שלמה שפירא
הרהורים מאוחרים מתוך התופת והזיקנה
צ'רלי אייך!
צ'רלי צ'פלין הבין אקטואליה מהבנת ההיסטוריה ועשה הכל בפנטומימה ושתק.
מרי אנטואנט לא שתקה כי לא הבינה עד כמה ערך הלחם חשוב לאדם הרעב מאשר העוגיות שזללה וזללה ל- פיה.
השתיקה - לפעמים, עדיפה מן הרברבנות והרבנות.
איש זקן מאמין, ניצול שואה לימד אותי בילדותי שלוש מלים ביידיש - עת מרוצי לבית הכנסת בשחר כל בוקר לומר קדיש שנה שלמה על אבי : "לאנגזאם לאנגזאם אבאזישין". כוונתו הייתה (כך הבנתי) - אתה עדיין ילד וב- שוואייה שוואייה, לאט-לאט ובטוח תלך ודרכך תצלח.
מה קורה לאדם כשבקשה לחיים בפיו לישועתו!? חטופינו שותקים ושותקים ואין להם אותו זקן חכם במנהרות נהרות התופת שיעודד אותם בפתגמו.
22.12.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!