יום ראשון, 17 בינואר 2021

שלמה שפירא: "יציאת יהודי תימן - מבצע כושל ומיתוס מכונן" ל- אסתר מאיר-גליצנשטיין, הוצאת רסלינג (הסדרה להיסטוריה), 2012

שלמה שפירא

"יציאת יהודי תימן - מבצע כושל ומיתוס מכונן" ל- אסתר מאיר-גליצנשטיין, הוצאת רסלינג (הסדרה להיסטוריה), 2012

 

בספר הקדשה:

מוקדש

לגריטה הופמן-נמידוף

 

מ-גב הספר:

"מרבד הקסמים", המיתוס על עליית יהודי תימן, מציג את יהדות תימן כקהילה עתיקה ואותנטית, דתית ומשיחית, אשר במשך אלפיים שנה נשאה עיניה לציון. בבוא הבשורה על הקמת מדינת ישראל קמו היהודים כאיש אחד ונטשו את תימן אשר בה חוו שנאה, דיכוי ועוני. הם נהרו בהמוניהם אל עדן, ומשם הועברו לישראל ברכבת אווירית אשר נשאה אותם על פני יותר מאלפיים וחמש קילומטרים - ממחשכי "ימי הביניים" אל המודרנה והקדמה.

אבל סיפור עלייתה של יהדות תימן היה שונה בתכלית, שכן העלייה הייתה כרוכה במחיר אנושי יקר שנתן אותותיו בחיי העדה התימנית במשך שנים רבות. עיון במסמכי התקופה ...מעלה שאלות נוקבות על אופן התנהלותו של מבצע "מרבד הקסמים"...איזה תפקיד מילאו ארגון הג'וינט, ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במבצע זה, ומי היו אחראים לטרגדיה הקשה? מדוע נתפסת העלייה מתימן כסיפור הצלחה בעת שהמחיר הכבד מצביע על מבצע כושל? וכיצד הפך המבצע הכושל למיתוס של הצלה וגאולה אשר נקשר לא רק ביהודי תימן אלא בכל העליות מארצות האסלאם?...

 

תוכן העניינים:

הקדמה, מבוא-היסטוריה ומיתוס בסיפור העלייה מתימן, הטרגדיה של העלייה ומקומה בספרות הזיכרונות והמחקר, קהילה בתהליך הגירה מתמשך: העליות מתימן עד הקמת מדינת ישראל, מחנה חאשד: פילנתרופיה אמריקאית בצל קולוניאליזם בריטי, תכנית 'יציאת תימן', 'נכשלנו ואכזבנו' - בעיית הרכבת האווירית, הכשל במחנה המעבר חאשד, עזובים לגורלם על גבול תימן, חקירות וטיוח, כינונו של מיתוס 'מרבד הקסמים', סיכום - הטרגדיה, המיתוס וההנצחה, הערות, ביבליוגרפיה, נספח, אינדקס.

 

מ- עמוד 244:

...חשיבות מיוחדת הייתה גם לשם שניתן למבצע, "מרבד הקסמים". מתן שם לאירוע היסטורי מעניק לו משמעות ולעתים אף מקנה לו משמעות מאגית. פרשנויות שונות למשמעות האירוע יביאו למתן שמות שונים, כפי שקרה במקרה זה של עליית יהודי תימן. באותה תקופה השם שיקף נחת רטח וטפיחה עצמית על השכם של המארגנים, אבל משנות ה-80 של המאה ה-20 ואילך הוא פורש, בהשפעת ה"אוריינטליזם" של אדוארד סעיד, כמבטא היתנשות ופטרנליזם ציוני-אשכנזי כלפי יהודי ארצות האסלאם. כתבה על כך אלה שוחט:

השמות שניתנו למבצעי ההעלאה, כמו "מרבד הקסמים" או "עלי באבא", [כינויו הראשון של מבצע העלאת יהודי עיראק] שאולים מהשיח האוריינטליסטי של "אלף לילה ולילה". שיח זה הבליט את נחשלותם הטכנולוגית של המזרחים ש"בתמימותם" האמינו שהמטוסים הם מרבד קסמים הנושא אותם אל הארץ המובטחת...

המקור הישיר לשם "מרבד הקסמים" היה ככל הנראה מבצע החזרתם הביתה של מיליוני חיילים אמריקאים על ידי הצי האמריקאי מאירופה ומאזור האוקיינוס השקט בשנים 1945-1946, בתום מלחמת העולם השנייה...

ועדיין, שם המבצע מעורר תמיהה. ניתן לשאול מדוע הוסיפו אנשי הג'וינט ושימרו את שמו המקורי של חלקו הראשון של מבצע העלאת יהודי תימן, אשר ללא ספק היה הצלחה גדולה, והשתמשו בו לגבי החלק השני של המבצע, למרות תחושת הכשלים הניהוליים של הציגיהם בעדן. יתר על כן, בתיאור המבצע לא ניכר כלל הקשר בין מחיר העלייה ובין אחריותו של הג'וינט - להפך, הג'וינט הוצג כגואל ומושיע. ניתן לשאול, האם לא היה ראוי להעניק למבצע שם פחות מטעה?... 

21.11.2013

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!