שלמה שפירא
"שירים מהגהינום" - דרכה של היהדות מכת הגורל 44-45 רשומים ממקום הארוע"
מאת: רחל (סרנה) פירסט (פרידמן),
תרגם והוסיף מבוא: מ. גנן.
השירים נכתבו בהונגרית ותורגמו לעברית, בהוצאת בנות המחברת, המתרגם וספריית בית-אל 2002
הארץ לא אותה ארץ והגלות היא אותה ארץ ללא עבר וכאן באה חשיבותה של ארץ-ישראל לכל יהודי ויהודי
...לאמא היה חשוב שנלמד מעברה...על כן היא אספה את שיריה מהשואה ודאגה להדפסתם למען הנכדים ולמען בני הדורות שיבואו אחריהם...
אנו מרגישות היום שלשירים יש מסר. אנו, בני דורנו וילדינו, חייבים לדעת, לזכור ולהרגיש מה היתה השואה עבור כל אדם כפרט, לאדם החי את חייו, מתכנן תכניות, רוצה להיות בקרבת בני משפחתו...ולפתע ...
מגורש מארצו, מוצא לגלות
ללא מזון או בגד לעורו, לחיי עוני, מיאוס והשפלה...
שיר אחד מתוך הספר - רעבה (עמ' 168), השיר התפרסם ב: עתון 77, 231, 1999
הפרוסה שקבלתי - חסרה, נגוסה.
הגוף רעב, הלב בוכה למראה: מה מעט נותר ממנה.
הנשמה בוכה עם הגוף הכלה מרעב.
אלהים, התתיר ענוי כזה?
הלחם ביקר. אלהים, תן ברכה
בשדות, אז אולי יתנו לנו לחם.
תקות שוא של מָרְעבים על פי תכנון, שפעם
המנה עוד תגדל, לא תקבל
רק ששית הפרוסה,
וגם ממנה - מס לראש הצריף.
תן כח לרסן
את הגעש הפורץ מֵעים,
שאינו מותיר מיצור בר דעת
דבר מלבד חיה הרעבה ללחם.
אלהים, הן תביט ותראה
בדעת תתבונן:
מרעית צאנך, שגר אלפיך
בני דמותך זועקים, מחלים פניך.
לו יכלתי כבר לשכח
את התחושה היחידה המעידה עוד על קיום התודעה
לו יכלתי לחוש ברעב זה
המכלה בי כל רגש אנושי אליו חנכנו.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, מרץ 23
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!