שלמה שפירא
נתיבה בן-יהודה
כולם יודעים שהירושלמים מדברים-אֶפֶּס-קצת אחרת
משהו על העברית בירושלים / מתוך "ירושלים מבפנוכו" (לחיות בירושלים ולמות בה-מצחוק) ל-נתיבה בן-יהודה, הוצאת עידנים ידיעות אחרונות, 1988
"תמיד, כולם יודעים שהירושלמים מדברים-אֶפֶּס-קצת אחרת. ומה הפלא? הם היו תמיד קצת אחרים, אז ש'האחרות' לא תתבטא בשפה הם היו מדברים יותר 'נכון' מהממוצע, כל הזמן היו משתדלים לתקן אחד לשני-אוף! הרגו אותנו, היה להם אפילו איזה גמגום כזה, שמחפש את הדיוק, כמו שיש באוניברסיטאות, בעיקר אצל האנגלים, גמגום מכוון כזה, והם היו מצטטים המון: 'כמו שאמר נפוליון', ו'כמו שאמר שןפנאור', ואת פרויד- הם ידעו בעל-פה, וגם את שניאור כמובן. והיו להם הרבה מילים שרק הירושלמים היו אומרים אותן, שהמציאו אותן בירושלים, והכי חשוב-לא יכולת למצוא ירושלמי אחד שלא הייתה לו עוד שפה נוספת אחת לפחות, מהבית!...הירושלמים ידעו גם את שלום-עליכם בעל-פה, השפה של יוּדדלד ברקוביץ' התאימה להם! אבל הם גם ידעו אידיש! כלומר-מי שההורים שלו ידעו אידיש, כי היו הרבה יהודים בארץ, שהיו סנובים על האידיש-לא בגלל העברית הציונית, כי אם בגלל שהיא הייתה בעיניהם 'ז'רגון', בזמן דיברו למשל גרמנית, או 'הוך דויטש'. אז הירושלמים שבאו מבית ייקי-ידעו גם גרמנית. וכולם-כולם ידעו אנגלית-פרפקט..."
17.04.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!