שלמה שפירא
"הרצליה-אגדה של עיר", הוצאת מלוֹא 1998, מאת דב גולדשטיין וכל הזכויות שמורות לעירית הרצליה
הרצליה אימצה את הרצל האגדי
"בסוף 1983, הספקתי להעניק לאחדים מהם אזרחות כבוד של הרצליה וגם מסרתי את תעודות הכבוד לבניהם של הראשונים, שהלכו לעולמם...מצאתי עיר דחוקה לשוליים...צריך לחלום בגדול...צריך לחתור אל השיא ..." וכך בימיו של אלי לנדאו התחילה אגדה. וכל הרצליאני ידע מה היא 'האגדה' ומה שרד ממנה והפכה לאגדת-לנדאו, סחר מכר לכל המרבה בחיסול "הישן" ובניית הנדל"ן. כך הכניס לנדאו סדר עדיפות: לכסח את האגדה ב"אגדה" ובגדול.
ומה נשאר מן האגדה?
כנסו ל-ZOOMAP וראו את השריד האחרון בטבורה של העיר במעלה רחוב ויצמן (בית מספר 20) בהרצליה-בית קומותיים שנגזלה גינתו לקידוש הכביש, והיום הוא בית רעוע עם ארבע דירות ששלוש מהן התרוקנו מדיירים ונאטמו פתחיהם וחלונותיהם ונשאר דייר רביעי שעם חלוף ימיו, יעלה הבולדוזר על הבית כמו שעלה על אחרים וכמו שעלה על בניין ההסתדרות לפני מספר שנים- בולדוזור שיודע לכסח הכל.
"אגדת אלי לנדאו" היא דוגמא ל-אגדה שחיסלה את "האגדה", והפכה ערים שלמות לסחר-מכר של נדל"ן עצום מאד.
2011, אוג׳ 26 קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!