שלמה שפירא
"בתוך הבית" - שירים ל - ישראל פנקס, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
ואנחנו, שנים, נודדים,...איש אל חייו האחרים,...ועל הכל,...מהות החולמת את שכחתה.
השנים, הכל. הלילה, היום. המראות שראינו בדרך, מארעות -לילה-ויום, הדברים שעשו את חיינו, נערמו וכֻסּו, שִנּוּ צבעם בתוכנו, קהו, כעצם חָוְרו;...
בסוף הספר 133 הערות. כמו: 113) 'פיורטי' (באיטלקית: 'פרחים קטנים'), וגם שם ספרו של פרנציסקוס הקדוש.
ואנחנו, שנים (שיר בעמוד 58)
ואנחנו, שנים,
נודדים.
ועוד מעט נוּקא, נהיה
מוּקאים,
איש אל חייו האחרים,
שכבר מושכים
בכח, כמו ים,
רוח חזקה במנהרה,
שברי-כלים, צדפים,
זכוכית, חִכּוּך
באטמוספירה חדשה,
ועל הכל, כביריד,
אהֶל ענקי, שקוף,
כשלפוחית. פִּהוּק
הזמן המלא, קֵבָה עצומה הטוחנת
לעצמה , עולה ויורדת ויורדת
ועולה, מהות החולמת
את שכחתהּ.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, דצמ׳ 21
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!