יום שישי, 29 בינואר 2021

שלמה שפירא: סיפורו של "מבצע ירקון" מתוך "ששה בעורף האויב" ל- מתי שביט

שלמה שפירא


סיפורו של "מבצע ירקון"

מתוך "ששה בעורף האויב" ל- מתי שביט, 

בהוצאת "ספרית מרים, תל אביב, שנה ?


הספר מוקדש:

לששת הנועזים

ללוחמח חטיבה 9

ולמבטיחי השיט החופשי במפרץ אילת

  

"סיפורו של ,מבצע ירקון" הוא סיפורם של ששה סיירים נועזים, שהתנדבו לחדור אל עורף האויב, אל לב הררי השמש של מדבר סיני, כדי לבצע משימת מודיעין מסוכנת.

מו הרגע שבו נחתו מסירת-הגומי, באישון ליל, על חוף הדקלים של דהב - ועד לרגע שבו המריאו ששת הפייפרים שחילצום מתוך סיני - היו הששה מופקרים על גורלם...ציר מסעם של הששה שימש את חטיבה 9 ב"מבצע קדש", במסעה המופלא אל שרם-א-שייך..."

"...ביומנו של הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה דיין ('יומן מערכת סיני' הוצאת 'עם הספר' ת"א) נרשמו הפרטים שהשלימו את הסיפור: 'בתחילת ספטמבר 1955 החליטו המצרים להגביר ולהרחיב את ההסגר הימי במצרי טיראן. נמסרה הודעה לחברות הספנות והתעופה כי המעבר, הן בים והן באוויר, הינו בטריטוריה מצרית ויש לכן להודיע שבעים ושתיים שעות מראש על הכוונה להשתמש בו ולקבל מהשלטונות המצריים רשות לכך. אשר לישראל, נאמר בהודעה, כי מטוסיה ואניותיה לא יורשו לעבור במצרים, הואיל ומצרים נמצאת איתה בסטאטוס של מלחמה. בעקבות הודעה זו נפסקו - נוסף לשיט - גם הטיסות של חברת התעופה הישראלית אל-על בקו תל אביב-דרום אפריקה אשר עברו מעל מצרים.

'הרחבת הסגר בסואץ ומצרי-אילת והטלתו על הקשר האווירי לאפריקה היו הקש האחרון.

ב-22.10.55 קיבלתי בפאריס, מקום שבו שהיתי בחופשה, מברק משלישו של בן-גוריון ובו הוראה לשוב מיד ארצה.
במברק נאמר: 'הבוקר קם הזקן לראשונה ממיטתו (בן-גוריון שכב חולה כשבועיים). משאלתו הראשונה היתה לראות אותך. הזקן מבקשך לבוא מיד. הודיעני מועד הגיעך. למחרת, ב-23.10.55 נפגשתי עם ב.ג. בחדרו שבמלון 'הנשיא' בירושלים. סקרתי לפניו את מצב הביטחון ואת הבעיות העומדות על הפרק. בסיומה של השיחה הורה לי שר הביטחון, בתוך השאר, להיות מוכן לכיבוש מצרי-אילת על מנת להבטיח שייט חופשי לאניות ישראליות בים סוף.

לבן-גוריון לא היה ספק כי ישראל חייבת להבטיח לעצמה את חופש השיט וכי לשם כך יש לכבוש את מצרי אילת. בתחילת נובמבר נערך בממשלה דיון בענין זה, אך הוחלט כי אין השעה כשרה לכך וכי ישראל תפעל 'במקום ובזמן שייראו לה מתאימים'.

הרמטכ"ל התנגד להחלטה זו ואף הביע דעתו בתזכיר ששלח אל ראש הממשלה ושר הביטחון ב-5 בדצמבר 1955.תנאי 'המקום והזמן' שניראו לממשלה כמתאימים לכיבוש המצרים נתגבשו כעבור עשרה חודשים. ב-29 באוקטובר 1956 נפרשו בשמי המיתלה 395 חופות מיצנחים שפתחו את 'מבצע קדש', שבמסגרתו נכלל 'מבצע עומר' במסעה של חטיבה 9 בפיקודו של אל"מ אברהם יפה.

בזחל"ם החוד ישב סמל דובן שמחוני מעין-חרוד, שסייע לכוח בניווט - אך הפעם מצפון לדרום. מפקד המשמר הקדמי של סיירת חטיבה 9 היה סא"ל אשר לוי.

רק אז הוסר, מעט, הלוט שאפף את מבצעם הנועז במסך של סודיות. רק אז נודע לקומץ הסיירים כי בדרך זו, 16 חודשים קודם לכן, צעדו אנשים נועזים בעורף האוייב...":

אשר לוי,עמנואל שקד, דב שמחוני-דובן, אהרן לובלינר, יורם ליפסקי, יגאל הג'ינג'י ממשמר-העמק 

27.05.2012

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!