שלמה שפירא: "תכירי את שלמה. אצל שלמה העיפרון לא מתעייף אף פעם"

 שלמה שפירא

"תכירי את שלמה. אצל שלמה העיפרון לא מתעייף אף פעם"

הייתי כבן שמונה עשרה כשהייתי בכיתה השביעית, אני חוזר מחוף הים "השרון" בהרצליה אחר הצהריים, ממתינים רבים מחכים לבואו של אוטובוס אגד שבזמנו תדירות הקו הייתה בלתי נסבלת והנהג דחס ודחס פנימה אנשים וכך נפגשתי עם "אינה", חברתי הראשונה שהיינו יחד ובילינו יחד כשנתיים עד כחצי שנה מגיוסי לגולני בצבא.

הוריה היו ניצולי שואה שבביתם לא הורגשה אווירה מן השואה, האימא דיברה עד כמה אהבה לרכוב על סוסים בנעוריה ובבית דודתה - הבעל שהיה חובש בקופת חולים במושבה הרצליה - אהרון טייכנר - ניסה להעביר לי שלא בנוכחות שתי בנותיו הקטנטנות משהו מרחף וכואב מן השואה.

להוריה של "אינה" - סוניה ומאיר - היה להם חנות למוצרי חשמל ברחוב היחיד הראשי במושבה הרצליה. לאב הייתה קבוצת עבודה להתקנת קווי חשמל בבתים ובמוסדות והיה עסוק בעבודתו עד הצהריים והאם הייתה מוכרת בחנות.

כזכור, הכרתי את "אינה" באוטובוס הדחוס. נערה יפה נמעכת מדחיפות ואני חס עליה ותוך כדי היא אומרת לי שהיא מכירה מי אני.   אז - בגלל שהחינוך בתיכון היה בתשלום ואבי נפטר באותה שנה מצאתי מוצא והתנדבתי לשמור ולפתח את חדר הטבע בבית הספר ולא לשלם שכר לימוד - חדר אוספים בוטני-זואולוגי דל מאד שהיה בו נחשים, חלזונות, שלדים ועוד, גם תצוגה של ניסויים פשוטים בכימיה וכך נעזרו מורי הטבע והכימיה בשרותיי. תלמידים משועממים בהפסקות נכנסו לראות מה יש בחדר. מצד אחר -אבי היה הרוקח הראשון בשכונה, והתנדב להזריק מוקדם בבוקר זריקות לאלה שצריכים בבתיהם. כך את אבי הכירו רבים גם היא וגם הוריה וגם דודה הכיר את אבי וכשחלה אבי, דודה התנדב לתרום דם וזאת עוד לפני שהכרנו. 

ל- "אינה" הייתה הליכה מיוחדת שובת לב. גם בחושך ממרחק גדול, הייתי מזהה אותה לפי הליכתה. אהבתי מאוד את "אינה" וגם היא אהבה אותי מאוד, עוד יותר אהבו אותי הוריה, עד כדי כך שהאם רמזה לי מספר פעמים שנתחתן - היא אמרה שיש שני בתים בחצר - הבית בו גרים ו-"בית החשמל", מחסן גדול עם צנרת מים, היא ובעלה יעברו לגור ב-"בית החשמל" ואנחנו נגור בבית. באותם ימים לא חשבתי להתחתן וגם הנושא, עד כמה שאני יודע, לא הובא לדיון בפני "אינה".

"אינה" התחתנה יחסית די מהר עם בחור מוותיקי הרצליה ממשפחת "יוזנט", היא לא התגייסה לצבא. הכירה את הבחור שעבד במוסך והתקדם במקצועו והגיע עם הזמן להיות "אחראי על המוסכים" מטעם משרד התחבורה.

עברו עשרות שנים שלא ראיתי את "אינה". אני פוגש אותה עם בעלה ועם עוד זוג ברחבת הממתינים לכניסת האנשים לאולמות הסרטים ברעננה. זיהתה אותי, מושכת את החברה שלה ואומרת לה:

"תכירי את שלמה. אצל שלמה העיפרון לא מתעייף אף פעם".