שלמה שפירא
אריק לארסון - "השטן בעיר הלבנה", הוצאת בבל, 2008, מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ', מותחן
היריד הקולומביאני של שיקגו - היריד העולמי הגדול בהיסטוריה שזכה לכינוי "העיר הלבנה"
מותחן סוחף המבוסס על עובדות היסטוריות שנאספו בעבודת תחקיר מקיפה וקפדנית הכולל רצח, קסם וטירוף ביריד ששינה את אמריקה
הספר מוקדש:
לכּריס, קריסטֶן, לורֵן ואֵרין, שבזכותן היה זה כדאי
- ולמוֹלִי, שתשוקתה לגרביים העמידה את כולנו יחפים על המשמר
בתחילת הספר מובאים עשרות התייחסויות משבחי הביקורת. כמו של רוזלין בראון, מ-שיקאגו טריביון:
"תיעוד רחב יריעה ומהפנט של אירועים ציבוריים ואישיים. כתיבה מרתקת שניזונה ממגוון אדיר של מקורות ולא הולכת לאיבוד בסבך הפרטים. השילוב בין תיאור האוטופיה העירונית לסיפור האימה שמתחולל ברקע צפוי למשוך את לבם של רבים."
מגב הספר:
שיקגו של סוף המאה ה-19 שעטה אל העתיד. העיר, שהשתקמה במהירות מהשרפה של 1871, הפכה למובילה באמריקה בתחומי המסחר והתעשייה, אך נחשבה עדיין בעיני האריסטוקרטית האמריקאית לעיר פרובינציאלית. כדי לשים קץ לכך, החליטו פרנסיה הגאים של העיר לקבל על עצמם משימה שנדמתה בלתי אפשרית: אירוח היריד העולמי הגדול בהיסטוריה...העיר הלבנה היתה המקום שבו נולדו פלאים מודרניים כדוגמת הגלגל הענק, נורת הליבון, הכיסא החשמלי והמסטיק. אבל בעיר הזאת שגשגו גם חיים אפלים:...הנרי הולמס, רופא צעיר ונאה...בישר במעשיו על הולדת גיבור אמריקאי חדש - הרוצח הסדרתי העירוני...
מעמוד 192: (משהו על דניאל ברנהם, אדריכל שהופקד על הקמת היריד)
...העמידה בפני חברי מועדון מנחת השבת והנזיפות שהמטיר על ראשיהם היו בוודאי שינוי מרענן עבור ברנהם. מרבית פגישותיו האחרות בנושאים הקשורים לתערוכה הפכו, ללא הבדל, לתרגילים בשליטה עצמית, בייחוד כשהופיע בפני הוועדות המרובות של היריד. מספרן של אלה תפח בהתמדה. התמרונים הוויקטוריאניים הבלתי נגמרים של חביבוּת מעושׂה, שהיו חלק בלתי נפרד מהופעות אלו, גזלו זמן. ברנהם זקוק היה לסמכויות רבות יותר - לא כדי לטפח את חשיבותו העצמית, אלא לטובת התערוכה...
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, יולי 21
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!