יום ראשון, 17 בינואר 2021

שלמה שפירא: "עקדת יצחק" מהסבר אישי

שלמה שפירא

"עקדת יצחק" מהסבר אישי

 

"עקדת יצחק" היא מן הדרמות הכי בולטות ונדושות שידע התנ"ך וחש המין האנושי.

האמונה באלוהים בזמנו של אברהם הייתה בחיתוליה,

באברהם הייתה "נאיביות" באמונתו הנרקמת

ובהחלט אפשר לדבר אז על "נאיביות אלוהית"

שממנה באה ואמורה לבוא אותה חריצת גורל כל כך איומה כמו ב-"עקדה".

אמונה מתגבשת לאט לאט עד שרוקמת עור וגידים ומגיעה לבשלותה כ"תורה מסיני".

יעברו עוד כמה מאות שנים - קם והתגבש עם.

בימיו של אברהם אפשר למצוא את ה- "אלוהים המקפץ" בין "אלוה צלמים" לבין האלוהים החדש שבשמיים.

הדרמה של עקדת יצחק אולי לא התרחשה במציאות אלא חוברה מאוחר יותר על ידי מחבר דרמטי מוכשר מאד .

אברהם לקח בחשבון ואמץ אלוה משלו  בדבקות-על אבל גם בנאיביות. 

באווירה נאיבית האלוהים אינו רע, ואם, בכל זאת,  הייתה "עקדה", כל המשתתפים בה צפו מראש

שלא יאונה כל רע למישהו .

למרות התיאור הקשה של העקדה , המהלכים שהתרחשו אז סביבה היו מינוריים.

היא באה לשרת דברים נוספים. כמו : איך לחתוך בעיות ולהגיע לסיכומים במאבק הפנימי המתמשך במשפחת אברהם אבינו.

צריך לזכור שהמאבק בין שרה-הגר ו- יצחק- ישמעאל היו מאבקים קשים שהדיר כל ניסיון קטן לשלום בית. המאבק היה בעיקרו סמוי ובוודאי פרץ, לעתים תכופות באין ספור מצבים שצצו וניקרו מעל פני השטח. 

המאבק הפנימי במשפחה הוא שהתיש את אברהם שכל הזמן לא נתן לו מנוח עם משפחתו ועם ה"אלוה" שלו . החלטת אברהם לגרש את הגר וישמעאל היא דילמה קשה ביותר מנשוא שעומדת בפני אב-משפחה מאמין  שיש לו שני בנים ראויים וקשה לו להחליט מי יורש החוקי ב-"מקובלות" באותם ימים".

כאן בא אלוהים לעזרת אברהם ו- "חתך" עובדה להמשך איזו דרך ונקבע מה שנקבע. 

לא אני אברהם החלטתי זאת – ההחלטה הונחתה עלי מלמעלה .

אך גם אם שלמות הנפש הוטבה עדיין ממשיך ומחלחל הקרע פנימה במשפחה עד היום הזה.

שתי נשים מושכות לתפיסות עולם שונות. 

שרה - בוודאי הנחתה את יצחק איך להמשיך דרכו בחיים, 

הגר - בוואדי הנחתה את ישמעאל איך להמשיך את דרכו. 

כל ילד ועובדות מעשיו עמו בשטח שלו. 


יצחק מתיישב בארץ ישראל והוא היה הניסיון היהודי הראשון להתיישבות קבע בארץ ישראל, לזכור ש- "הקבע" היה שונה ורחוק מתפיסתו היום.

"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' "(בראשית כו" יב').

"מאה שערים" חיים עמנו גם היום.

 


7 תגובות:

  1. משה,12:37 - 2/10/2008:
    שלמה ידידי - אני רוצה להזכיר לך - אני זוכר לפני מספר שנים, בשובנו הביתה מבית הכנסת - אמרת לי בדרך - "אני לא מבין איך אלוהים שרוצה לכבוש נפשות לאמונתו, מתחיל את דרכו המעשית ה-"עקדה"!

    השבמחק
  2. ללא שם, 23:09, 2/10/2008:
    אז התכוונתי לתחילת דרכו המעשית ה- "יהודית"...

