יום רביעי, 20 בדצמבר 2023

שלמה שפירא: חוק גיוס חובה - שנת 1864 בספרו של בּרוּס קאֶטוֹן "מלחמת האזרחים האמריקנית" ל- בּרוּס קאֶטוֹן, הוצאת "מערכות", (יצא לראשונה בארצות-הברית בשנת 1960), 1979

שלמה שפירא


"מלחמת האזרחים האמריקנית" ל- בּרוּס קאֶטוֹן, תרגם מאנגלית: שמשון ענבל, הוצאת "מערכות" צבא ההגנה לישראל, (יצא לראשונה בארצות-הברית בשנת 1960), 1979

 

 

חוק גיוס חובה - שנת 1864 - ...וכיוון שגיוס החובה לא היה אהוד, עשו כל מדינה, עיר ומחוז כמיטב יכולתם כדי לעודד את ההתנדבות. עובדה זו הביאה לשיטת המענקים, שאין לה צידוק, שעלתה הון עתק, ושגרמה לצבאות הצפון נזק יותר מאשר תועלת. כל מדינה הייתה נוהגת להעניק מענק כספי במזומנים תמורת התגייסות; הערים, העיירות והמחוזות היו מוסיפים את תרומתם. הממשלה הפדרלית הייתה מציעה סכום כסף נוסף - ומשהגיעה שנת 1964 היו אזורים רבים שאדם היה מקבל בהם יותר מאשר 1000 דולר תמורת התגייסותו לצבא.

כמעט בכל מקרה היו התוצאות שליליות ביותר. גברים שלא היתה להם כוונה לשרת בחזית היו מתגייסים, מקבלים את המענק, עורקים בשעת הכושר הראשונה שנקרתה בדרכם. מאמצים לעצמם שם אחר, מקבלים מענק נוסף, חוזרים ועורקים, וממשיכים בתהליך זה עד בלי די - 'עריקי המענקים' אשר החיילים הוותיקים סלדו מהם, ואשר הביאו לכך שהצבא כלל בתוכו את פסולת החברה, אפילו כאשר הזוכה במענק גבוה לא ערק, לא היה בשירותו כדי להועיל; הוא הצטרף לצבא משום שהציעו לו סכום כסף נכבד, ולא בשל איזה דחף פטריוטי; ובשלהי המלחמה העריך הגנרל גראֶנט כי אף לא שמינית ממתגייסי המענק שירתו שירות מועיל כלשהו בחזית.

נוסף לכך, הכיל חוק הגיוס שני עיוותים מבעיתים. מגויס יכול היה לזכות בפטור תמורת תשלום של 300 דולר; או, אם העדיף - וסביר היה כי יעדיף זאת, כיוון שהפטור שזכה בו תמורת תשלום היה תקף רק עד להוצאת צו הגיוס הבא - יכול היה לשכור לעצמו מחליף שייצא במקומו למלחמה, וכך היה פוטר את עצמו משירות צבאי לעולם ועד.היה זה החוק הגרוע ביותר שהייתה הממשלה מסוגלת לחוקק. החוק הטיל עומס כבד על העניים והעניק טובות הנאה מיוחדות לאמידים, וכן הביא לגיוסו של חומר אנושי גרוע ביותר לצבא. 'סרסור המחליפים' - הסוחר אשר, תמורת מחיר הגון, היה מוכן למצוא מחליפים למשתמטי גיוס אמידים - היה נוטל כל מי שיכול היה למצאו, ואחדים מהם היו לקויים בנפשם או בגופם. באמצעות שוחד יכול היה הסרסור להביא לידי כך שאנשים אלה יתקבלו לצבא, אולם כל תועלת לא צמחה מהם.

בסיכומו של דבר היה חוק גיוס החובה בבחינת מעשה תועבה. מספרם של אלה שגויסו למעשה היה קטן יחסית; מעלתו היחידה של החוק הייתה בכך שהוא עודד התגייסות, ואף כי רמתם של המתנדבים שהביא לגיוסם לא הייתה בשום פנים ואופן דומה לזו של מתגייסי השנים 1861 ו-1862, יכול היה הצבא להסתפק בהם...העובדה כי לינקולן השלים עם הסדרים כגון שיטת המענקים וחוק גיוס החובה, מעידה כי הוא היה מוכן תמיד להגיע לכלל פשרות פוליטיות כדי לקיים את תנופתה של מכונת המלחמה... 


2013, מאי 30, 11:48

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!