שלמה שפירא
אהרן מגד: "עשהאל"-עם עובד, 1978
ספר על- יומנו של איש תמהוני...וסיפור על בדידות ועל כמיהה למגע אנושי בהוויה של ניגודי ערכים
"הזיקית"-תיאור נפלא ספרותי-ביולוגי-כושף לשון זהורית
הזיקית
ממותחת על ענף העץ, היא נאחזת בו בחזקה, ומבעד
לעפעפיה מתגלגלים אישוניה מצד אל צד ומְזרים זיקים.
גופה הקשוח מקשיב ועיניה הקשישות ערות. נשיפתה
רושפת אש קרה. עורה הצפוד משובץ טורי אודם, פטדב
וברקת. כוהנת טמאה בהיכל העלים הירוקים.
חובקת את ענף העץ וכושפת חרש. בהרת אדמדמת
פורחת בריסיה. נגע פושה בעורה.
מטבעות-שמש נושרות על חושן גבה. אבני הברקת
סובבות על מסיביהן. מטמיעות את זהב האור, כתם מועם.
לאט היא זוחלת על גחונה במעלה הענף. שולחת לשון
זהורית מהירה כברק, וחוטפת זבוב אל לועה האדום.
בעלת-זבוב. זוממת. אבניה נהפכות על ציריהן. לֶשם,
שבוֹ, אחלמה.
אחר-כך מתקדרת. עפעפיה הקמוטים מכבים את עיניה.
קפואה. אבן עתיקה, חקוקה.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2011, ספט׳ 5
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!