מכניסים כסף" למשתמש בו ואולי גם משהו חיובי שצורך אותו.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2011, אוק׳ 31
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!