שלמה שפירא
על בית המלוכה הבריטי בהתחלת המאה העשרים
המלכה הזקנה שהייתה לאגדה
ימי מלכותו של אדוארד, כעששית חשמל שאורה נעשה בהיר יותר ולבן יותר לפני דעיכתה
מתוך: "היה שלום מר צ'יפס" מאת ג'יימס הילטון, מהדורת "לאשה" - השבועון לבית ולמשפחה, 1961, 64 עמודים, כריכה רכה
...אותן השנים שלפני פרישתו ב-1913 היו מוצפות תמונות שנחרתו היטב בזיכרון. בוקר יום מאי, צלצול פעמון בית-הספר בשעה בלתי רגילה. הכול נקראו להתאסף באולם הגדול. ראלסטון, המנהל החדש, מנופח כבישוף ומלא הכרת-חשיבותו, מסתכל בהמון במבט זועם, קר ורב-אומר. "כולכם תצטערו לשמוע, כי הוד מלכותו המלך אדוארד השביעי נפטר הבוקר...כי תמיד בכל מה שהתרחש וכל מה שנעשו דרכי הפוליטיקה מסובכות ועקומות, הייתה בו אמונה באנגליה. בבשר ודם האנגלי, ובברוקפילד כמקום שערכו הממשי היה במידה שהקליט את עצמו יפה ובתואם גמור לתוך הנוף האנגלי. הוא ראה בחזונו, שהלך ונעשה ברור יותר במרוצת השנים, כי ימי הרווחה של אנגליה ספו-תמו. אומה החותרת בהצרי תעלות אשר טעות כחוט השערה עלולה להמיט עליה אסון. הוא זכר את יובל-היהלום של המלכה ויקטוריה, היה זה יום שכולו חופש מלימודים בברוקפילד, והוא לקח את קאטי אתו לראות בתהלוכה. המלכה הזקנה שהייתה לאגדה, ישבה במרכבה כבובת-עץ מתפוררת, וזה היה בזה סמל הנחרת בלב, לדסרים רבים אחרים, הקרבים, כמותה אל קיצם. האם הייתה זו רק נעילה של מאה שנים, או סוף תקופה? ואחר כך, עשור השנים הקדחתני - ימי מלכותו של אדוארד, כעששית חשמל שאורה נעשה בהיר יותר ולבן יותר לפני דעיכתה.
שביתות והשבתות, משתאות עם יין שמפניה ותצעודת מחוסרי עבודה עבודת הסינים, הרפורמה של שיטת המכס, "דראדנאוט", הטניה של הוד מלכותו, מארקוני, שלטון-בית לאירלנד, ד"ר קריפאן, סופרג'יסטיות, מסילות הברזל של צאטאלז'ה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!