שלמה שפירא
תום לוי / על התיאטרון בגרמנית ב-א"י בשנות ה30-40 של המאה שעברה/התיאטרון והשפה היו חזקים מן המציאות
"יקינתון" מרס 2011, אדר א' תשע"א
עם עלייתם של עולים מגרמניה בעלייה החמישית (בראשית שנות ה-30 של המאה שעברה) הורגש צמא לתרבות ולתיאטרון בגרמנית אצל עולים ממרכז אירופה ולמרות הקונפליקט והעוינות לגרמניה הנאצית קם אז, בארץ-ישראל תיאטרון דובר גרמנית והמופעים בו היו בתנאים מחתרתיים בערים הגדולות וזאת למדים מהעובדה שהערבים המשותפים התרחשו בבתים פרטיים במסווה של "חוגי-קריאה", שהיו, למעשה, תיאטרון לכל דבר, שהציג בשפה הגרמנית.
ימי מלחמת השחרור סיימו את שירת הברבור של התיאטרון בגרמנית בארץ.
הצגות שהועלו אז בארץ היו: "החיים הפרטיים של גזע האדונים", שכללה סצנות מאת ברטולט ברכט,"בונפרטה ביפו", "יעקובובסקי והקולונל" ועוד מחזות אקטואליים מאותה תקופה, בעיקר מהרפרטואר של התיאטרון האירופי.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2011, נוב׳ 21
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!