שלמה שפירא
חראם / חאראם / אבן-חאראם / בלד אלחראם ובא חראמי וגנב הכל
בגדאד בחורף הייתה קרה מאוד. כשבקרו הדודים והדודות עם ילדיהם הקטנים אצל סבא/סבתא והיה קר מאוד, כי לא היו מזגנים,
לפעמים יש פינת גחלים לוחשות, כעשרה ילדים -בנים ובנות - היו קופצים למיטה גדולה רחבה ומתכסים בשמיכה.
שמיכה בערבית - חראם/ח'ראם / רבים: חראמאת.
ויש את ה- "חרם" / "שלוכו בחרם" - השליכו הצידה ואל תתייחס אליו. גם: דבר שהוטל איסור על השימוש בו ועל ההנאה ממנו.
והייתה התייחסות אחרת ל- חרם בבגדאד: "... חרם במזומנים ולא ברכה בהקפה( רוצה לומר בעיראק :
אם רצונך לעשות דבר למען הזולת פעל מיד ואל תמהמה אותו בקפיצת יד ...)
והוסיפו דגש שיש לעשות זאת במזומנים ולא בהקפה "בוצינה טבא מקרא" / שהרי, למשל: "קישוא שכבר בשל, למרות קוטנו, טוב מדלעת גדולה שתבשיל לאחר זמן.
אין סבלנות וכיש סבלנות לוקחים "חראם/ח'ראם רשת דייגים והולכים לדוג דגים במי החידקל.
בעיראק - לא מעט יהודים חיו ליד ערבים ושמענו מלים כמו:
חאראם - אסור, לא חוקי ומכאן אבן-חאראם = ממזר, רשע שחי בחטא = עאש בחראם
ושכנו יכול להיות אדם קדוש / אבן חורום
ומכאן המוסלמים מגיעים ל- בלד אלחראם =העיר מכה שבה אלממאסג'ד אלחראם / המסגד הקדוש ואל בית אלחראם =הכעבה.
לא אחת שמעתי בעיראק - "ג'א לחראמי = בא גנב - אין זה ואין זה...
והרי ידוע אצל הערבים הפיתגם: "חארמיהה , חארמייה" ז"א: השומרים הם הגוזלים. מי ששמר ועדיין שומר ברצועת עזה הוא ה- "חמאס" הגוזל את עשרות משאיות המזון לרצועת עזה.
ועל הגניבות ב- "ארצות ערב הרומנטיות" יש את הסרט שהמערב הפיק ב- 1924 וגם ב- 1940 "הגנב מבגדד" ולא נשכח את סיפור מימי הילדות על "עלי באבא וארבעים השודדים" - סיפור מתנשא ב- "מוזיאון אומנות האיסלאם".
29.12.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!