שלמה שפירא
ההגדה שכאן בארץ ישראל, אותה הגדה שהיתה בעירק עם טעמים קצת שונים
ההגדה שכאן בארץ ישראל, אותה הגדה שהיתה בעירק...
מה אז ומה עכשיו:
בהגדה ששם הייתי ילד וכל הילדים התפרצו פנימה לשולחן הסדר
וקראו בקול חגיגי "לשנה הבאה בירושלים"
(זה היה גם בתרגום ערבי-עברי-יהודי-בגדדי)
אז היה הכל לבן וחגיגי בלי זרי-פרחים "שבדרך":
זר הפרחים שכאן, אותו זר פרחים ששם
והבוקר לא מיהרו לקנות כדי לא להחמיץ את "הסעודה המפסקת"
ועכשיו כניסת-חג,
הזר שכאן מחירו כפול מהזר ששם,
חשבת שהזר בצדי-הדרכים טרי יותר, - אז חשבת...
כולם ממהרים ב"כנפים"-של-חג לקרוא את הגדת הפסח
כדי לאכול מצה, צלי-בשר וקניידלך
ו- "מצה עם שוקולוד"
"על מצות ומרורים יאכלוהו".
2012, אפר׳ 7
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!