שלמה שפירא
"המצב המשפטי של האשה בישראל (ספריית דינים)"
הוצאה לאור טברסקי בשיתוף 'התאחדות נשים עבריות לשווי זכויות בישראל'..
השם 'פלטיאל דיקשטיין' היה מוכר לי עוד בשנות 1959-1960. שמו הוזכר בין מקימי-בכירי האוניברסיטה של תל-אביב בקמפוס אבו-כביר, למרות ש"בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה" היה בקמפוס הקם ונבנה ברמת-אביב.
ידענו שהוא פרופסור חשוב במשפט בישראל ומומחה למשפט העברי וגם שימש רקטור של האוניברסיטה בתל-אביב וגם זכה בפרס ישראל.
אבל רבים הכירו אותו כ- פ. דייקן, וכאשר כתב על נושאים ביהדות, בהלכה ובאגדה, יש שחשבו אותו כרב. לפעמים, הוא ציין ליד השם 'פ.דייקן' את ה- (דיקשטיין). אפשר למצוא ששמו היה גם 'דייקן פלטיאל בן יהודה'.
ומדוע פתאום אני מזכיר אותו? כי הוא היה הראשון שעודד 'התאחדות נשים עבריות לשווי זכויות בישראל'. את ספרו "המצב המשפטי של האשה בישראל (ספריית דינים)" הוציא לאור בהוצאת טברסקי בשיתוף התאחדות הנשים הזאת.
מעניינים ספריו וגם מאמריו-כתבותיו. הוא הוציא לאור עוד ספרים כמו: "דיני נישואין וגירושין לאור חוקי מדינת ישראל", "סעד לבעל דין בתוך הדיון", "המשפט הפלילי לקני", ועוד.
כתושב פתח-תקוה, הוא כתב מספר כתבות ב"קטיף-ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות" מטעם המחלקה לתרבות של עירית פתח-תקוה (היה איש העלייה השלישית!).
אחת הכתבות המאלפות שכדאי לעיין בה גם היום והיא כתובה לא בשפה משפטית, מופיעה ב"קטיף ג'" עמודים 170- 188, ושמה: 'מגמות ניגודיות ביהדות' ומדובר שם על: מידותיו של הקדוש ברוך הוא, יחסי אנוש (בין אדם לחברו), היחס אל רשעי עולם ואל צוררי ישראל, עבירות אחדות וסוגי עונשין אחרים, מערכת עונשין חדשה, למען טהרת המשפחה, עונש מוות, המים המאררים, אבדן המעמד והזכויות, מחזיר גרושתו, האיסור לבועל, החמרה והמתקה בדינים אלה, ממזרות, משפחות מיוחסות, מסופקות ופסולות, שוגג ואונס בחילול ברית הנישואין, בעיית העיגון, איסורים, דין ולפנים משורת הדין, דין ופשרה, בעיית הגזע, סיכום.
כתבה אחרת נמצאת ב"קטיף" ד' ונושאה "עקירת ילדי ישראל מהמולדת".
אביא כאן את מה שכתב על 'בעיית הגזע' (קטיף ג', עמוד 188, וזה נכתב ב- תשכ"ה 1962):
כשכתיבת המאמר באה אל קצה הועלתה בעולמנו שאלת הגזענות. אין ספק שהיהדות ראתה את ישראל כעם סגולה, כממלכת כהנים, וגוי קדוש, ויתכן שהדברים אמורים בשאיפה, ביעד, באידיאל, התלויים בהתנהגותו של העם.
איסור נישואי תערובת החריף בישראל כמה פעמים: בזמן הנסיון להתקרב אל המדיינים במעשה פעור, בימי עזרא, בימי המאבק ביוונים, בזמן החשמונאים, ובמלחמת החורבן עם הרומאים. תולדות העם בפזורה לימדונו שנישואי תערובת מהוים מקור לא אכזב לעליית שנאת ישראל ורדיפות ישראל. בימינו נתונה היהדות בפזורה לסכנת טמיעה
עקב נישואים כאלה. ימי הטוב כביכול המועטים מזמן תקומת המדינה אינם יכולים להשפיע עלינו שנתפרק מנשק המגן החזק , ששימש לנו האיסור. אף אם חינוך יתיר נישואי תערובת, מחובתו של כל יהודי השוקד על תקנת האומה, בטחונה ושגשוגה לשמור את עצמו ואת הקרובים לו מלהתפרק מנשק זה.
ואף על פי כן הדבר רחוק מגזענות. שערי היהדות פתוחים לבני כל העמים הרוצים להדבק בישראל. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, בני בניו של סנחריב יצאו ראשי הסנהדרין שמעיה ואבטליון (גיטין כ"ז). רות המואביה הניחה יסוד לשושלת המלכותית המפוארת והמקודשת בעם של דוד המלך, אמנם רק אחרי שאמרה בפה מלא ובהדגשה: עמך עמי ואלוהיך אלוהי.
ישעיהו הנביא אמר בפרק נ"ו: "אל יאמר בן הנכר הנלוה אל ד' לאמור: הבדל הבדילני ד' מעל עמו!...ובני הנכר הנלוים אל ד' לשרתו ולאהבה את שם ד' ולהיות לו לעבדים, כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי, ושמחתם בבית תפילתי.
והרמב"ם כתב בתשובתו לרבי עובדיה גר, שגרי הצדק נחשבים כאילו מבני אברהם יצחק ויעקב, ומיוצאי מצרים, ומנוכחים במעמד הר סיני, וכאילו כל הנסים שנעשו לישראל נעשו להם.
וכן מתפרשים גם הפסוקים: ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת, כי את אשר ישנו פה היום, ואשר איננו פה היום (דברים, כ"ט, 13-14). הדברים כוללים את הדורות הבאים ואת גרי הצדק.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2013, מרץ 9
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!