שלמה שפירא
שרתוק: "המאבק על המדינה" ל "שוויון קיבוצי" כ- לכל יתר העמים.
הערגה לציון בעינה עומדת, יען כי פה מבקשת לה נשמת העם את גאולתה, ורק פה יוכל גם גוף העם כחטיבה לאומית להגיע לתחייתו".
משה שרת שהוא משה שרת אמר: "לעולם לא נחדל להציע שלום לשכנינו ולהבטיח את התקשרותנו והשתתפותנו..."
"המאבק על המדינה" ל- אליהו אילת, (וושינגטון 1945-1945), כרך שני [ב] -ינואר 1947 - 15 במאי 1948, הוצאת עם עובד והספרייה הציונית, 1982
בספר יש מפתח שמות
בפרק שבעה-עשר, "בקורי העכביש.
...שרתוק (ב- 27 באפריל 1948) שלל את "תכנית הנאמנות" כי מהווה "ניסיון לאנוס את ארץ ישראל לחזור ולתת צווארה בעול של אפוטרופסות זרה, ויש כאן התעלמות מן העובדה, כי שני גויים מתרוצצים בקרב הארץ האחת"...בהמשך דבריו האשים שרתוק את מדינות ערב בהכנות לקראת פלישה לארץ-ישראל, "המתארגנת והממומנת רשמית ופומבית על ידי ממשלותיהן...חברות החבר הערבי והאומות המאוחדות, בכוונה תחילה לחבל בתכנית העצרת". מעודדים על-ידי אפס המעשה מצד מועצת הביטחון ועל ידי העדר כל עזרה צבאית ליהודים מצד האו"ם, הגבירו הממשלות הערביות והוועד הערבי העליון בארץ-ישראל את מסע האלימות שלהם. נוכח כל הנסיבות האלו "קם העם היהודי היושב בארץ ישראל כאיש אחד והתגייס למשימה העליונה של הגנת עצמו - הגנת חייו ורכושו, זכויותיו ועתידו"...
אחר-כך הפריך שרתוק את העובדות המסולפות על פינויים של התושבים הערבים האזרחים ממקומות שנכבשו על-ידי היהודים. הוא הכריז, ש"אין זו בשום פנים מדיניותם של היהודים לגרש את הערבים הארץ-ישראלים מעריהם וכפריהם". להיפך: "הערבים יכולים לשכון לבטח בתוך המדינה היהודית"...
שרתוק העיר, שבכל שאמר הנציג הלבנוני התעלם מדבר אחד: שוויון, שמאליק שלל אותו מהיהודים - לא שוויון אישי, "אותו הוא מוכן לתת", אלא שוויון קיבוצי, "שוויון של מעמד לעם היהודי - כלכל יתר העמים". שרתוק הזכיר שכל אותם המנעמים וההנאות שהוא מוכן להשפיע עלינו במדינה הפלשתינאית, שתוקם לפי מושגיו, הם כיום נחלת היהודים כיחידים בכל ארץ דמוקרטית וקדמונית, ואף-על-פי-כן,
הערגה לציון בעינה עומדת, יען כי פה מבקשת לה נשמת העם את גאולתה, ורק פה יוכל גם גוף העם כחטיבה לאומית להגיע לתחייתו".
את דבריו סיים שרתוק בקריאה לערבים להבנה ושלום: "לעולם לא נחדל להציע שלום לשכנינו ולהבטיח את התקשרותנו והשתתפותנו..."
משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק, 15 באוקטובר 1894 – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי הקדנציות של דוד בן-גוריון.
31.12.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!