    השבמחק
  3. ללא שם, 23:04, 2/10/2008:
    שלמה יקירי,
    בעניין העקדה מצאתי גישה מעניינת של מאיר שלו בספרו החדש "בראשית" . גישה אחרת לנושא העקדה ותוכל למצוא בשירו באידיש של בער שנאפר"דאס לעמעלע" (השה) מושר בפיה של חוה אלברשטיין בתקליטור הנושא שם זה "לעמעלע".
    אני מעתיק בית אחד מתורגם:
    "ולא נרצה לחזור הבייתה
    ולא נרצה להשאר
    ולא נבוא אף שקראת
    כי עוד השה אינו נראה"
    בברכת חתימה טובה
    צבי ירון

    השבמחק
  4. ללא שם, 23:06, 2/10/2008
    שלמה ידידי,

    מעניין מאד!
    שנה טובה ופוריה
    יואב וייזל

    השבמחק
  5. גלוש. 02:08, 4/10/2008
    בראש השנה חזרתי אל מעשה העקדה, באמצע התפילה מצאתי את עצמי מתעלמת מהבעל קורא וחוזרת אל המילים לאט, אולי משהו חדש יצוץ, איזשהו הסבר.
    עכשיו ניתקלתי בהסבר שלך.
    אפשר להגיד שמדובר כאן במשהו שקיבל צביון דרמטי בזמן מאוחר יותר, אבל גם את זה לא עונה לי על השאלה המרכזית. איזו בשורה חדשה מבשר לנו כותב הפרשה על אלוקיו, אם עבודת הקודש כוללת זבח קורבן אדם, לנפץ פסלים, לצאת לדרך ארוכה כל-כך לאמונה באל אחד, דרישה כזו חייבת גם לכלול איזשהו מסר חדש, מדהים. הבקשה לעקדה כאילו לוקחת את האלוהות למקום לא מוסרי מבחינתי. מה פשר הבדיקה הזאת? ודווקא ממישהו שמתיימר להביא אל העולם מערכת ערכים חדשה. נכון המערכת בחיתוליה , אבל כולנו יודעים שאם אתה רוצה להנהיג מהלך חדש אין מקום לריגרסיות "עליה לשם ירידה", אולי. אבל עדיין לא מקובל עלי. אני לא מצליחה להבין את מקומו של סיפור העקדה לא בפרשנות הרגילה שזהו ניסיון, שכן מדוע לנסות ניסיונות שקשורים לעולם הדתי שהרגע אתה האלוקים נמצא במהלך לבטלו, ולא אם נניח שמדובר בכותב מאוחר יותר, שכן גם לו, לא צריך להיות שום אינטרס לדמות את האלוקות החדשה כצמא לחיי אדם.
    הרי מישהו יכול להבין את זה לא נכון בהמשך. מה שמציל אותי בינתיים הוא דווקא לחזק את העניין שאברהם אכן היה בטוח שלא מדובר בקורבן אדם. (אני לא בטוחה שגם יצחק היה בטוח באותה מידה) לאברהם ברור שהקורבן האמיתי עוד יגיע וכל פעולותיו סימליות. ובנקודה זו אני מסכימה איתך לחלוטין. אבל גם מטד מקווה שמסופר בסיפור בדיוני בעל מסר, לא הייתי בודקת את אלוהים, יותר מידי אנשים כבר נעקדו כשהם מאמינים בו באמונה שלימה, ןתסלח לי על דברי הכפירה. דווקא בשבת תשובה. מעניין גם שהמילה עקד לא נפוצה בתנ"ך, וגם אז הכוונה לקשירה ולא למשל לשחיטה. כך שגם המילה מעידה על עצירה שלב אחד קודם .
    שבת שלום ושנה טובה

    השבמחק
  6. שלמה שפירא





    עקדת יצחק



    ויש שביל בתוכנו לחיות ולהחיות את מה בתוכנו שעלול לא לחיות.

    חיים הם מתנה משמים בכל נשימה ונשימה.

    חיים הם הַבֵּן האהוב שבבבות עיניךָ ומבבות-עיניךָ יאיר וימסוך תקווה תמיד.

    אנא אֵלִי שלא אחריש ביגוני ולא אהיה מך בודד ועריר-בִּשְׂחוֹקִי.

    אנא אֵלִי, שלח אַיִל-שחר לפני המאכלת.
    14.07.2012

    השבמחק
  7. שלמה שפירא

    עקדת יצחק

    ויש שביל בתוכנו לחיות ולהחיות את מה בתוכנו שעלול לא לחיות.
    חיים הם מתנה משמים בכל נשימה ונשימה.
    חיים הם הַבֵּן האהוב שבבבות עיניךָ ומבבות-עיניךָ יאיר וימסוך תקווה תמיד.
    אנא אֵלִי שלא אחריש ביגוני ולא אהיה מך בודד ועריר-בִּשְׂחוֹקִי.
    אנא אֵלִי, שלח אַיִל-שחר לפני המאכלת.
    14.07.2012

    השבמחק

תודה רבה!